Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ביקור המלאכים באוהל אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:Lodovico Buti - Verheissung der drei Engel an Abraham - GG 1520 - Kunsthistorisches Museum.jpg
ציור של לודוביקו בוטי.

ביקור המלאכים באוהל אברהם הוא סיפור מקראי שמופיע בתחילת פרשת וירא, העוסק בביקור של שלושה מלאכים באוהלו של אברהם באלוני ממרא שבישרו לו על לידת יצחק.

הסיפור במקרא עריכה

הסיפור מופיע, כאמור, בפרשת וירא ספר בראשית, פרק י"ח, פסוקים א'ט"ז:

וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו. וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה.
וַיֹּאמַר: "אֲדֹנָי! אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ. יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם; אַחַר תַּעֲבֹרוּ, כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם."
וַיֹּאמְרוּ: "כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ."
וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל שָׂרָה, וַיֹּאמֶר: "מַהֲרִי; שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת."
וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר, וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ; וַיִּקַּח חֶמְאָה, וְחָלָב, וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם. וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ.
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ?"
וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה, בָאֹהֶל."
וַיֹּאמֶר: "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ."
וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו. וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים, חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים.
וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ, לֵאמֹר: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה?! וַאדֹנִי זָקֵן!"
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם: "לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה, לֵאמֹר: 'הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד, וַאֲנִי זָקַנְתִּי'? הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר?! לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה, וּלְשָׂרָה בֵן."
וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר: "לֹא צָחַקְתִּי!", כִּי יָרֵאָה, וַיֹּאמֶר: "לֹא, כִּי צָחָקְתְּ."
וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים, וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם, וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם.

בספרות חז"ל עריכה

בחז"ל במדרשים ובתלמוד, ישנם תוספות שונות, שאינם מוזכרות במפורש בפסוקים.

המעשה כפי שמופיע במקרא מספר על התגלותו של אלוהים אל אברהם אבינו ביום חם במיוחד, כאשר האירוע התרחש ביום השלישי למילתו של אברהם - מצב בו היה חלוש במיוחד. כאשר ראה אלוהים בחולשתו הוא "הוציא חמה מנרתיקה" כדי לגרום לבני אדם לצאת לרחוב ובכך לחסוך מאברהם את הטרחה שבאירוח. אולם על אף החום הגדול, אברהם שנחשב למכניס אורחים, ישב על פתח ביתו בציפייה לאורחים מזדמנים.[1]

קובץ:Rembrandt Abraham Serving the Three Angels.jpg
היצירה אברהם מארח את שלושת המלאכים מעשה ידי רמברנדט משנת 1646

אלוהים עצמו בא ל"ביקור חולים" אצל אברהם, ובעוד אלוהים משוחח עם אברהם הבחין אברהם מרחוק בשלוש דמויות, אברהם עזב את אלוהים ורץ לקבל את האורחים,[2] פנה אליהם וביקשם לסור לביתו.

ממעשהו של אברהם דרשו חז"ל את האמרה:

אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחים (יותר) מהקבלת פני שכינה דכתיב (בראשית יח, ג) ויאמר (ה') אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור וגו'.

עוד מבואר בתלמוד, שאברהם חשש שהם עובדי עבודה זרה הסוגדים לאבק רגליהם ולכך ביקשם טרם היכנסם לרחוץ רגליהם ורק אחר כך להיכנס לביתו.[3]

לאחר מכן, פנה אברהם לשרה אשתו שתמהר להכין לחם משלושת סאה קמח והוא עצמו רץ להכין חמאה, חלב ובן בקר להגיש לאורחים.

אף שמלאכים אינם יכולים לאכול, מבואר בתלמוד שנראים היו כאוכלים:

אמר רבי תנחום בר חנילאי לעולם אל ישנה אדם מן המנהג, שהרי... מלאכי השרת ירדו למטה - ואכלו לחם. ואכלו סלקא דעתך? אלא אימא: נראו כמי שאכלו ושתו.

קובץ:Giovanni Battista Tiepolo 001.jpg
אברהם והמלאכים, ציור מעשה ידי ג'ובאני בטיסטה טייפולו

בספרות חז"ל מובא כי שלוש המלאכים שבאו לאברהם הן מיכאל וגבריאל ורפאל, ומלבד עצם מטרת הביקור, היו להם שליחות נוספת: מיכאל בא לבשר את שרה שיוולד לה בן לשנה הבאה, רפאל בא לרפא את אברהם מצער הברית, גבריאל נשלח להפוך את סדום.

ואכן לאחר הסעודה בישר מלאך לאברהם כי בעוד שנה תוליד שרה אשתו בן, ולחיזוק ההבטחה חרץ המלאך חריץ בכותל האוהל ואמר כי בעוד שנה, כאשר תגיע השמש לחריץ זה, ייוולד להם בן, יצחק אבינו.

במסכת בבא מציעא[4] האריכו חז"ל בדברי אגדה על סיפור מעשה זה של הכנסת אורחים של אברהם, ובין היתר ביארו:

  • מסרבין לאדם קטן (ולכך הוצרך לוט להפציר במלאכים שיסורו לביתו), אבל אין מסרבין לאדם גדול (ולכך מיד נענו המלאכים לבקשת אברהם).
  • אמור מעט ועשה הרבה: אברהם אמר שיכין מעט אך עשה הרבה, כמעשה הצדיקים (בניגוד למעשה עפרון).
  • לשאול לשלום האישה.
  • אישה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש: אברהם ביקש ליתן להם סולת, ושרה הציעה רק קמח.

הרמב"ם סבור שכל סיפור אברהם והמלאכים היה בחלום של אברהם.

תאריך הסיפור עריכה

בתורה ובחז"ל לא התפרש תאריך המאורע, ובספרות הראשונים כתבו תאריכים שונים:

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו, עמוד ב'.
  2. ^ חז"ל למדים מכך כי "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה" מקור: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ז, עמוד א'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו, עמוד ב'.
  4. ^ מסוף דף פ"ו עד תחילת דף פ"ז.
  5. ^ פרק ה'.
  6. ^ פרק כ"ט.
  7. ^ ספר היובלים פרק ט"ז.