שיטת מונטסורי
פעולות נוספות
שיטת מונטסורי (באיטלקית: Metodo Montessori) היא גישה חינוכית לילדים, המבוססת על מחקריה וניסיונה של הרופאה והמחנכת האיטלקייה מריה מונטסורי (1870–1952).[1] השיטה גובשה על בסיס תצפיות שערכה מונטסורי על ילדים בסביבת למידה חופשית, מה שהוביל אותה ב-1907 למסקנה כי "גילתה את טבעו האמיתי של הילד". על יסוד תצפיותיה, יצרה מונטסורי סביבת למידה מורכבת מחומרים ייעודיים לפעילויות למידה עצמאיות. שיטת מונטסורי נועדה לאפשר לילדים לבטא את אופן קיומם הטבעי (הנגזר מ"טבעו האמיתי של הילד", כפי שמונטסורי הבינה אותו), לשמור עליו ולתמוך באופן קיום טבעי זה.
כדי ליישם את תורת מונטסורי, על המורה לראות את הילד כמי שטבעו הפנימי יכוונו להתפתחות מושלמת. תפקיד המורה כצופה כולל, לעיתים, פעילויות ניסיוניות עם הילדים המכונות בדרך כלל "שיעורים"; זאת על מנת לפתור בעיות התנהגות וכדי להדגים כיצד להשתמש בכלי הלימוד העצמי הזמינים לו בסביבת הלימוד לשימוש חופשי של הילד, כשבבסיס עקרון כיבוד הילד והאמונה ביכולותיו, החופש שלו ועצמאותו.[2]
שיטת מונטסורי מיושמת בעיקר עם ילדים צעירים גילאי 2.5–6, כיוון שזה היה גיל הילדים עימם עבדה ד"ר מונטסורי. הפילוסופיה של מונטסורי מבוססת על מאפיינים מסוימים הנצפים בקבוצת גיל זו. השיטה מיושמת, במידה פחותה, גם על ילדים בגילים 7–9, 10–12, וכן מתבגרים בקבוצות הגיל 13–15 ו-16–18. שיטת מונטסורי אינה רשומה כסימן מסחרי, וארגונים חינוכיים רבים משתמשים בה, לפיכך קיים מגוון שיטות הכשרה למורים, וכן מגוון תוכניות לימוד בבתי ספר המבוססים על השיטה.
היסטוריה עריכה
תחילת דרכה של מונטסורי עריכה
מריה מונטסורי נולדה ב-1870 באיטליה. בבגרותה הביאה ילד מחוץ לנישואים אותו גידלה כאם חד-הורית. מונטסורי נלחמה על זכותה להתקבל ללימודי רפואה, הצליחה והייתה הרופאה-האישה הראשונה באיטליה.[3] שיטת מונטסורי פותחה במקרה כאשר מונטסורי, שהתמחתה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה, ערכה ניסוי במסגרת לימודיה. במסגרת הניסוי שערכה באוניברסיטה, פגשה ילדים ממעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים. מפגש זה גרם לה להבין שמערכת החינוך אינה מצליחה לגרום לאותם ילדים לבטא את הפוטנציאל הגלום בהם. המפגש שערער אצל מונטסורי את האמון במערכת החינוך הציבורית, עודד אותה להתחיל ולגבש תפיסות חינוכיות משלה.[3]
ב-1900 הוזמנה מונטסורי לנהל את בית הספר שהיה קשור לאוניברסיטת רומא, Orthophrenic School, שהיה בית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים, ולמדו בו ילדים עם אוטיזם וילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. באותה עת לא היו גישות חינוכיות ייעודיות לאוכלוסיות אלו, ומונטסורי ניצלה הזדמנות זו למימוש רעיונותיה בתחום החינוך, ולקדם כך את הילדים שהיו מוזנחים עד אותה עת.[3] זו הייתה נקודת מפנה בחייה של מונטסורי, שהפכה מרופאה למחנכת.[4] במשך שנתיים מונטסורי יישמה מחקרים שקראה, התנסתה בהם וחידשה אותם. מונטסורי נקטה בעבודתה גישת מחקר מדעית-אנליטית. במהלך היום לימדה את הילדים והתבוננה בהם, ובלילות כתבה את רשמיה מאותו יום.[4] היא האמינה שכדי להכיר באמת את הילד עליה להתבונן בו היטב.[5] בבית ספר זה עבדה עד 1901.
"קאזה דיי במביני" הראשון עריכה
בין 1904–1908 עבדה כמרצה בבית הספר הפדגוגי של אוניברסיטת רומא. באותה עת אוכלוסיית רומא הגיעה לשיא גודלה; חברות בנייה רבות פשטו רגל והותירו הרבה מבנים לא גמורים, שמשכו אליהם פולשים. אחד המבנים הללו בשכונת סן-לורנצו אומץ על ידי קבוצת בנקאים שהתחייבה לשקמו על ידי חלוקת דירות גדולות ליחידות קטנות שיתאימו למשפחות עובדות עניות. במשך שעות היום, כשיצאו ההורים לעבודה, הילדים שנשארו בבית היו מחבלים במבנים שזה עתה הושלמו. מצב זה הניע את הבנקאים היזמים לבקש ממונטסורי למצוא דרכים להעסיק את הילדים במהלך היום, כך שלא יפגעו בנכסים.[4]
מונטסורי שמחה להזדמנות לממש את גישתה החינוכית גם בעבודה עם ילדים נורמטיביים שאינם בעלי צרכים מיוחדים. בעזרת הכלים שפיתחה בעבודתה בבית הספר Orthophrenic School, היא יסדה את בית הילדים הראשון ("Casa dei Bambini") שנפתח ב-6 בינואר 1907. במעמד פתיחת בית הספר הכריזה מונטסורי על תחושתה כי זו התחלה של מפעל עליו ידובר ביום מן הימים בכל העולם. לבית הספר הביאה מונטסורי קשת רחבה של פעילויות וחומרים, מהם בחרה רק באלה שהעסיקו את הילדים. מונטסורי הבינה שלילדים שעסקו בפעילויות שתמכו בשלב ההתפתחות שלהם - הייתה יכולת לחנך את עצמם. בהמשך הגדירה זאת מונטסורי כ"חינוך עצמי". ב-1914 כתבה: "לא המצאתי שיטת חינוך, פשוט נתתי לכמה ילדים סיכוי לחיות".[6]
ב-1908 כבר פעלו חמישה מוסדות "קאזה דיי במביני", ארבעה ברומא ואחד במילאנו. בשורת הגישה החדשה התפשטו ברחבי העולם ומבקרים הגיעו לאיטליה להתרשם מהשיטה; בשובם לארצותיהם העלו על הכתב את רשמיהם על שיטתה.[5] השיטה התפשטה במהירות, תוך שנה כל גני הילדים בחלק דובר האיטלקית של שווייץ הוסבו לגני מונטסורי. בהמשך השפיעה השיטה גם באנגליה, בצפון אירופה ובמיוחד בהולנד, שם הוקמה מערכת מונטסורי ממלכתית של גנים ובתי ספר, וכן סמינר מונטסוריאני למורים וגננות. השיטה הגיעה אף להודו, שנשלטה על ידי בריטניה.[7] בקיץ 1909 פתחה מונטסורי קורס הכשרה ראשון לכ-100 תלמידים. רשימותיה מאותה תקופה הפכו לספר הראשון שלה, שפורסם באותה שנה באיטליה. ב-1902 תורגם הספר לאנגלית ופורסם בארצות הברית בשם "שיטת מונטסורי". הספר הגיע למקום שני ברשימת רבי המכר ותורגם ל-20 שפות שונות. בתקופה שלאחר פרסום הספר שגשגה שיטת מונטסורי. קהילות מונטסורי, בתי ספר ותוכניות הכשרה נפתחו בכל רחבי העולם.
ב-1914 הוזמנה מריה מונטסורי לסדרת הרצאות בארצות הברית, והתארחה בביתו של תומאס אדיסון.
אגודת מונטסורי האמריקאית הוקמה ונשיאה היה אלכסנדר גרהם בל. מזכירת האגודה הייתה מרגרט וילסון, בתו של נשיא ארצות הברית באותה עת.[3] מונטסורי הקדישה את עצמה לנסיעות והרצאות מסביב לעולם, במטרה להפיץ את השיטה. מלחמת העולם הראשונה הציבה מכשול זמני להפצת השיטה. ב-1917 עברה מונטסורי עם בנה ומשפחתו לברצלונה, שם הקימה את סמינר "לאבורטורי דה-פדגוג'יה" (Seminari Laboratori de Pedagogiá).[4]
עליית הפשיזם באירופה עריכה
מונטסורי קיוותה להשתקע בספרד ולטפח את הסמינר שהקימה, אך התעוררות הפשיזם באירופה הפריעה להגשמת חזונה. ב-1933 נסגרו כל בתי הספר המונטסוריים בגרמניה, ותמונתה נשרפה במדורה של ספריה בברלין. לימים פנה מוסוליני למונטסורי בבקשה לשלב את בתי הספר המונטסוריים בתנועת הנוער הפשיסטית, וכשהיא סרבה - הוא סגר את כולם. בקיץ 1936 פרצה מלחמת האזרחים בספרד, ומונטסורי ומשפחתה נטשו את ביתם והפליגו לאנגליה ומשם להולנד.[8] ב-1939 יצאה מונטסורי עם בנה לסבב הרצאות בהודו, ומשם לא הורשו לחזור במשך שבע שנים בשל היותם אזרחים איטלקיים. בנה נעצר, והיא עצמה הושמה במעצר בית.
השיטה כיום עריכה
נכון ל-2013 ישנם כ-7,000 בתי ספר וגנים מונטסוריים ברחבי העולם כולו.[9] ברוב המדינות בהם ישנם בתי ספר מונטסוריים נוצרו ארגונים מונטסוריים לאומיים. ארגונים אלה חשובים לקביעת סטנדרטים לבתי הספר וייצוג בתי הספר מול גורמים ממשלתיים. בהרבה מדינות בהן יש בתי ספר בשיטת מונטסורי, מוסדות להכשרת מורים מציעים התמחות מונטסורי למורים בבתי ספר יסודיים. ארגון (AMI (Association Montessori Internationale הוא ממשיך מורשת מונטסורי, לארגון יש סמינרי הכשרת מורים הנחשבים לטובים ביותר.[10]
בין בוגרי מונטסורי המפורסמים נמנים פיטר דרוקר, ג'וליה צ'יילד, ג'ף בזוס, קתרין גרהאם, הלן האנט ומייסדי גוגל לארי פייג' וסרגיי ברין.[11]
עיקרי השיטה עריכה
ניתן לשייך את שיטת מונטסורי לזרם האינדיבידואציה בחינוך, כשבמרכז השיטה נמצא הילד. "על החינוך ליצור הגנה ועזרה מעשית לשם התפתחות הילד".[12] על פי מונטסורי, אין להכין את הילדים ולחנכם לחיים בחברה מסוימת, אלא לטפח אותם כך שהם בעצמם יעצבו את החברה בה הם חיים.[13] השיטה מבוססת על האבחנות של מונטסורי והבנתה שהילד הוא כמו שהוא, ולא כמו שנדמה למבוגרים שהוא צריך להיות, זאת במטרה לתת לילד בסיס לגדול להיות מבוגר מפותח היטב, אחראי, מאושר, מגשים את עצמו ומועיל לחברה.
השיטה דוגלת בלמידה של הילד תוך עשיית הדברים בעצמו, מתוך הנחה שביסודו הילד הוא אוטודידקט. מונטסורי טענה כי מבנה המוח של הילד מאפשר לו לקלוט רשמים מהסביבה באופן בלתי מודע, וכך הוא מלמד עצמו. יכולת זו הגדירה מונטסורי כ"מוח הקולט" (The Observant Mind). לטענתה הילד תמיד יבחר פעילות שעונה על צורך פנימי שלו, ובחירה זו תגרום לו לשמוח ולהתלהב מהלמידה. אהבת למידה זו היא הבסיס של שיטת מונטסורי, בתקווה לטעת בילד אהבת למידה לשארית חייו.[14]
מונטסורי האמינה כי החינוך מתחיל עם הלידה, ולשש שנות החיים הראשונות חשיבות מכרעת בעיצוב הילד - מבחינה גופנית, שכלית, נפשית ומבחינת אישיותו. שיטת החינוך שפיתחה מתוכננת כך שתאפשר לילד להתפתח בקצב שלו תוך שימוש ביכולותיו.[15]
מישורי התפתחות עריכה
מתוך מחקרה שהתבסס על התבוננות, הגיעה מונטסורי למסקנה כי ישנם שלבי התפתחות בחיי האדם, והשוני ביניהם הוא כה משמעותי שהיא כינתה את המעבר משלב לשלב כ"לידה מחדש". לאותם שלבים קראה מונטסורי "מישורי-התפתחות", כשבכל "מישור התפתחות" יש מאפיינים שונים המשפיעים על צורכי הילד. מונטסורי האמינה כי הכרת המאפיינים הללו חשובה להבנת הילד ולחינוכו בצורה המיטבית. בשיטת מונטסורי הילדים גדלים בסביבה המתאימה ביותר ל"מישור" ההתפתחותי בו הם נמצאים, ותפקיד המחנך לתמוך בהם בנקודות בהם הם צריכים עזרה, לזהות את הרגישויות וההזדמנויות ב"מישור ההתפתחותי" ובכך לעזור לילד להגיע למימוש כל הפוטנציאל הגלום בו[16] בתצפיותיה זיהתה מונטסורי ארבעה "מישורי התפתחות" בדרך לאדם הבוגר:
- מלידה עד גיל 6 : הינקות, מאופיינת בשאיפה לעצמאות פיזית: "אני יכול לעשות זאת בעצמי"
- מגיל 6 עד גיל 12: הילדות, מאופיינת בשאיפה לעצמאות חשיבתית: "אני יכול לחשוב על זה בעצמי"
- מגיל 12 עד גיל 18: ההתבגרות, מאופיינת בשאיפה לעצמאות רגשית: "אני יכול לעמוד על שלי"
- מגיל 18 עד גיל 24: הבגרות המוקדמת, מאופיינת בשאיפה לעצמאות כלכלית: "אני יכול להשיג זאת בעצמי"
מונטסורי זיהתה בכל אחד ממישורי ההתפתחות שני שלבים: בשלב הראשון הילד מאופיין בעוצמת רגישות גבוהה להתנסויות מסוימות. רגישות זו הולכת וגדלה, והשיא מגיע באמצע התקופה (המישור ההתפתחותי). בשלב השני של מישור ההתפתחות הילד מפנים את המיומנויות שנרכשו בשלב הראשון, ועוצמת הרגישות הולכת ופוחתת לקראת מישור ההתפתחות הבא.[16] לפיכך כיתות הלימוד הן תלת גילאיות.
אביזרי למידה עריכה
אביזרי הלמידה בשיטת מונטסורי הם עזרים ומשחקים שתוכננו בקפידה כדי להיות מותאמים ליכולות המפתחות בילד, תוך שילוב של לימוד והבנה, ובכוונה לאפשר לילדים חופש פעולה ובקרת משגה. מונטסורי פיתחה את האביזרים המיוחדים על בסיס פסיכולוגיית האלמנטים - בה החלק קודם לשלם. על פיה, יש לאמן את הילד תחילה על חלק מן הפעולה, במטרה להגיע בהמשך לפעולה השלמה והמורכבת. האביזרים מבודדים תכונה אחת נלמדת בכל פעם, וכך מתאפשרת למידה קלה ועם זאת מאתגרת: ישנן דרגות קושי שונות ללא מרווחים גדולים. אביזרי הלמידה מעוצבים בצורה אסתטית, רובם עשויים מעץ ומקנים תחושה טבעית ונעימה.[2]
אביזרי מונטסורי מתחלקים לכמה תחומים:[14]
- חיים שימושיים (Practical life) - אביזרים המיועדים לפיתוח תחומי החיים השימושיים ויכולות הנדרשות לתפקוד היום-יומי, למשל: נטילת ידיים, קינוח אף, הכנת כריכים בבוקר, טיאוט רצפה, וכדומה. פעולות אלו נראות למבוגרים טריוויאליות, אך לא כך לילדים. אביזרים אלה עוזרים לילד להבין את העיקרון שבפעולה, ותוך כדי זה מפתחים אצלו את יכולת הריכוז ואת העצמאות שלו.
- חינוך החושים (Sensorial) - אביזרים אשר נועדו לאפשר לילד לזהות סוגי גירויים, את ההבדלים ביניהם, ולדרג את תכונות האביזרים. כל אביזר מתמקד בתכונה מסוימת אחת; הילד נעזר באביזרים אלה כדי להבין מה הוא רואה בעולם שסביבו, וכך מתבהר הסדר שבמציאות - בזכות אותם אביזרים. לדוגמה: בקבוקי הרחה בעלי ריחות שונים, מיון בקבוקים לפי צלילים, מיון אביזרים בעלי טמפרטורה שונה, ותכונות אחרות. אותם אביזרים עוזרים לילד לפתח יכולת אבחנה וסיווג, ולאפיין תכונות כמו צורות, צבעים, משקל וטמפרטורה. מונטסורי תכננה את אביזרי החושים בסטים של 10 יחידות, כדי להטמיע את בסיס מבנה העשרת בעקיפין, בלא ידיעת הילדים.
- אביזרי שפה (Language) - ילדים המגיעים לגן נמצאים לרוב בשלב בו הדיבור שלהם כבר מפותח. לכן, מטרת אביזרי השפה להעשיר את שפתם ובכך להגדיל את תשוקתם לקריאה וכתיבה. האביזרים מבודדים אלמנטים מסוימים בשפה, כמו צלילים והברות המרכיבים מילים. אביזרים לדוגמה: אותיות מחוספסות על כרטיסים שניתן למשש, צורות של אותיות שהילד לומד לומר בסדר הנכון, צורות גאומטריות מהן ניתן להרכיב סימני פיסוק ועוד. לצד האביזרים, על הגננת לפנות לילד בשפה עשירה.
- אביזרי מתמטיקה (Mathematics) - אביזרים אלה לוקחים את המושג האבסטרקטי של מתמטיקה ומנגישים אותו בצורה חושית. אותם מושגים המובאים בצורה חושית, יעלו בבוא הזמן כשהילדים יידרשו לחזור למושגים האבסטרקטיים של מתמטיקה. כשהילדים ניגשים לראשונה לאביזרי המתמטיקה, הם כבר אחרי לימוד מיומנויות ראשוניות, המהוות בסיס למתמטיקה - דרך אביזרי "חיים שימושיים" (הגיון וסדר פעולות) ואביזרי "חינוך החושים" (מיון וסיווג). אביזרים לדוגמה: מספרים מנייר זכוכית אותם הילד צריך לסדר באופן נכון, התאמה בין מספרים וחרוזים, משולשים גאומטריים, ועוד. האביזרים מגיעים בצבעים שונים כדי להקל על תהליך הלמידה.
- אביזרי לימוד טבע (Botany) - מונטסורי ראתה חשיבות במושגים לקוחים מהטבע, לפיתוח אהבתו הטבעית של הילד לעולם הטבעי. האביזרים מהווים הזדמנות לגילוי הטבע על ידי מישוש ונגיעה. לדוגמה: צורות עלים וחיות, פאזלים של חלקי עלים, כרטיסיות של סיווג צמחים וכדומה.
- אביזרי לימוד גאוגרפיה (Geography) - אביזרים אלה מפתחים את מושגי הילד על העולם הפיזי ומבנה כדור הארץ. אביזרי לימוד הגאוגרפיה מאפשרים לילד "לחוות סדר בתקופות רגישות", על ידי סידור התקופות שעברו על כדור הארץ, ארצות ערים וכדומה. אביזרים לדוגמה: גלובוסים מחוספסים, מפות מחוספסות בגבול בין מדינות, וכדומה.
הסביבה המוכנה עריכה
בשיטת מונטסורי נתפסת הסביבה ככלי מחנך המשפיע על המטרות החינוכיות.[2] מונטסורי הבחינה כי כאשר הסביבה מאורגנת בצורה מדעית ומחושבת עם האביזרים הנכונים, היא תסייע לתהליך התפתחות הילדים, וכי ילדים מזהים מגיל צעיר את מרכיבי הסביבה והאפשרויות שהיא מזמנת. מתוך עקרונות אלו יצרה מונטסורי את המושג "הסביבה המוכנה"- עיצוב הסביבה החינוכית בהתאם לצורכי הילד ומימידיו. המושג החל להתפתח במאה ה-20 ובמהלך המאה ה-21 התפתח כמודל ללמידה מתקדמת.
"הסביבה המוכנה" נוגעת בעיצוב וסידור הכתה והחצר. הסביבה מאורגנת על פי תחומי הדעת, וכוללת את אביזרי הלמידה של כל תחום. הילד חופשי לבחור את האביזר שהוא רוצה, להשתמש בו, ולהחזיר למקומו בתום השימוש. כך, מזמנת הסביבה את העצמאות ואת חופש הפעולה. האביזרים מסודרים בסדר עולה של קושי, כך שהאתגר והעניין נשמרים. התאמת ה"סביבה המוכנה" לממדיו של הילד יוצרת מצב בו הכל בהישג ידו של הילד. כמו כן, אין ארונות סגורים או מדפים גבוהים אליהם לא יוכל הילד להגיע. החלל מזמין ומאפשר- אך לא כופה את עצמו.[17]
כללי הסביבה המוכנה עריכה
- איזון צבעוני וצורני.
- מיעוט גירויים מעל גובה הילדים.
- חלונות נמוכים להעצמת האור הנכנס.
- צבעוניות חד גונית התורמת להרמוניה נעימה.
- ידיות הדלתות מתוכננות בהתאם לגובה הילדים.
- חדרים וחלל מרווח המאפשרים תנועה חופשית.
הכרחי ונחוץ לילד לחוש יציבות וסדר בסביבתו הקרובה מאחר שהוא בונה את עצמו באמצעות אלמנטים מן הסביבה, אלה היסודות
— מונטסורי
שיטת מונטסורי בישראל עריכה
בישראל כיום פועלים כ-120 גני ילדים[18] וכ-20 בתי ספר[19] בשיטת מונטסורי. הבולטים שבהם ממוקמים בכפר הירוק[20] ובמקווה ישראל בחולון.
קיימים מספר קורסים להכשרת מחנכים בשיטת מונטסורי בישראל- במרכז מונטסורי הממוקם בכפר הירוק מתקיימת הכשרת מחנכים האורכת שנתיים וכוללת כ-400 שעות של התנסות מעשית.
מונטסורי יער עריכה
מונטסורי יער היא גישה חינוכית המשלבת את עקרונות שיטת המונטסורי עם חוויות למידה בחיק הטבע. השיטה מתמקדת בלמידה אקטיבית דרך חקירה, ניסוי וטעייה בסביבה הפיזית והטבעית, ומציעה לילדים הזדמנויות ללמוד ולהתפתח תוך כדי חיבור ישיר לטבע ולקהילת הסביבה. גישה זו מאפשרת לילדים לפתח מיומנויות חברתיות, רגשיות ומוטוריות, תוך שמירה על עקרונות המונטסורי המקדמים עצמאות, יצירתיות ושיתוף פעולה. שיטת מונטסורי יער צוברת פופולריות ברחבי העולם כמודל חינוכי המערב את היתרונות של שיטת המונטסורי עם חשיפה לטבע ולסביבה הפיזית. עקרונות השיטה כוללים טיפוח אחריות, יצירתיות והבנה מעמיקה של תהליכים טבעיים, ובסיסם הוא למידה המבוססת על חוויות טבעיות, בהן כל חוויה – גדולה כקטנה – מהווה הזדמנות ללמידה. [דרוש מקור]
לקריאה נוספת עריכה
- מרדכי סגל, משמעות הלמידה: עיונים בתורת דיואי, מונטסורי, פיאזה, בהקשר לשאלות התקופה, "הד הגן", 1969
- דב ורדי ורחל מסינגר, מריה מונטסורי, סמינר הקיבוצים, 1970
- טרי מלוי, מונטסורי והילד שלך: ספר אלף בית להורים, רשפים, 1985
- מרדכי סגל, אורחות חינוך, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992 (עמ' 88–118)
- רינה מרקוס, בית הילדים של ד"ר מריה מונטסורי, "הד הגן", 2002, גיליון ב', עמ' 44–53
- אור סופר, "לך בעקבות הילד", הד החינוך, אוקטובר 2012, כרך פ"ז, גיליון 01, עמ' 68–71
- מיכל גבאי, שיטת מונטסורי היא זוכת הגביע העולמי בקפיצה לרוחק \ ירחון מונטסורי ישראל, גיליון דצמבר 2018
- דר' גלעד גולדשמיט, חינוך מקדם בריאות: חינוך מונטסורי וחינוך ולדורף (חינוך אנתרופוסופי). דברים, 2016, גיליון 9 עמ' 133–147
קישורים חיצוניים עריכה
- בית הילדים הראשון, באתר Montessory Australia
- הביוגרפיה של מריה מונטסורי, באתר Montessory Australia
- חן פונדק, מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי, באתר כלכליסט, 2 בפברואר 2013
- ארי ליבסקר, שיטת מונטסורי נכנסת למערכת הציבורית, ביוזמת ההורים, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2021
- חינוך מונטסורי Montessori Education - כל מה שצריך לדעת
- Biography of Dr Maria Montessory. Association Montessori Internationale. Retrieved 2019-05-16
- Montessori education around the world, The Maria Montessori School
- גלעד גולדשמידט, חינוך מונטסורי: רקע, עקרונות ויישומים, לקסי-קיי 22, דצמבר 2024.
- די ג'וי קולטר, מונטסורי ושטיינר: דפוס של סימטריות הפוכות, מגזין "אדם עולם" גיליון 10, יולי 2013
- אתר למנויים בלבד טל מאור זינגרמן, אל תבזבזו הון על צעצועים - תינוקות צריכים רק מראה, גליל נייר ורעשן קטן, באתר הארץ, 19 בפברואר 2026
- שיטת מונטסורי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ אתר למנויים בלבד דני בר-און, הלכתי לסדנה שהבטיחה שאהיה אבא "בלי עצבים ובלי אשמה". היו שם רגעים מכוננים, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2024
- ^ 1 2 3 דר. שלומית אביב, מונטסורי והילד במאה ה-21, הוצאה עצמית, 2017
- ^ 1 2 3 4 רינה מרקוס, קאסה דה במבינו, הד הגן
- ^ 1 2 3 4 Association Montessori International, Biography of Dr Maria Montessori
- ^ 1 2 מרדכי סגל, אורחות חינוך, 1992, עמ' 93
- ^ Maria Montessori on the Absorbent Mind, WOMEN, WORDS, AND WISDOM, 16 במאי 2019
- ^ מרדכי סגל, משמעות הלמידה, הוצאת הד הגן, 1970
- ^ Standing, E. M. (E. Mortimer), Maria Montessori : her life and work, New American Library, [approximately 1962]
- ^ חן פונדק, מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי, באתר כלכליסט, 2 בפברואר 2013
- ^ Montessori education, Montessori Europe, 17.5.2019
- ^ The History of the Montessori Education, WHITBY, 17 במאי 2019
- ^ Montessori, Maria., From childhood to adolescence : including Erdkinder and the functions of the university, Schocken Books, 1973
- ^ דר. גלעד גולדשמיט, חינוך מקדם בריאות: חינוך מונטסורי וחינוך ולדורף, דברים
- ^ 1 2 רונית לסטר, שיטת מונטסורי, באתר הגיל הרך, פברואר 2011 (ארכיון)
- ^ טרי מלוי, מונטסורי והילד שלך, תל אביב, 1985
- ^ 1 2 מיכל גבאי, מישורי התפתחות של האדם, על פי שיטת מונטסורי, ירחון מונטסורי ישראל
- ^ דר. שלומית אביב, הסביבה המוכנה, ירחון מונטסורי ישראל
- ^ מערכת האתר, רשימת גנים מונטסוריים, באתר חינוך מונטסורי 🔝 כל מה שצריך לדעת
- ^ מערכת האתר, רשימת בתי ספר מונטסוריים, באתר חינוך מונטסורי 🔝 כל מה שצריך לדעת
- ^ מרכז מונטסורי, באתר מרכז מונטסורי - הכפר הירוק