שושלת ג'ין המאוחרת (1616–1636)
פעולות נוספות
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה. | ||
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | חאנות - מונרכיה אבסולוטית |
| שפה נפוצה |
ג'ורצ'נית (שכונתה "מנצ'ו" (מנצ'ורית) אחרי 1635) מונגולית סינית (סינית קלאסית ומנדרינית) |
| עיר בירה |
הטו אלה 1616-1622 טונגקינג (1625- 1622) מוקדן (1625-1636) |
| היסטוריה | |
| שליטים בולטים |
נורהאצ'י 1626-1616 הונג' טאיג'י 1626 - 1636 |
| דמוגרפיה | |
| דת |
בודהיזם טאויזם קונפוציאניזם דת סינית עממית |
_-_Later_Jin_Khanate.svg){kind=link}
שושלת ג'ין המאוחרת (הואו ג'ין) המכונה רשמית ג'ין או ג'ין הגדולה (דאי ג'ין) הייתה שושלת מלכותית וחאנות שהוקמה במנצ'וריה ב-1616 על ידי הקלאן איסין-גיורו והיוותה בסיס לימים לשושולת צ'ינג שעלתה לשלטון בסין. מייסדה היה המנהיג הג'ורצ'ני נורהאצ'י שאיחד מחדש את השבטים הג'ורצ'נים ושמה נגזר משם שושלת ג'ין המוקדמת מיסודות של הקלאן וניאן ששלטה בצפון סין במאות ה-12-13.
ב-1635 שושלת יואנג הצפונית הנחלשת תחת אג'יי חאן נכנעה לג'ין המאוחרת. בשנה הבאה הונג טאיג'י, בנו של נואהאצ'י, הכריז על ממלכתו החדשה כ"ג'ינג הגדולה" (דאי צ'ינג), אירוע שהיווה ציון התחלת השושלת צ'ינג. השם צ'ינג החליף, את השם "ג'ין המאוחרת". בעת תקופת מעבר מינג-צ'ינג הביסה שושלת צ'ינג החדשה את שושלת שון של לי זי צ'נג וכוחות של טוענים אחרים ממינג הדרומית ושל נאמני מינג. על ידי כך היא הקימה אימפרה שכללה את סין כולה ואת בטיבט, מנצ'וריה, מונגוליה, צפון שינג'יאנג וטאיוואן והתקיימה עד למהפכת 1911 שהקימה את רפובליקת סין.
השם עריכה
אין תמימות דעים באם השם הסיני הרשמי של השושלת והמדינה היה ג'ין (金), ג'ין המאוחרת (後金 - הואו ג'ין) או שניהם גם יחד. השושלת הייתה המשך או יורשת של השושלת ג'ין הג'ורצ'נית שהוקמה על ידי הלקאן ואניאן ב-1115.השם המנצ'ורי היה אייסין גורון ᠠᡳ᠌ᠰᡳᠨ ᡤᡠᡵᡠᠨ[1] שמשמעותו "מדינת הזהב"
היסטוריה עריכה
עליית כוחם של הג'ורצ'נים ג'יאנג'ואו עריכה
הג'ורצ'נים חיו בשטח מנצ'וריה של ימינו והיו מחולקים לשלושה שבטים, בתקופת שושלת מינג, החזק ביותר מביניהם היו אלה המכונים ג'יאנג'ואו שחיו מסביב להרי צ'אנגבאי. על מנת לתקוף ולחסל את שושלת יואנג הצפונית שלח הקיסר הונגוו יחידות צבאיות שנועדו להשתלט על שבטי הג'ורצ'נים במנצ'וריה. הממשל מינג חילק את הג'ורצ'נים ג'יאנגג'ואו לשלוש יחידת הקרויות "ויי" \ שנודעו כ"שלוש הוויי של ג'יאנגג'ואו". מנהיגי השבטים שימשו כמפקדים של אותן היחידות "ויי". השבט הצפוני "הג'ורצ'נים הפראים" שהתחזקו באותה תקופה תקפו את הג'ורצ'נים ג'יאנ'ואו. מפקדם של "ג'יאנג'ואו ויי", מנגטמו, נהרג. הג'ורצ'נים ג'יאנג'ואו נהדפו דרומה והתיישבו לבסוף בהטו-אלה.
הקמת החאנות עריכה
בהתחלת המאה ה-17 נורהאצ'י, מנהיג חדש של הג'ורצ'נים ג'יאנג'ואו שהיה בן חסות של שושלת מינג וראה את עצמו כשומר סבול האימפריה וכנציג מקומי של השלטון מינג[2] קידם את איחודם של כל הג'ורצ'נים במנצ'וריה הוא ארגן חלחדןץ צבאיות-חברתיות בשם "שמונת הדגלים" שכללו ג'ורצ'נים, בני האן סינים ומונגולים. הוא איחד את הקלאנים הג'ורצ'נים לעם אחד שקיבל ב-1635 את השם "מנצ'ו" ) - מנצ'ורים והכריז ב-1616 על הקמת שושלת חדשה שנקראה "ג'ין" או ג'ין הגדולה" כאשר הוא החאן שלה. בכך הוא כינן את שושלת ג'ין המאוחרת.
הערות שוליים עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Chi Min-tung An Outline History of China, Foreign Languages Press, Beijing 1958