שירי ג'ורנו
פעולות נוספות
| קובץ:שירי ג'ורנו.jpg | |
| לידה |
1972 (גיל: 54 בערך) קיבוץ בית אלפא |
|---|---|
| שם לידה | שירי גולדנברג |
| מקום מגורים | פרדס חנה-כרכור |
| השכלה | סמינר הקיבוצים |
| עיסוק | שחקנית ובמאית תיאטרון |
| בן זוג | גולן ג'ורנו |
| מספר ילדים | 2 |
| פרופיל ב-IMDb | |
שירי ג'ורנו היא יוצרת רב תחומית ובמאית תיאטרון בעלת ניסיון של למעלה משני עשורים בפיתוח שפת יצירה אלטרנטיביות, המבוססות על עקרונות השחקן היוצר, תיאטרון טקסי, עבודה במרחב הציבורי וחיבור לקהילה. מייסדת ומנהלת אמנותית של תיאטרון הידית, ומקימת "הידית – בית הספר לשחקן היוצר".
ביוגרפיה עריכה
נולדה כשירי גולדנברג בקיבוץ בית אלפא שם גדלה והתחנכה במוסד חינוכי גלבוע של השומר הצעיר.
בוגרת לימודי בימוי תיאטרון בסמינר הקיבוצים. חברת מעבדת התיאטרון "השולחן המשפחתי" (1999-2002) ואנסמבל "מרכז שלומי לתיאטרון אלטרנטיבי" מאז הקמתו (2002-2008)[1].
בשנת 2002 הקימה בצוותא עם המעצב החזותי הנס פלדה את תיאטרון הידית ,ומאז היא משמשת כמנהלת האמנותית של התיאטרון ושל אנסמבל הבית שלו. תחת ניהולה, פיתחה הקבוצה שפת יצירה אלטרנטיבית ורב-תחומית. בשנת 2011 הוכר התיאטרון כמעבדת תרבות בתמיכת מפעל הפיס, ובשנת 2016 הוכר כקבוצת תיאטרון על ידי מנהל התרבות במשרד התרבות. בנוסף, הקימה ג'ורנו את "הידית - בית הספר לשחקן היוצר", המפעיל מסלולי לימוד שנתיים להכשרת אמני במה.
לאורך השנים אצרה וניהלה אמנותית אירועים רב-תחומיים בהשתתפות עשרות אמנים, ביניהם "טקסי השתנות" (2017) ו-"טקסי השתנות 2.0 // שער" (2022), המשלבים פרפורמנס, אמנות פלסטית, וידאו ושירה.
מתגוררת עם בן זוגה ושני ילדיה בפרדס חנה כרכור.
קריירה מקצועית עריכה
משחק עריכה
- משהו שנגמר בהרקדה
- קולקציית סתיו
- השולחן המשפחתי - פסטיבל עכו, 2002[2]
- מפעל חיינו – זיכרון שכחה - פסטיבל עכו, 2004[3]
- ויה דה לה רוזה - סיפורה האישי של השחקנית והבמאית נטע פלוצקי, בבימויו של פבלו זלצמן. ההצגה עלתה בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר, פסטיבל ישראל, ופסטיבל התיאטרון הבינלאומי בסיביו ברומניה[4].
בימוי עריכה
- מחכים לה (נס) - ההצגה הראשונה של אנסמבל הידית, 2007[5]
- לאן נעלמה השמחה - 2008
- אולמי סאן סט - עיבוד של ההצגה "לאן נעלמה השמחה" עבור פסטיבל עכו, שלאחר מכן עלתה בגרסה נוספת בתיאטרון הידית. 2009[6][7]
- טקטוניה - לעבור דרך קירות - זוכת פרס קיפוד הזהב בקטגוריית שפת במה, 2011[8]
- שלוש אצבעות מתחת לטבור - 2013[9]
- יתומים - 2015[10]
- החיים עפים - מונודרמת ליצנות בכיכובו של ירון סנצ'ו גושן, זוכה פרס קיפוד הזהב למבצע, 2016[11]
- שפת ים כנרת - מיזם חברתי תיאטרלי נודד המפגיש שחקנים וקהל סביב הכנרת, 2019[12]
- קום יונה - מופע ספוקן וורד עם האמן יונתן קונדה, בהשראת יונה הנביא, 2021[13]
- "קול הנחלים" (2021) – " פרויקט תיאטרוני, פסטיבל ישראל.
- "לאב מי טנדר" (2023) – קו־פרודוקציה עם פסטיבל ישראל, יצירה ובימוי
- "זריחה" (2025) – קו־פרודוקציה עם תיאטרון הבית, תל אביב.
הערות שוליים עריכה
- ^ אתר למנויים בלבד יאיר אשכנזי, התיאטרון האלטרנטיבי באמת בישראל מתקיים במקום לא צפוי, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2019
- ^ פסטיבל עכו, באתר www.accofestival.co.il
- ^ מפעל חיינו – זיכרון שכחה, באתר www.habama.co.il
- ^ ויה דה לה רוזה, באתר מרכז היוצרים שלומי
- ^ רונית בר אילן, מחכים ל(ה)נס, באתר תיאטרון הידית, 2019-04-01
- ^ אולמי סאן סט – Sunset Banqet Halls, באתר מושבה חופשית, 2010-07-20
- ^ רונית בר אילן, אולמי סאן סט, באתר תיאטרון הידית, 2019-05-29
- ^ טקטוניה - לעבור דרך קירות, באתר www.tmu-na.org.il
- ^ תיאטרון - שלוש אצבעות מתחת לטבור בתמונע, באתר www.habama.co.il
- ^ יתומים – תיאטרון הידית – מעבדת פיס לתרבות פרדס חנה – כרכור | גמלאים, באתר www.hadiscontaim.co.il
- ^ marthayodaat, חיים בתעופה, באתר מרתה יודעת, 2019-02-26
- ^ lila hefer, שפת ים כינרת, באתר תיאטרון הידית, 2019-06-19
- ^ רונית בר אילן, קום, יונה!, באתר תיאטרון הידית, 2021-05-02
