שיר השירים (גוסטב מורו)

שיר השירים

נתונים על היצירה
מיקום	{{#property:P276}}

שיר השירים הוא ציור שמן על בד משנת 1853 מאת גוסטב מורו, שנוצר מתוך עיסוקו של האמן בלימוד טקסטים מקראיים והוצג בסלון פריז של אותה שנה.

תיאור היצירה

הציור מבוסס על שיר השירים, פואמה מקראית המיוחסת במסורת לשלמה המלך. מורו בחר לתאר את האפיזודה שבה השולמית יוצאת לחפש את אהובה ונפגעת בידי שומרי העיר, כמתואר בפסוק:

“מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְּצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת” שיר השירים ה ה).

הסצנה מציגה את הדמות הנשית ברגע של אלימות: היא מתכנסת בתנועת הגנה, מסתירה את שדה בזרועה השמאלית ובידה הימנית דוחה את אחד השומרים.

הקורע מעליה את צעיפה. הקומפוזיציה מדגישה את פיתול הגופים ואת המתח הגופני של האירוע.

פרשנות

שיר השירים הוא טקסט המעורר פרשנויות רבות, החל מקריאה מיסטית של איחוד רוחני ועד להבנה כפואמת אהבה ארוטית. הבחירה של מורו באפיזודה זו, הנחשבת לבלתי שכיחה באיקונוגרפיה הדתית, מאפשרת לו לעסוק בפיתול הגוף ובפאר הבדים האוריינטליים. פרטי התכשיטים, קפלי האריגים וגביע היין המופיע ביצירה ממקמים את הסצנה במזרח מדומיין יותר מאשר מציאותי.

השוואה לייצוגים אחרים

האפיזודה משיר השירים המתוארת בציור נדירה יחסית בייצוגים חזותיים של הטקסט המקראי. בניגוד לייצוגים המדגישים אהבה או איחוד, כאן מתואר רגע של פגיעה גופנית, המשמש לאמן בסיס לעיסוק בגוף, בתנועה ובפאר החומרי של האריגים.