Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שומרי הדרך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוגו שומרי הדרך
לוגו שומרי הדרך
קובץ:Yair Nativ is awarded a certificate of appreciation.jpg
יאיר נתיב, מייסד המיזם, מקבל תעודת הוקרה מיושב ראש "השדולה למאבק בתאונות הדרכים", חבר הכנסת חמד עמאר וממנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רחל טבת-ויזל, נובמבר 2018

שומרי הדרך הוא מיזם חברתי-טכנולוגי התנדבותי, הפועל משנת 2016 ביוזמת עמותת נתיב בטוח, בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ואגף התנועה של משטרת ישראל. במסגרת המיזם מתעדים נהגים מתנדבים באמצעות אפליקציה ייעודית עבירות תנועה חמורות ומסכנות חיים והתיעוד מועבר לאחר סינון לטיפול משטרת ישראל או לשליחת מכתבי אזהרה לנהגים.

רקע עריכה

המיזם נוסד על ידי זמר בלונדהיים ויאיר נתיב, שהקימו בשנת 2012 את עמותת נתיב בטוח – אכיפה אזרחית בדרכים. נתיב יזם את הקמת העמותה בעקבות מותו של אביו בתאונת דרכים שנגרמה מנהג משאית שעבר באור אדום ובדמו נמצאו שרידי סם.[1] מטרת העמותה הייתה לפתח פתרון טכנולוגי שיאפשר לנהגים לדווח על עבירות תנועה חמורות ולתרום להגברת ההרתעה וצמצום תאונות הדרכים. לשם כך פותחה אפליקציה ייעודית, המאפשרת תיעוד ושיתוף של מקרים כאלה בזמן הנסיעה.[2]

לאחר פיילוט שנערך עם אגף התנועה של משטרת ישראל, פנתה העמותה להרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במטרה לבחון שיתוף פעולה רחב. בדצמבר 2015 החליטה הרשות לאמץ את היוזמה ולהשיק אותה כמיזם ארצי בניהול משותף עם העמותה.

הפעלת המיזם עריכה

המיזם החל לפעול ביולי 2016 כפרויקט משותף לעמותת נתיב בטוח ולאגף התנועה של משטרת ישראל. המתנדבים עושים שימוש ביישומון ייעודי, אותו הם מפעילים בראשית נסיעתם. היישומון מתעד ברציפות את הנעשה בכביש מבעד לשמשה הקדמית, וכאשר המשתמש מזהה עבירת תנועה הוא מסמן את האירוע באמצעות לחיצה או פקודה קולית.

התיעוד המופק מועבר באופן אוטומטי למרכז הסינון והבקרה של המיזם, שם הוא נבחן ומסווג. עבירות המוגדרות כחמורות מועברות להמשך טיפול בידי משטרת ישראל, בעוד שעבירות אחרות מטופלות באמצעות מכתבי אזהרה הנשלחים לנהגים מטעם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, העמותה והמתנדבים.[3]

מאז השקתו הורידו את היישומון אלפי משתמשים, והמיזם מקבל מדי חודש אלפי דיווחים על עבירות תנועה חמורות. חלק ניכר מן הדיווחים שהועברו למשטרת ישראל הסתיים בהטלת קנסות או בזימונים לדין לבעלי הרכב שביצעו את העבירות.[3]

צוות המיזם ומרכז הבקרה עריכה

צוות המיזם מונה כשלושים עובדים ומתנדבים, הפועלים בתחומי בקרת הדיווחים, ניהול קהילת המתנדבים ומתן שירות לציבור, פיתוח טכנולוגי, ייעוץ משפטי והכשרת בקרים ומתעדים.

מרכז הסינון והבקרה שוכן בעיר מודיעין, והוא מופקד על קבלת התיעודים, בחינתם ומיונם לצורך המשך טיפול.

המיזם פעיל גם במרחב הדיגיטלי, ומפעיל עמודי הסברה והעלאת מודעות בפייסבוק, יוטיוב, טיקטוק ואינסטגרם, במטרה לעודד הצטרפות מתנדבים ולהגביר את המודעות הציבורית לבטיחות בדרכים.

ניהול המיזם מופקד בידי עמותת נתיב בטוח, מנכ"לית העמותה היא תמר בוכצלב.

התייחסות ההלכה למיזם עריכה

פוסקי ההלכה בני זמננו התייחסו למיזם "שומרי הדרך" ולשאלת הדיווח לרשויות על עבירות תנועה. יש שציינו כי למיזם יש פוטנציאל ממשי להצלת נפשות, ואף ייתכן שחלה בו חובה הלכתית מדין "לא תעמוד על דם רעך". על כן, לדעתם, כאשר מדובר בעבירות חמורות המסכנות את הציבור, מותר ואף ראוי למסור את המידע ישירות למשטרה, גם בלא התראה מוקדמת לנהג.[4]

כבר קודם להקמת המיזם נדונה בהלכה שאלת ההיתר למסור לשלטונות על נהג המסכן את הציבור. בפוסקים שונים נכתב כי אם הוזהר אדם ואינו חדל מלנהוג באופן מסוכן, יש מצווה להודיע על כך לרשויות כדי למנוע פגיעה בחיי אדם.[5][6]

הרב עובדיה יוסף פסק בהקשר דומה כי מי שיודע על אדם הלוקה בבעיות רפואיות חמורות, כגון ליקוי ראייה או מחלת הנפילה, ומבקש להוציא רישיון נהיגה ברמייה – מחויב להודיע על כך לרשויות כדי למנוע סכנה לציבור.[7]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רענן בן צור, מאסר לנהג שהרג את האב - הבן יגיע לכנסת, באתר ynet, 4 במרץ 2014
  2. ^ עמותת נתיב בטוח – אכיפה אזרחית בדרכים, באתר "גיידסטאר ישראל"
  3. ^ 1 2 דוח שנתי לשנת 2023 של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
  4. ^ איתן אלפרט וידידיה פישמן, הלכות לשון הרע, באתר היברובוקס
  5. ^ חפץ חיים הלכות רכילות, מהדורת דרשו כלל ט' הערה 18.
  6. ^ דיין בבית הדין נתיבות חיים, אם יש איסור מסירה בנהג שעשה תאונת 'פגע וברח', באתר דין - שאל את הרב, ‏22 בספטמבר 2013
  7. ^ שו"ת יחוה דעת חלק ד, סימן ס