Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שבתי דון-יחייא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף שבתאי דון-יחיא)
שבתי דון-יחייא
שבתי דון-יחייא, 1966
שבתי דון-יחייא, 1966
לידה 18 בינואר 1909 (גיל: 117)
מארינהאוזן, לטביה, האימפריה הרוסית
תאריך עלייה 1931
סיעה מפד"ל
עיתונאי
תקופת פעילות 1937–1981 (כ־44 שנים)
עיסוק עיתונאי, עורך עיתון
מעסיק הצופה
רשתות חברתיות
פייסבוק {{#property:P2013}}
X (טוויטר) {{#property:P2002}}
טלגרם {{#property:P3789}}
חבר הכנסת
22 בנובמבר 1965 – 1 בדצמבר 1965
(10 ימים)
כנסות 6
קובץ:Shabtai Don-Yechiya st. in Tel Aviv.JPG
שלט ברחוב שבתי דון-יחייא
קובץ:Shabtai Don-Yichye memorial plaque.jpg
לוחית זיכרון בכניסה לביתו של שבתי דון יחייא בתל אביב

שבתי דון-יחיא (נקרא גם ש. דניאל או י.ש. רבינסון) (כ"ה בטבת תרס"ט, 18 בינואר 1909[1] – כ"ג בכסלו תשמ"ב, 19 בדצמבר 1981) היה עיתונאי ואיש ציבור ישראלי, עורך עיתון "הצופה" וחבר הכנסת השישית למשך 10 ימים.

ביוגרפיה עריכה

דון-יחיא נולד במארינהאוזן שבלטביה. משפחתו, משפחת דון-יחיא, הייתה משפחת רבנים ידועה בליטא ובלטביה.[2] אביו, הרב בן ציון דון-יחיא, היה רב עיר הולדתו ובהמשך רב העיר לודזה (ובשנת ה'תש"א נספה עם בני קהילתו בשואה[3]). אמו חיה הייתה בתו של הרב יצחק ציוני, מחבר הספר "עולת יצחק". סבו מצד אביו היה הרב אליעזר דון יחיא, רבה של לוצין ומרבותיו של הרב קוק.

בשנת 1931 עלה דון-יחיא לארץ ישראל, והחל את לימודיו בישיבת מרכז הרב. מאוחר יותר למד באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך להוראה. שימש כמורה בכפר יעבץ ובכפר חסידים והחל לכתוב בעיתון "הצופה" מיום היווסדו. לאורך השנים היה גם חבר הפועל המזרחי ומפד"ל.

דון-יחיא היה עורך העיתון "הצופה" בשנים 1949–1981. כמו כן עסק בחיבור ביוגרפיות של אישים מהציונות הדתית, דוגמת האדמו"ר החלוץ, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שמואל חיים לנדוי (שח"ל), משה חיים שפירא ומשה קלמר.

בשנת 1965 נבחר דון-יחיא לכהן מטעם המפד"ל בכנסת השישית, בה היה חבר בוועדת החינוך והתרבות, אך שבועות ספורים לאחר כינונה של הכנסת בחר להתפטר והוחלף על ידי פריג'א זוארץ.

הוא התגורר בבית מגורי העיתונאים, בניין מגורים בשכונת יד אליהו שבתל אביב שבו התגוררו כמה עיתונאים בולטים, ובהם יוסף לפיד, יגאל לב, לוי יצחק הירושלמי, נפתלי קראוס, דוד לאזר וברוך אדלר. הוא נפטר בגיל 72 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.[1]

בנו הוא עורך הדין בני דון-יחיא, המומחה לדיני משפחה וירושה, אשר משמש פרקליטם של ידוענים רבים. נכדו, הרב יונתן דון יחיא, הוא רב מושב הזורעים.

על שמו - רחוב בדרום תל אביב ליד שכונת נווה צדק.

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב הפלמ"ח 13.

חיבוריו עריכה

  • רבי אליעזר דון יחיא: מגילת חייו - על סבו הגדול, ירושלים תרצ"ב (1932)קובץ PDF
  • הרב קוק - ספרו הראשון שעוסק בדמות של הרב קוק, בהוצאת "אורים", ירושלים תרצ"א (1931).
  • הרב רבי יעקב משה חרל"פ : לצורתו הרוחנית - על גדול תלמידיו של הרב קוק וראש ישיבת "מרכז הרב" אחריו, בוצאת "דפוס העברי", ירושלים תרצ"ו (1936).
  • ר’ ישעיהו שפירא: פרקי חיים - על המנהיג הרוחני של הפועל המזרחי, בהוצאת ההנהלה הארצית לארגון בני עקיבא בארץ ישראל, תל אביב תש"ו.
  • אדמו"ר חלוץ: עלייתו של ר’ ישעיהו שפירא - בהוצאת "הספרייה הציונית של הסוכנות היהודית ומורשת", תל אביב תשכ"א (1961).
  • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל חייו ומשנתו - על אחד מהרבנים הראשיים הספרדיים לישראל, בהוצאת "המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית", ירושלים תשט"ו (1955).
  • אנשי תורה ומלכות: שבעה אישים ודבריהם על מדינת ישראל - על שבעה אישים דתיים לאומיים: הרב חרל"פ, הרב עוזיאל, הרב זאב גולד, ר' יעקב פרידמן מהוסיאטין, ד"ר אהרן ברט, הרב שמואל ברוט והרב יהודה לייב פישמן מיימון. יצא בתל אביב תשכ"ז (1967).
  • ר’ שמואל חיים לנדוי ז"ל, למלאת עשר שנים לפטירתו תרפ"ח - ט"ו סיון - תרצ"ח - על אחד ממנהיגיה הבולטים של "הפועל המזרחי", בהוצאת ההנהלה הארצית של ארגון בני עקיבא בארץ ישראל, ירושלים תרצ"ח.
  • המרד הקדוש: שמואל חיים לנדוי ופעלו - הוצאת "מורשת", תל אביב תש"ך (1960).
  • השר חיים משה שפירא : דיוקנו של מדינאי דתי - על פועלו השר מטעם המפד"ל, משה חיים שפירא, תל אביב תש"ם.
  • בעול העשיה: משה קלמר ופעלו - על משה קלמר שכיהן כחבר כנסת מטעם המפד"ל.
  • באהלי תורה ועבודה : פרקי-הוי מיישובי הפועל המזרחי בארץ ישראל - על חיי חלוצי "הפועל המזרחי", בהוצאת ההנהלה הראשית של תנועת תורה ועבודה, ירושלים תרצ"ח (1938).
  • רחל ברקמן: תולדותיה, הערכות, זכרונות - הספר נערך על ידיו ועוסק בחלוצה הדתית הראשונה ומקימת ארגון הפועלות הדתיות.[4] בהוצאת "מועצת הפועלות של הסתדרות הפועל המזרחי בארץ ישראל", ירושלים תרצ"ט (1939).

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|שבתי דון-יחייא]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 שבתי דון-יחייא באתר GRAVEZ
  2. ^ הספרדי המדבר "ליטאית", מעריב, 23 באוגוסט 1961
  3. ^ תמונת מצבתו באתר ארכיון בית לוחמי הגטאות
  4. ^ נולדה כרחל לבקובסקי ברוסיה בתר"ס (1900). אביה היה מראשוני חובבי ציון ופעיל מסור במזרחי. למדה לימודי יהדות, לימודים כלליים ונגינה, ועבדה במור ללימודים כללים ולנגינה בגימנסיה הממשלתית בווינה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הצטרפה לתנועת "החלוץ" ובתרפ"א (1921) עלה לארץ מווילנה עם הקבוצה הראשונה של צעירי המזרחי. החלוצה הדתית הראשונה שהתקבלה לארגון הפועלים הדתיים בפסח תרפ"ג (1923 והקימה את ארגון הפועלות הדתיות. נישאה ליצחק ברקמן והתגוררה עמו במושב כפר חיטין. בסוף ימיה התגוררה בכפר אברהם ונפטרה בתרצ"ו (1936).
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=שבתי_דון-יחייא&oldid=173563"