שוטטות
פעולות נוספות
שוטטות היא הליכה באפס מעשה וללא תכלית.
בישראל קבע סעיף 216(א)(5) לחוק העונשין, שמקורו בפקודת החוק הפלילי, 1936, עונש חצי שנה מאסר על מי שנמצא "משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה". בשנים 2010–2019 נפתחו 84 תיקים בהם שוטטות הייתה עבירה יחידה, וב-42 מקרים נעצרו אנשים בגין עבירה זו.[1]
סעיף זה בוטל בנובמבר 2024, ביוזמתו של חבר הכנסת משה סולומון.[2] דברי ההסבר להצעת החוק לביטול הסעיף נימקו:
עבירה זו מנוסחת בצורה עמומה ורחבה, ויש בכך כדי לפגוע בעקרון החוקיות, המהווה עקרון יסוד במשפט הפלילי, ולפיו אין מענישים על התנהגות אלא אם כן היא נאסרה באופן מפורש בחוק. אי־הבהירות אינה מאפשרת לאזרח לדעת כיצד להכווין התנהגותו. יתר על כן, יש חשש שעמימות זו מהווה פתח לאפליה סטטיסטית כנגד אוכלוסיות מוחלשות, בין בפתיחת תיק פלילי ובין במפגש הראשוני של השוטר עם האזרח.
— הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 154) (ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ה–2024, ה"ח הכנסת 1061 מ-28 באוקטובר 2024
לשוטטות פן נוסף שקשור לתנועת ההאטה, המקדמת האטה בקצב החיים בעולם המערבי כשינוי תרבותי רצוי.
קישורים חיצוניים עריכה
- חן מענית, פרופיילינג? 43% מהחקירות בגין עבירת "שוטטות" נגד לא-יהודים, באתר גלובס, 28 באפריל 2021
- ג'רי אלמו קפיטל, נתונים על עבירת שוטטות, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, א' בניסן ה'תשפ"א
הערות שוליים עריכה
- ^ יהל פרג', ח"כ סולומון ל'דבר' על ביטול חוק השוטטות: "אלפי אנשים נשרטו בעקבות מגע עם שוטר", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 בנובמבר 2024
- ^ קובץ:Emblem of Israel.svg שלבי החקיקה של הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151) , התשפ"ה-2024, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
