Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שיר הלגיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"שיר הלגיון"
יצא לאור 1932
סוגה זמר עברי
שפה עברית
כתיבה טוביה ויטקובסקי
לחן לחן א' - עממי, לחן ב' - יוסף כהן-צדק

שיר הלגיון (מכונה גם: שיר הלגיון הבית"רי) הוא שיר תנועתי ופוליטי המזוהה עם התנועה הרוויזיוניסטית ובית"ר, שנכתב על ידי טוביה ויטקובסקי, איש התנועה. השיר מבטא את האידאולוגיה הבית"רית בתקופת היישוב, הכוללת נאמנות לזאב ז'בוטינסקי, רוח של הקרבה למען המולדת וזיקה היסטורית למגיני ירושלים בעת העתיקה.[1]

רקע היסטורי עריכה

מילות בית ראשון

בִּרְעוֹם עוֹד הַקּוֹל שֶׁל הַגָּ'ז בְּאָזְנֵינוּ
וְדוֹר קָם זָנַח אִידִיאָל וַחֲלוֹם –
הִרְעִימָה קְרִיאָה שֶׁל זְאֵב בְּלִבֵּנוּ
וְקַמְנוּ אֲנַחְנוּ לִבְנוֹת וְלִלְחֹם.

השיר נכתב בשנת 1932, בתקופה שבה התחזקה תנועת בית"ר והתעצם המאבק האידאולוגי של התנועה הרוויזיוניסטית במנדט הבריטי. הטקסט משקף את ערכי התנועה באותה עת: דחיית עמדות שנתפסו כפשרניות בקרב בני הדור ("ודור קם זנח אידיאל וחלום"), קריאה למרד ("קריאה של זאב בלבנו" – רמז לשמו של המנהיג זאב ז'בוטינסקי) והכרזה על מוכנות להקרבה אישית למען הקמת המדינה ("דמנו, חיינו קדושים לציון").[2]

השיר שימש כשיר לכת ועידוד בקרב אנשי בית"ר ולוחמי האצ"ל, והוא נקשר בתולדות המאבק נגד השלטון הבריטי. הוא נכלל באוספים מוזיקליים תיעודיים, בהם "שירי חרות" שהוציא מרכז מורשת מנחם בגין,[3] וכן באסופות של זמר עברי דוגמת "בלהב הזמר" (2000), בעיבודו של צביקה כספי ובביצוע הרכב "הבנימינים".

בארכיון הספרייה הלאומית קיימת גרסה נוספת בלחנו של יוסף כהן-צדק, הכוללת חזרה על פזמון הסיום. גרסה זו בוצעה בין היתר על ידי אריה אורי בשנת 1991.

לחנים וביצועים עריכה

לשיר שני לחנים עיקריים:

לחן עממי: זהו הלחן המזוהה ביותר עם השיר והוא הנפוץ בקרב תנועות הנוער.

לחן יוסף כהן-צדק: לחן המתועד בכתב יד בארכיון הספרייה הלאומית.

ביצועים בולטים כוללים את ביצועם של "הבנימינים" באלבום "בלהב הזמר" (2000) וביצועו של אריה אורי. השיר מופיע בקביעות באסופות המוקדשות לשירי מחתרות וזמר עברי היסטורי.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה