Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שהרה בלאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
שהרה בלאו
בלאו, 2014
בלאו, 2014

שהרה בלאו (בעבר: שרה בלאו; נולדה ב-17 במאי 1973) היא סופרת ופובליציסטית ישראלית. כלת פרס היצירה לסופרים ומשוררים (2015).

ביוגרפיה עריכה

בלאו נולדה בבני ברק (עיר המופיעה ברבות מיצירותיה) בת בכורה למשפחה דתית לאומית. סבתה הייתה בת למשפחת הרצל.[1]

במסגרת שירותה הלאומי התנדבה במכון ללימודי השואה בחיפה, שם החלה להדריך ולתעד ניצולי שואה.

בכתיבתה הפובליציסטית בעיתונים השונים (מעריב, הארץ, העיר) עסקה בלאו בסוגיות הקשורות לחיי הדת והמדינה, היא נחשבה לאחת הנציגות הבולטות של זרם "הדתיים החדשים" ונוהגת להציג עצמה כ"דתיה לייט". במאמר "רבין מת, החצאית התקצרה"[2] קישרה בין רצח רבין לבין הפיצול שחל בציונות הדתית. את הדברים האלו אמרה גם בטקס הזיכרון ליצחק רבין (2012).

את דרכה הטלוויזיונית החלה בגיל 19 בתוכנית הדת של מוצאי שבת בערוץ הראשון. בהמשך, במקביל ללימודי ההיסטוריה והפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן והעבודה במכון השואה, הגישה את תוכנית הדת "להבדיל" בערוץ הראשון, את "הצנועות והחסודות" בערוץ התכלת, את "צולם ביום חול" בערוץ 2, את "מדינת הלכה" (יחד עם אורי אורבך) וכן את "מדברים שואה", "חמישה בעקבות פרשה" בערוץ 10 ו"בין השורות" בטלוויזיה החינוכית - בה שוחחה עם ילדים על סוגיות העולות מפרשת השבוע ועל עולמן של הדמויות התנ"כיות.

בשנת 1999 יזמה את טקסי יום השואה האלטרנטיביים שהתקיימו בשנים הראשונות בתל אביב, ומאז התפתחו ונערכו במקומות שונים בארץ. הטקסים עסקו בהיבטים שונים של זיכרון השואה מנקודת מבט אישית וחברתית של הדוברים, ועוררו בתחילה פולמוסים רבים בנוגע לאופן שבו אמורים לציין את יום השואה.[3][4][5]

בבסיס יצירותיה הספרותיות עומדים מיתוסים יהודיים אותם היא מעמידה לבחינה מחודשת.

ספר הביכורים שלה, "יצר לב האדמה" (2007), שיצא בהוצאת זמורה ביתן, עוסק באישה היוצרת לעצמה גולם דמוי גבר, שהוא גלגולו של הגולם שיצרו היהודים במרד גטו ורשה, שבסופו של דבר החיש את חורבן הגטו. גלגולו החדש של הגולם שיוצרת גיבורת הספר הבודדה, הרסני כקודמו. בשנת 2020 הספר ראה אור באיטליה ונבחר לאחד מספרי השנה של העיתון קוריירה דלה סרה.

ספרה השני "נערות למופת", שיצא בשנת 2012 בהוצאת זמורה ביתן, עוסק בנערות באולפנה בבני ברק, העומדות להעלות מחזה המציג את סיפורן של התשעים ושלוש - סיפור שכנראה לא התרחש, אך זכה לפרסום כסיפור אמיתי, על תשעים ושלוש נערות חרדיות מ"בית יעקב" שהמיתו עצמן על קידוש השם כדי שלא להיאנס על ידי חיילים גרמנים בזמן השואה. הספר נע בין גרסה חתרנית של המיתוס לבין נוכחותו, השלכותיו והשתקפויותיו הסמויות והגלויות בחייהן של נערות אולפנה בבני ברק בסוף המאה ה-20.

בלאו כתבה את המחזה "האחרונה" על זוג ניצולות שואה המתקוטטות ביניהן מי תזכה לשרוד ולהישאר הניצולה האחרונה עלי אדמות, אשר הועלה ב-2003 בפסטיבל תיאטרון קצר, וכן סיפורים קצרים שפורסמו בעיתונים ובאנתולוגיות שונות בארץ ובעולם.

ב-2014 העלתה את הצגת היחיד הספרותית "ותכתוב", בעלת האלמנטים אוטוביוגרפיים בה גילמה דמותה של סופרת המנסה להתגבר על ליבה השבור, תוך שהיא מתאמצת לסיים את הרומן הגדול שלה: עיבוד מודרני רומנטי לסיפור יעל וסיסרא. ההצגה (יצירה משותפת לה ולבמאית עמנואלה עמיחי) הועלתה לראשונה בפסטיבל "מרכז הבמה" במסגרת פסטיבל ישראל 2014.

לצד ההצגה, בפרויקט ראשוני מסוגו, ראה אור הספר "יתד" (הוצאת זמורה ביתן) שהוא הספר שדמות הסופרת כותבת על הבמה לעיני הצופים, שיכלו לרכשו לאחר ההצגה, לאחר שצפו במהלך כתיבתו על הבמה.

ספרה הרביעי, "האחרות", שראה אור ב-2018 הוא מותחן פסיכולוגי, העוסק בנשים שאינן רוצות ילדים, ונרצחות על רקע זה.[6][7][8]

בלאו הייתה מהזוכים בפרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת ה'תשע"ה. מנימוקי ועדת הפרס: "יוצרת מקורית, ברוכת דמיון, העזה תיאורית ועושר סגנוני. זיקתה לעולם היהודי עמוקה, אך מבעה נונקונפורמיסטי ובורא עולם עשיר המקושר למסורת ולחיים האמוניים ועם זאת פורץ מגבולותיו."[9]

בלאו סובלת מאדרמטוגליפיה, העדר טביעות אצבעות.[10]

עמיתה במכון גשר למנהיגות.

ספריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|שהרה בלאו]] בוויקישיתוף


מכּתביה:

על כתביה:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שהרה בלאו, אם זה מה שעלה בגורל משפחתו של חוזה המדינה, אז מה יעלה עכשיו בגורל המדינה?, באתר ynet, 21 במרץ 2023
  2. ^ שהרה בלאו, רבין מת, החצאית התקצרה, באתר nrg‏, 15 בנובמבר 2005
  3. ^ יומן , הטקס האלטרנטיבי - לעורר מחשבה עכשווית, באתר ערוץ 7, 30 באפריל 2008
  4. ^ צופיה הירשפלד, אחרי 13 שנה: שהרה בלאו פורשת מטקס השואה, באתר ynet, 1 במאי 2011
  5. ^ יובל בן-עמי, עכבר העיר אונליין, הטקס האלטרנטיבי בתמונע: אופס, שכחנו את השואה, באתר הארץ, 2 במאי 2011
  6. ^ אתר למנויים בלבד גפי אמיר, "האחרות" של שהרה בלאו: מותחן מהנה שבמרכזו הימנעות מהבאת ילדים, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2018
  7. ^ שהרה בלאו, אני שהרה, ואני אחרת: מונולוג של אישה שאין לה ילדים, באתר ynet, 29 באוגוסט 2021
  8. ^ רחלי מלק-בודה, ‏שהרה בלאו נוגעת בטאבו הכי רגיש בחברה הדתית, בעיתון מקור ראשון, 14 בספטמבר 2018
  9. ^ אתר למנויים בלבד מיה סלע, יעל נאמן ויעקב ביטון — בין זוכי פרס לוי אשכול לסופרים, באתר הארץ, 20 בינואר 2015
  10. ^ הסופרת הישראלית שנולדה ללא טביעות אצבע. איך זה בכלל יתכן?, באתר וואלה, 26 באוגוסט 2025
  11. ^ אתר למנויים בלבד בועז יזרעאלי, שהרה בלאו שואפת לחלץ את הנשים בתנ"ך מהמקום הקטן שייעדו להן הגברים, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2022
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=שהרה_בלאו&oldid=129671"