Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שלמה הופמן (מוזיקולוג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה הופמן

שלמה הופמן (Hofman;‏ 24 באפריל 190927 במרץ 1998) היה מוזיקולוג, מלחין ומורה ישראלי.

ביוגרפיה עריכה

ראשית דרכו והשכלה עריכה

שלמה הופמן נולד בעיר ורשה שבפולין, בן לשמואל ורבקה. בשנים 19331934 למד הלחנה, ניצוח והוראה בסמינר למורים ובקונסרבטוריון הממלכתי בעירו. בשנת 1933 נישא לצילה פַּייזמן, והיה אב לתלמה ואורה. ב-1934 עלה לארץ ישראל.[1] הופמן המשיך את לימודי ההלחנה והניצוח בקונסרבטואר בפריז בשנים 1937-38. בשנת 1949 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת סורבון בפריז. הוא עיבד את הדיסרטציה, שעסקה בפרנסואה קופרן, לספר L’œuvre de clavecin de François Couperin le grand: étude stylistique, שהתפרסם בשנת 1961.

קריירה מוזיקלית עריכה

שלמה הופמן היה מרצה למוזיקולוגיה באקדמיה למוזיקה בתל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. כחוקר מוזיקה יהודית ומזרחית עסק בין היתר במוזיקה של השומרונים והקראים. כן חיבר את "מקראי מוסיקה", ילקוט בארבע שפות (עברית, צרפתית, ספרדית ואנגלית) המביא תשע-מאות פסוקי תנ"ך שיש להם קשר למוזיקה, בין אם כלי נגינה, זמרה או צליל, אם פסוק אחד ואם אחדים. הטקסט העברי מנוקד ומלווה בטעמי המקרא. כן כולל הספר שלוש-מאות פסוקים מן המשנה. בספר אחר, "המוסיקה בתלמוד", כלל הופמן פסוקים מן התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי ובאותה מתכונת חיבר גם את "המוסיקה במדרשים". האקדמיה ללשון העברית הוציאה את ספרו "המילון למונחי מוסיקה בחמש שפות" (עברית, איטלקית, אנגלית, צרפתית, גרמנית).[1]

יצירתו עריכה

הופמן החל להלחין בסגנון ים תיכוני, אך ב-1970 השתתף בקורס בסמינר למוזיקה חדישה בדרמשטדט וסגנונו השתנה כליל. ביצירות שכתב לאחר שנה זו הוא עושה שימוש ברקמה דודקפונית חופשית (רביעייה לכלי קשת משנת 1974) ובאליאטוריקה ומיקרוטונאליות (חמישייה לכלי נשיפה משנת 1978). עם זאת, הופמן דחה מכל וכל את הסריאליזם כטכניקת הלחנה.[1]

רשימת יצירות חלקית:

"האדמה הזאת" של אשמן (1948)
"פקודת יום" של בר-יוסף (1951)
"הנסיך ראובני" מאת דוד ברגלסון (1958)
  • רביעייה לכלי קשת (1974)
  • חמישייה לכלי נשיפה (1978)

ארכיונו, הכולל יצירות, שמור בספרייה הלאומית בירושלים.

כתבים עריכה

  • "תו לתו, סולפג' עברי", סולפג' פולימודאלי, מבוסס על המלוס של השיר הישראלי, 1940-
  • רשימת שירים מדרגת לכתות א'-ח' ולמקהלה / הצעה מעובדת על ידי ש. הופמן, 1942.
  • "בשבילי החינוך המוסיקלי", 1945.
  • 1949 ,La culture musicale et l'éducation morale
  • פרקי זמרה : לארבעת שלבי הלמודים (100 שיר) / ערך והסביר שלמה הופמן, 1954.
  • המוסיקה בחינוכו של המבוגר, 1960.
  • 1961 ,L'œuvre de clavecin de François Couperin le grand : étude stylistique / Shlomo Hofman
  • "יצירתו לצ'מבלו של פרנסואה קופרן הגדול" 1961, הוצאת פיקאר, פריז (בצרפתית)
  • "מקראי מוסיקה", 1965.
  • "מוסיקה במדרשים", 1984.
  • "המוסיקה בתלמוד", 1990.
  • 1995 ,The music in the Tosefta

תרגומים עריכה

פרסים ואותות הוקרה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מפרי עטו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 יהודה כהן, נעימי זמירות ישראל: מוסיקה ומוסיקאים בישראל, תל אביב: עם עובד, תש"ן 1990, עמ' 133-4.