Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שלומית (אופרה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
שלומית (אופרה)
Salomé
כרזה משנת 1910
כרזה משנת 1910
מידע כללי
מלחין ריכרד שטראוס
מבוסס על סיפור מקראי
סוגה אופרה
שפה גרמנית
מספר מערכות 1
זמן התרחשות העלילה תקופת הורדוס אנטיפס
מקום התרחשות העלילה ארץ ישראל

שלומית (סלומה) (בצרפתית: Salomé) היא אופרה במערכה אחת של ריכרד שטראוס (אופוס 54, TrV 215). אורך האופרה הוא כשעה ו-40–45 דקות. הופעות היצירה לוו בדיונים סוערים ובשערוריות במשך שנים רבות.

הלברית היא התרגום הגרמני של הדוויג לכמן למחזה הצרפתי סלומה משנת 1891 מאת אוסקר ויילד, בעריכת המלחין. שטראוס הקדיש את האופרה לחברו סר אדגר ספייר. האופרה מפורסמת (בזמן הופעת הבכורה שלה הייתה "ידועה לשמצה") בזכות "ריקוד שבעת הצעיפים" (אנ'). הסצנה האחרונה נשמעת לעיתים קרובות כקונצרט של סופרן דרמטית.

הצגת הבכורה הייתה ב-9 בדצמבר בשנת 1905 בדרזדן.

תולדות האופרה עריכה

לאחר סיבוב ההופעות הראשון והמוצלח של ריכרד שטראוס בצפון אמריקה כמנצח וכמלחין, הוא החל לעבוד על שלומית בשנת 1905. העבודה נוצרה בהשראת חוויה תיאטרלית שנתיים קודם לכן.

"הייתי בברלין בתיאטרון קליינס (Kleines Theater) של מקס ריינהרדט כדי לראות את סלומה של ויילד. לאחר ההופעה פגשתי את הצ'לן היינריך גרינפלד.

«שטראוס, זה יהיה חומר האופרה עבורך!»

על כך עניתי, «אני כבר כותב אותו.»"

כמעט במקביל בא אליו ליברתן וינאי בשם אנטון לינדנר, כדי ליצור לברית אופרה מן המחזה של ויילד. עם זאת שטראוס לא היה שבע רצון. שלומית בשום אופן לא רצתה להתחבר ללברית זו. בסופו של דבר עלה בדעתו רעיון הצלה: מדוע לא להתחיל את האופרה כמו שהדרמה מתחילה במילה? "איזו יפה הנסיכה שלומית הלילה".

הסיפור מן הברית החדשה על הריקוד המפורסם של שלומית, קבלת הפנים וראשו הכרות של יוחנן המטביל היה נושא של יצירות רבות באומנות, בספרות ובמוזיקה הנוצרית האירופית, ובהן ציוריהם של גוסטב מורו, גוסטב קלימט, ברדסלי, ויצירות הספרות של גוסטב פלובר, אוסקר ויילד וז'וריס-קרל הויסמנס, האופרה של ז'יל מאסנה על בסיס יצירתו של פלובר, "הרודיאס" (1881, בריסל), או הטרגדיה של המחזאי פ' שמיט "סלומה" ועוד.

כיום, כאשר הסיפור הטרגי מוכר בין היתר דרך שלומית של ויילד ושל שטראוס ובעקבות תורתו של זיגמונד פרויד, אפשר למצוא בו גורמים פסיכולוגיים וגורמים מיניים, אם כי מאפיינים אלו בהיסטוריה של האומנות נכנסו לאגדות ורעיונות של שלומית מאוחר למדי, רק בשנת 1842. זה קרה כאשר הופיע אטה טרול של היינריך היינה (Atta Troll: A Midsummer Night's Dream, long poem, written 1841–1846), ובו פרק 19 המציג את הרודיאס (אימה של שלומית), אשתו המופלאה של הורדוס אנטיפס.

גומרץ קארילה, חברו של ויילד, תיאר בשנת 1906 באלמנך של מינכן כיצד העסיקה את המשורר הדמות בשר ודם של הנסיכה. איך היא הייתה, או אפילו איך היא צריכה להיות. ויילד רצה לנסוע לספרד כדי לראות את שלומית של טיציאן בפראדו. את התמונה שאל מולה צעק טינטורטו : "סוף סוף מישהו מצייר בשר מתפתל!" הוא רצה לראות תמונות של סטנציוני וורונזה. לא חלף יום שהוא לא דיבר ולא חלם על הנסיכה היהודייה. הוא עמד מול חלון חנות תכשיטים במשך שעות כדי לבחור את התכשיטים שיתאימו באופן אידיאלי לגוף האלילה הדמיונית שלו. הוא לא הצליח למצוא בחנויות בדים שופעים דיים לכסות את העירום המדהים של אחייניתו של הורדוס בסגנון הולם. ערב אחד הוא עצר באמצע הרחוב ואמר פתאום: "מוטב להיות עירום לגמרי. אתה לא חושב? בלי כל הבגדים, אבל מכוסה בשפע של אבנים יקרות, טבעות, תכשיטים, פעמונים בשיער, על פרקי ידיה, סביב זרועותיה, סביב צווארה, ותכשיטים שיקיפו גם את מותניה. אני אפילו לא רוצה לשמוע על שלומית התמימה שהיא רק כלי בידי אימה. לא, לא, שלומית יודעת מה היא עושה. לאונרדו דה וינצ'י צייר אותה כך ששפתיה שיקפו את אכזריות הלב".

תפקידים עריכה

קובץ:Salome by Richard Strauss playbill of 1905 premiere.jpg
הפוסטר של הבכורה בדרזדן, 1905
דמות קול
הורדוס אנטיפס מלך יהודה. לאחר מות אביו שימש כטטרארך הגליל והפראיה טנור
הרודיאס, אשתו וגיסתו מצו סופרן
שלומית, בתו החורגת ואחינית סופרן
יוחנן המטביל בריטון
מפקד המשמר טנור
המשרתת של הרודיאס אלט
היהודי הראשון טנור
היהודי השני טנור
היהודי השלישי טנור
היהודי הרביעי טנור
היהודי החמישי בס
הנצרתי הראשון בס
הנצרתי השני טנור
החייל הראשון בס
החייל השני בס
קפדוקי בס
עבד סופרן/טנור
אורחים מלכותיים (מצרים ורומאים), ובני לוויה, משרתים, חיילים (כולם שקטים ולא מדברים)

אפיון עריכה

שטראוס סבר שדמותה של שלומית מזוהה עם ציורו של הצייר גוסטב קלימט: "זהב מנצנץ כזה צף לנגד עיניי במהלך התזמור," אמר מאוחר יותר.

קובץ:Alice Guszalewicz as Salome.jpg
אליס גוסאלביץ' בתפקיד סלומה

דיסקוגרפיה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • Del Mar, Norman (1962). Richard Strauss. London: Barrie & Jenkins. ISBN 0-214-15735-0.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|שלומית]] בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=שלומית_(אופרה)&oldid=798118"