שביט לולין
פעולות נוספות
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | שמש |
| מידע כללי | |
| סוג | שביט |
| מאפיינים מסלוליים | |
| ציר חצי-ראשי | {{#property:P2233}} |
| זמן הקפה | {{#property:P2146}} |
| נטיית מסלול | {{#property:P2045}} |
| מאפיינים פיזיים | |
| רדיוס קו משווה | {{#property:P2120}} |
| ממדים | {{#property:P2386}} |
| נפח | {{#property:P2234}} |
| מסה | {{#property:P2067}} |
| צפיפות ממוצעת | {{#property:P2054}} |
| תאוצת הכובד בקו המשווה | {{#property:P7015}} |
| זמן סיבוב עצמי | {{#property:P2147}} |
| מהירות סיבוב עצמי | {{#property:P4296}} (בקו המשווה) |
| טמפרטורה ממוצעת | {{#property:P2076}} |
| מסדי נתונים | |
| Extrasolar Planets Encyclopaedia | דף נתונים |
| SIMBAD | דף נתונים |
| Exoplanets Data Explorer | דף נתונים |
שביט לולין (C/2007 N3 (Lulin)) הוא שביט, אשר נע במסלול בעל אקסנטריות גבוהה וזמן מחזור העולה על 1,000 שנים.[1] שביט הלולין התגלה על ידי חוקר צעיר באוניברסיטת סאן יאט שבסין. החוקר הצעיר התבונן בתמונה שצולמה על ידי צ'י שנג לין האסטרונאוט, גילה שאחד הכוכבים הוא בעצם כוכב שביט. את הגילוי הזה גילה החוקר במצפה הכוכבים לולין שבאוניברסיטה, ולכן קרא לשביט על שמו. השביט נכנס למסלול מול כדור הארץ ובמצב שאנו יכולים לראותו בעין בלתי מזוינת כל אלף שנים, צבעו של זנב השביט ירוק כתוצאה מחום השמש.
היווצרות השביט עריכה
כאשר גילו את השביט, שיערו כי השביט הוא בערך בן עשרים ושלושה מיליון שנים. ניתן להניח שהוא נוצר כמו רוב השביטים במערכת השמש שלנו, כתוצאה מהתנתקות של אחד השביטים משני האתרים המרכזיים עננת אורט המקיפה את כל מערכת השמש, או חגורת קויפר מעבר לפלוטו. כאשר אחד מהשביטים מתנתק, הוא מושפע מכוח המשיכה הרב של השמש ונכנס למסלול דמוי אליפסה.
מקור השם עריכה
מקור של השם "לולין" הוא במקור במצפה בטיוואן בו צולמה לראשונה התמונה של השביט "לולין".
ב-2007 התבונן סטודנט באוניברסיטת סן יאט-סן בסין בתמונה בשחור לבן שצילם האסטרונום הטייווני צ'י שנג לי במצפה לולין. כשהתבונן החוקר הצעיר על הכוכבים גילה שאחד הכוכבים הוא לא כוכב אלא שביט, וכך גילה בעצם את השביט שהיום קרוי "לולין".[1]
הרכב השביט עריכה
צבעו הירוק של הלולין מגיע מהגז שלו. הסילונים שנפלטים מגרעין השביט מכילים ציאנוגן (CN – גז רעיל שנמצא בשביטים רבים) ופחמן דו אטומי (C2).כאשר מתקרב השביט לשמש שני מרכיבים אלו מושפעים מחומה הרב ולכן מגיב השביט בשובל בצבע ירקרק. כמו כל שביט עשוי הלולין ברובו מקרח ואבק, ומורכב משלושה חלקים עיקריים,[2] גרעין, הילה וזנב. זנב השביט "לולין" הוא ירקרק ואורכו מיליוני קילומטרים.[2]
סכנות עריכה
השביט מכיל את הגז הרעיל ציאונוגן. גם אם הציאונוגן יכנס לאטמוספירה הוא ימצא בספרה גבוהה מאוד יחסית, ובכמות מעטה כל כך שאינו מהווה סכנה ממשית. בנוסף לכך השביט נכנס למסלול מול כדור הארץ ונראה בעין בלתי מזוינת קרוב למדי אך למעשה הוא רחוק מאיתנו ביותר מ-60,000 ק"מ.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
- אבי בליזובסקי, שביט ירוק מתקרב לכדור הארץ, באתר "הידען", 5 בפברואר 2009
- האוניברסיטה הפתוחה, עם שחר לולין יהיה בשיאו – ייראה במיטבו במשקפות, באתר "הידען", 24 בפברואר 2009
- שביט הלולין בשמי ישראל. 2009
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 שביט לולין בשמי ישראל, באתר מסע אחר, 24.2.2009
- ^ 1 2 אבי בילזובסקי, שביט ירוק המתקרב לכדור הארץ, באתר הידען, 5.2.2009
- ^ האוניברסיטה הפתוחה, עם שחר לולין יהיה בשיאו, באתר הידען, 24.2.2009