שיכוני המגורים המודרניסטיים בברלין

שיכוני המגורים המודרניסטיים בברלין

קובץ:Berlin Maeckeritzstr.jpg
קובץ:Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2008, לפי קריטריונים 2, 4 שטח האתר 88.1 הקטאר שטח אזור החיץ 258.5 הקטאר
מידע
מדינה
(למפת ברלין מוגדלת) קובץ:Berlin location map.svg<div style="position:absolute; left:%; top:14734.920151028%;">   קובץ:אורך או רוחב אינם בגבולות המפה.png (למפת ברלין רגילה) קובץ:Berlin location map.svg<div style="position:absolute; left:%; top:14734.920151028%;">   קובץ:אורך או רוחב אינם בגבולות המפה.png

שיכוני המגורים בסגנון המודרניסטי בברלין הם שורה של שכונות דיור ציבורי גדולים שנבנו בין השנים 1913–1934 בשכונות ההיקפיות של ברלין. שיכונים אלו מהווים דוגמה בולטת של האדריכלות המודרנית והסגנון הבינלאומי, שהתעצב בשנים אלו במערב אירופה והשפיע השפעה מכרעת על אדריכלות במאה העשרים. שישה מהשיכונים הוכרזו בשנת 2008 כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה

בתקופת רפובליקת ויימאר, בעת שברלין הייתה מרכז אמנותי, תרבותי ומדעי חשוב, החליטה העירייה - שנשלטה בידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית - לקדם בנייה של דיור ציבורי בהיקף רחב, במטרה לאפשר לכל שכבות האוכלוסייה דיור איכותי, נגיש, מואר והיגייני. הבנייה החלה לפני מלחמת העולם הראשונה, והפרויקט כולו הגיע לסיומו עם עלייתו של היטלר לשלטון ב-1933 והקמת הרייך השלישי.

אדריכלות

האדריכלים העיקריים שהתוו את התכנון היו ברונו טאוט, אדריכל, מתכנן ותאורטיקן יליד קנינגסברג, ומרטין וגנר, אדריכל העיר ברלין. בין האדריכלים שהשתתפו בעיצוב הבתים ניתן למנות את ולטר גרופיוס, מנהל בית הספר באוהאוס ומהחשובים באדריכלי התקופה. תכנון השכונות המודרניסטי מושפע ממודל עיר הגנים - בנייה לא צפופה, שטחים פתוחים "טבעיים" גדולים וניסיון ליצור קהילה, אך ללא היצמדות לעקרונות של מפתח השיטה אבנעזר הווארד. המבנים עצמם אופייניים ברובם לסגנון הבינלאומי: פשטות צורנית; חזית נקיה מעיטורים וקישוטים; משחק הנפחים מתמקד באלמנטים השימושיים: החלונות, המרפסות וחדרי המדרגות. חומר הבניה העיקרי הוא בטון, שנחשב בתחילת התקופה לחידוש טכנולוגי. עם זאת, בניגוד לתפיסה הפוריסטית ששלטה באדריכלות המודרנית בין שתי מלחמות העולם והכתיבה שימוש כמעט בלעדי בצבע לבן או מונוכרומטי, תכנון השיכונים כלל שימוש עשיר בגוונים שונים, בהתאם לתפיסתו של האדריכל ברונו טאוט. הפרויקטים נחשבים לדוגמה מרכזית ובולטת של האדריכלות המודרניסטית ושל הסגנון הבינלאומי.

מקבילה ישראלית דומה לפרויקטים ניתן למצוא במעונות עובדים שתכנן האדריכל אריה שרון בתל אביב.

הפרויקטים

שם הפרויקט	זמן הבניה	מתכנן	אדריכלים	תמונה
Gartenstadt Falkenberg	1913–1916	ברונו טאוט	ברונו טאוט היינריך טסנאו	קובץ:Tuschkastensiedlung-023.jpg
Siedlung Schillerpark	1924–1930	ברונו טאוט	ברונו טאוט מקס טאוט האנס הופמן	קובץ:20080715 14995 DSC01769 Siedlung Schillerpark Bristolstraße 5 bis 1 ShiftN.jpg
Großsiedlung Britz	1925–1930	ברונו טאוט	ברונו טאוט מרטין וגנר	קובץ:Hufeisensiedlung.jpg
Wohnstadt Carl Legien	1928–1930	ברונו טאוט	ברונו טאוט פרנץ הילינגר	קובץ:Bruno Taut Carl Legien.JPEG
Weiße Stadt	1929–1931	מרטין וגנר אוטו רודולף סלויסברג	אוטו רודולף סלויסברג ברונו ארנדס ויליאם בונינג	קובץ:20080716 14995 DSC02001 Weiße Stadt Aroser Allee.JPG
Großsiedlung Siemensstadt	1929–1934	מרטין וגנר האנס שרון	האנס שרון ולטר גרופיוס אוטו ברטנינג פרד פורבט הוגו הרינג פאול רודולף הנינג	קובץ:Berlin GS Siemensstadt Panzerkreuzer.jpg

ראו גם

• שיכון
• שיכון וייסנהוף
• באוהאוס
• מעונות עובדים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|שיכוני המגורים המודרניסטיים בברלין]] בוויקישיתוף

• מידע על השיכונים באתר של UNESCO