שיר היובל באירוויזיון
פעולות נוספות
| סמל התחרות | |
| "פורום קופנהגן", מקום אירוח התחרות | |
| "פורום קופנהגן", מקום אירוח התחרות | |
| גמר | 22 באוקטובר 2005 |
|---|---|
| מנחים | קתרינה לסקאניש (בריטניה) ורנארס קאופרס (לטביה) |
| רשת השידור המפיקה | דנמרק DR, EBU דנמרק |
| מיקום האירוע | דנמרק קופנהגן, דנמרק |
| השיר הזוכה | שוודיה שוודיה – ווטרלו (1974) |
| שיטת הניקוד | 50% חבר שופטים ו-50% טלווטינג: כל מדינה מעניקה 1–8, 10 ו-12 נקודות לעשרת השירים האהובים עליה בתחרות. |
| מספר משתתפות | 14 (1958-2005) |
| מופעי פתיחה/ביניים | ריברדאנס, רונאן קיטינג ושירים שונים |
שיר היובל באירוויזיון (באנגלית: Congratulations: 50 Years of the Eurovision Song Contest) היה אירוע שנערך לכבוד יום השנה החמישים של תחרות הזמר האירופאית האירוויזיון מטעם איגוד השידור האירופי (EBU), בו צוין יום השנה החמישים של תחרות האירוויזיון ונבחר השיר הטוב ביותר בתולדות תחרויות האירוויזיון. האירוע התקיים ב-22 באוקטובר 2005 בעיר קופנהגן שבדנמרק.
בתחרות התחרו 14 שירים שנבחרו בחודשים מאי עד יולי 2005 באתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון. מתוך 100 שירים שהוצעו לבחירה, יכלו הגולשים לבחור את 20 השירים האהובים עליהם. בסיום הצבעת הקהל עלו מכל עשור שני השירים בעלי אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר, אליהם צורפו ארבעה שירים נוספים מתוך הרשימה שנבחרו בעזרת ועדה פנימית של איגוד השידור האירופי. מדינות החברות באיגוד השידור האירופי החליטו בעזרת הצבעה וחבר שופטים מי יהיה השיר המנצח בתחרות. בסך הכול נספרו באותו לילה כ-2.5 מיליון קולות.[1]
השיר הזוכה בתחרות שיר היובל באירוויזיון היה שירה של שוודיה משנת 1974, "Waterloo", של להקת ABBA.[1]
בחירת המדינה המארחת עריכה
בחודש יוני 2004, הודיע איגוד השידור האירופי כי החליטו לקיים תחרות לכבוד חמישים שנות אירוויזיון. בהתחלה קבעו שהתחרות תערך ב-16 באוקטובר 2005 ברויאל אלברט הול בלונדון, בריטניה.[2] ה-BBC היה אחראי על אירוח התחרות. ב"רויאל אלברט הול" דווח באוגוסט 2004, שאיגוד השידור האירופי הודיע כי יכול להיות שרשות השידור הדנית, DR, תארח את התחרות במקומם. מפקח תחרות האירוויזיון, סוונטה סטוקסליוס, אמר שאירוח האירוויזיון האחרון של דנמרק בשנת 2001 ואירוח תחרות אירוויזיון הילדים 2003, היו בעלי השפעה רבה על החלטת האיגוד השידור האירופי. ב-25 באוקטובר 2004, קופנהגן אושרה סופית כעיר המארחת של התחרות, שנערכה ב-22 באוקטובר 2005. במאי 2005 "Congratulation" אושר כשם הרשמי של התחרות. כעבור חודש רשות השידור הדנית, DR, הודיעה ש"פורום קופנהגן" תארח את התחרות. ב-9 בספטמבר 2005, רשות השידור הדנית, DR, הודיעה כי קתרינה לסקאניש ורנארס קאופרס ינחו את התחרות. לסקאניש הייתה הסולנית של להקת "קתרינה והגלים", מי שניצחה בתחרות עבור בריטניה בשנת 1997, וקאופרס הוא הסולן של להקת "Brainstorm", שייצגה את לטביה בהופעת הבכורה שלה באירוויזיון 2000.
הופעות עריכה
המופע החל עם שיר האירוויזיון המסורתי "טה דאום" ולאחריו הופיעה הודעה מקליף ריצ'רד. לאחר הצגה מהירה של ארבעה עשר השירים המשתתפים, התזמורת החלה לנגן את השירים הבאים: Ding-A-Dong (הולנד 1975) עם רקדנים על בימת המופע, "אבניבי" (ישראל 1978), "Le dernier qui a parlé..." (צרפת 1991), "Dschinghis Khan" (גרמניה 1979) שלווה בכוריאוגרפיה ו"Love Shine a Light" (בריטניה 1997) שהושר על ידי מנחת המופע, קתרינה לסקאניש, שיצאה עם כל הדגלים של כל המדינות שאי פעם לקחו חלק בתחרות האירוויזיון.
לאורך כל משדר המופע, הוצגו תמונות של הופעות שונות באירוויזיון אשר היו מעניינות, ראויות לציון או לא שגרתיות. היו 6 קטגוריות שתוארו על ידי מנחי המופע כקטגורית "זוכי עבר", קטגורית "פוליטי, נועז וגדול מהחיים", קטגורית "גברים חמודים", "פרשות בלתי נשכחת של ריקוד", קטגורית "כוח נשי" וקטגורית "מסיימי המקום השני". מספר אמנים בעלי חשיבות בתחרות האירוויזיון חזרו כדי להציג את המופע, אלה היו: קרולה הגקוויסט (שוודיה), דנה אינטרנשיונל (ישראל), אן-מארי דוד (לוקסמבורג וצרפת), האחים אולסן (דנמרק), סנדרה קים (בלגיה), ניקול והוגו (בלגיה), סרטאב ארנר (טורקיה), בירטה וילקה (דנמרק), הלנה פפאריזו (יוון), מסיאל (ספרד), שריל בייקר (בריטניה), אמיליה קוקיץ' (יוגוסלביה), אליזבת' אנדרסן (נורווגיה), אן קרוג (נורווגיה), מארי מרים (צרפת) וליס אסיה (שווייץ). ניקול (גרמניה) וקליף ריצ'רד (בריטניה) נתנו הופעות מוקלטות מראש מכיוון שלא יכלו לקחת חלק במופע.
במהלך המופע, ההצבעה וספירת הנקודות, נעשו הופעות ומיצגים רבים על ידי אמנים אורחים. האמנים היו: המקהלה הפינית "Mieskuoro Huutajat", ריברדאנס (מופע הביניים באירוויזיון 1994), רונאן קיטינג (מנחה אירוויזיון 1997), הצמד הבלגי מאירוויזיון 1973 ניקול והוגו וג'וני לוגן שהציג במופע את שירו החדש "When a Woman Loves a Man" ("כאשר אישה אוהבת גבר"). כמו כן, היו גם מספר מלודיות שבוצעו על ידי זוכי עבר בתחרות: המלודיה הראשונה הייתה של דנה אינטרנשיונל שביצעה את השיר "Parlez-vous Francais" (השיר בוצע במקור על ידי לוקסמבורג באירוויזיון 1978), המלודיה השנייה הייתה של קרולה הגקוויסט שביצעה את השיר "Främling" (השיר בוצע במקור על ידי שוודיה באירוויזיון 1983 וקטף את המקום ה-3), המלודיה השלישית הייתה של אלסו שביצעה את השיר "Solo" (השיר בוצע במקור על ידה לרוסיה באירוויזיון 2000 וקטף את המקום ה-2), המלודיה הרביעית הייתה של פבריציו פניאלו שביצע את השיר "Another Summer Night" (השיר בוצע במקור על ידו של פבריציו פניאלו למלטה באירוויזיון 2001), המלודיה החמישית הייתה של מרי מרים שביצעה את השיר "L'amour est bleu" (השיר בוצע במקור על ידי לוקסמבורג באירוויזיון 1967), המלודיה השישית הייתה של ריצ'רד הרייס שביצע את השיר "Let Me Be the One" (השיר בוצע במקור על ידי בריטניה באירוויזיון 1975 וקטף את המקום ה-2) והמלודיה השביעית ואחרונה הייתה של תומאס טורדרסון שביצע את השיר "Vi Maler Byen Rød" (השיר בוצע במקור על ידי דנמרק באירוויזיון 1989 וקטף את המקום ה-3).
בהמשך המופע הוצגו הופעות ומחרוזות נוספות, והן: גלי עטרי שביצעה את השיר "הללויה" (השיר הזוכה באירוויזיון 1979), בוביסוקס שביצעו את השיר "La Det Swinge" (השיר הזוכה באירוויזיון 1985), אן מארי דוד שביצעה את השיר "Après toi" (השיר הזוכה באירוויזיון 1972 שהושר במקור על ידי ויקי לאנדרוס ללוקסמבורג), ליס אסיה שביצעה את השיר "Refrain" (השיר הזוכה באירוויזיון 1956), סנדרה קים שביצעה את השיר "Non ho l'età" (השיר הזוכה באירוויזיון 1964 שהושר במקור על ידי ג'יליולה צ'ינקווטי לאיטליה) והלהקה הבריטית "Bucks Fizz" שביצעה את השיר "Making your Mind Up" (השיר הזוכה באירוויזיון 1981). המחרוזת האחרונה של המופע הושרה על ידי לינדה מרטין (זוכת אירוויזיון 1992), צ'ארלי מקגטיגן (אחד משני זוכי אירוויזיון 1994), איימר קווין (זוכה אירוויזיון 1996) ויאקוב סווייסטרופ (נציג דנמרק באירוויזיון 2005). כל הארבעה פעלו כזמרי ליווי במהלך המופע.
השדרים המשתתפים עריכה
32 מדינות שידרו את התחרות והשתתפו בהצבעה. איטליה RAI (איטליה), הממלכה המאוחדת BBC (בריטניה) צרפת ו-France 3 (צרפת) בחרו שלא לשדר את התחרות. סורן דרקלסן, העורך של האירוע, אמר כי הוא מאוכזב מהחלטתן של המדינות הנ"ל לא לשדר את התחרות. האירוע שודר מאוחר יותר אלבניה באלבניה, ארמניה ארמניה, אוסטרליה ואוסטרליה, אם כי מדינות אלה לא הצביעו בתחרות.
השדרים שהשתתפו בתחרות היו:
- אוסטריה אוסטריה (ORF)
- אוקראינה אוקראינה (NTU)
- איסלנד איסלנד (RUV)
- אירלנד אירלנד (RTÉ)
- אנדורה אנדורה (RTVA)
- בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה (PBSBiH)
- בלגיה בלגיה (VRT, RTBF)
- גרמניה גרמניה (ARD, WDR)
- דנמרק דנמרק (DR)
- הולנד הולנד (TROS)
- הונגריה הונגריה (MTV)
- טורקיה טורקיה (TRT)
- יוון יוון (ERT)
- ישראל ישראל (רשות השידור)
- לטביה לטביה (LTV)
- ליטא ליטא (LRT)
- מונקו מונקו (TMC)
- מלטה מלטה (PBS)
- מקדוניה מקדוניה (MKRTV)
- נורווגיה נורווגיה (NRK)
- סלובניה סלובניה (RTVSLO)
- ספרד ספרד (TVE)
- סרביה ומונטנגרו סרביה ומונטנגרו (RTS, RTCG)
- פולין פולין (TVP)
- פורטוגל פורטוגל (RTP)
- פינלנד פינלנד (YLE)
- קפריסין קפריסין (CyBC)
- קרואטיה קרואטיה (HRT)
- רומניה רומניה (TVR)
- רוסיה רוסיה (C1R)
- שוודיה שוודיה (SVT)
- שווייץ שווייץ (SRG SSR)
.svg){kind=link}
שדרים שקבלתם לאיגוד השידור האירופי התעכבה, ולכן איבדו את זכות ההצבעה בתחרות:
שדרים שהתחרו בעבר בתחרות, אך לא היו מעורבים בשידור או הצביעו בתחרות:
מדינות בין-לאומיות ששידרו את התחרות:
14 השירים שהתמודדו על תואר שיר היובל באירוויזיון עריכה
- דומניקו מודוניו - "Nel blu dipinto di blu" (איטליה איטליה, 1958)
- פראנס גל - "Poupée de cire, poupée de son" (לוקסמבורג לוקסמבורג, 1965)
- קליף ריצ'רד - "Congratulations" (בריטניה בריטניה, 1968)
- מוסדאדס - "Eres tú" (ספרד ספרד, 1973)
- אבבא - "Waterloo" (שוודיה שוודיה, 1974)
- אחוות האדם - "Save Your Kisses for Me" (בריטניה בריטניה, 1976)
- ג'וני לוגן - "What's Another Year" (אירלנד אירלנד, 1980)
- ניקול - "Ein bißchen Frieden" (גרמניה גרמניה, 1982)
- ג'וני לוגן - "Hold Me Now" (אירלנד אירלנד, 1987)
- סלין דיון - "Ne partez pas sans moi" (שווייץ שווייץ, 1988)
- דנה אינטרנשיונל - "דיווה" (ישראל ישראל, 1998)
- האחים אולסן - "Fly on the wings of love" (דנמרק דנמרק, 2000)
- סרטאב ארנר - "Everyway That I Can" (טורקיה טורקיה, 2003)
- הלנה פפאריזו - "My Number One" (יוון יוון, 2005)
תוצאות חצי הגמר (סיבוב ראשון) עריכה
תוצאות הגמר (סיבוב שני) עריכה
| סדר | מדינה | שפה | מבצע | שיר | תרגום לעברית | מקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | איטליה איטליה | איטלקית | דומניקו מודוניו | "Nel blu dipinto di blu" | "אצבע את השמיים בכחול" | 2 | 267 |
| 2 | שוודיה שוודיה | אנגלית | אבבא | "Waterloo" | "ווטרלו" | 1 | 329 |
| 3 | אירלנד אירלנד | אנגלית | ג'וני לוגן | "Hold Me Now" | "חבקי אותי עכשיו" | 3 | 262 |
| 4 | הממלכה המאוחדת בריטניה | אנגלית | אחוות האדם | "Save Your Kisses for Me" | "שמרי נשיקותייך עבורי" | 5 | 230 |
| 5 | יוון יוון | אנגלית | הלנה פפאריזו | "My Number One" | "מספר אחד שלי" | 4 | 245 |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 http://www.billboard.com/articles/news/60937/abbas-waterloo-named-best-eurovision-song
- ^ Eurovision News, Participants News, Eurovision Participants, Fans, Eurovision 50th anniversary show in London - ESCToday.com, Eurovision News, Polls and Information by ESCToday, 2004-06-18 (באנגלית)
.svg){kind=link}
