שלום זיסמן
פעולות נוספות
| שלום זיסמן בשנת 1951 | |||||
| שלום זיסמן בשנת 1951 | |||||
| לידה | ז'לחוב, פולין, האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | רמת גן, ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1933 | ||||
| מדינה | ישראל ישראל | ||||
| סיעה | הציונים הכלליים | ||||
| |||||
| תפקידים נוספים | |||||
| |||||
שלום זיסמן (14 במרץ 1914 – 12 בפברואר 1967) היה חבר הכנסת השנייה מטעם הציונים הכלליים, יושב ראש תנועת מכבי ישראל, ממלא מקום ראש עיריית רמת גן ויושב ראש הוועד האולימפי בישראל.
ילדותו עריכה
נולד בז'לחוב שבפולין. אביו, שמואל יהודה היה דמות מרכזית בקהילה וכיהן בתור חבר מועצת העיירה ויו"ר הבנק המסחרי. שלום זיסמן נסע ללמוד משפטים בוורשה בהיותו בן 16, אולם היותו ציוני נלהב, וכן האנטישמיות החריפה של אותה העת, הביאוהו לעלייה בגפו לארץ ישראל בגיל 19.
בתקופת המנדט הבריטי, נכנס לפעילות ספורטיבית במכבי צעיר מתוך אמונה בערכו העצום של החינוך הגופני לנוער היהודי, ותוך זמן קצר התמנה למפקד המכבי הצעיר בחיפה. בתנועת "המכבי", הכיר זיסמן את ציונה, מי שעתידה לימים להיות אשתו.
בימי המנדט הבריטי עריכה
ב-1936, בהתקרב ימי המאורעות, הצטרף לשורות ההגנה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייס זיסמן לצבא הבריטי, לגדוד השני של הבריגדה היהודית, שם לחם בקרבות המערכה במדבר המערבי ובחזית איטליה. אחרי המלחמה נשלח למזרח אירופה לפעולות בתחומי העלייה, רכש והצלת שארית הפליטה, והצליח לאתר בין היתר את שתי אחיותיו, שריד אחרון למשפחתו הענפה.
עם התגברות המאבק כנגד המנדט הבריטי, חזר זיסמן לפעילות בהגנה, ופרסם סדרת מאמרים בעיתונים מעריב והארץ על כל סוגי הנשק ואופן שמושם. פרסם גם ספר בשם "דע את נשקך", אשר היה בעל מטרה זהה למאמריו, הכנת היישוב היהודי בארץ ישראל ליום פקודה. במלחמת העצמאות היה רב-סרן שלום זיסמן סגן ראש מחלקת ההסברה וממייסדי עיתון צה"ל במחנה.
פעילותו הציבורית עריכה
ב-1951 נבחר לכנסת השנייה מטעם מפלגת הציונים הכלליים והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון. לצד עבודתו בהיבט הביטחוני, התאפיינה כהונתו ביוזמות רבות ביניהם בתחום הכלכלה, שהאמין כי עליה להיות חופשית, ואף בתחום בטיחות הדרכים שכבר אז זיהה בו פוטנציאל נזק משמעותי.
ב-1953 נבחר לתפקיד יושב ראש מכבי ישראל, תפקיד שמילא מתוך אמונה שהספורט, לצד מעלותיו הרבות לאדם בכלל, משמעותו חשובה ביותר גם עבור מדינת ישראל החדשה. האמין כי הדגלים של מדינת ישראל, המתנופפים במגרשי ספורט בבירות העולם, מפגינים את קומתה הזקופה של מדינת ישראל המתחדשת לקהל רב, וההמנון הלאומי המנוגן במגרשי ספורט - מפלס דרך אל לב יהדות התפוצות.
ב-1955 בתום כהונת הכנסת השנייה, נבחר זיסמן למועצת עיריית רמת גן, וכיהן בה כממלא מקומו של ראש העירייה אברהם קריניצי. במסגרת זו יזם את הקמת בורסת היהלומים בשטחה של רמת גן, נמנה עם מייסדיו של כפר המכביה, הכפר האולימפי של האולימפיאדה היהודית, וכן נמנה עם מקימי אצטדיון רמת גן והפארק הלאומי.
נבחר ליושב ראש הוועד האולימפי הישראלי,[1] ונאבק על זכותה של ישראל להשתתף באירועי הספורט השונים בזירה האסיאתית. ב-1966 במהלך משחקי בנגקוק שם שהה עם המשלחת הישראלית, נבחר לכהן בדירקטוריון פדרציית אסיה לספורט, ונטל את התפקיד למרות היותו במצב בריאותי ירוד.
נפטר ב-12 בפברואר 1967.
בנו, עורך דין שמואל זיסמן, היה שחקן נבחרת ישראל ומכבי תל אביב בכדורסל.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Emblem of Israel.svg שלום זיסמן, באתר הכנסת
- קובץ:2021 Facebook icon.svg שלום זיסמן, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg שלום זיסמן, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg שלום זיסמן, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg שלום זיסמן, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png שלום זיסמן, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg שלום זיסמן, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg שלום זיסמן, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg שלום זיסמן, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg שלום זיסמן, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg שלום זיסמן, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg שלום זיסמן, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D שלום זיסמן], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg שלום זיסמן, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg שלום זיסמן, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg שלום זיסמן, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png שלום זיסמן, באתר פינטרסט
- שלום זיסמן, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "שלום זיסמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2790 דוד תדהר (עורך), "עדכון על פטירתו", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טז (1967), עמ' 5006
הערות שוליים עריכה
- ^ עיטור 'עמית כבוד' – לחמישה מבכירי עסקני הספורט בישראל, דבר, 9 בינואר 1977