שאפור הראשון

שאפור הראשון
𐭱𐭧𐭯𐭥𐭧𐭥𐭩

קובץ:ShapurICoinHistoryofIran.jpg
לידה	215 פירוזאבאד, איראן
פטירה	272 (בגיל 57 בערך) (בגיל 57 בערך) בישאפור, איראן
כינוי	שבור מלכא
תארים	מלך פרס
השושלת הסאסאנית
אב	ארדשיר הראשון
אם	מורוד באנו
מלך פרס → ארדשיר הראשון הורמיזד הראשון ←

קובץ:Bas relief nagsh-e-rostam al.jpg

תחריט קיר בנקש-י רוסתם, בו מתוארת כניעתו של הקיסר ולריאנוס למלך שאפור הראשון (על הסוס, מימין)

שאפּוּר הראשון (בפרסית אמצעית: 𐭱𐭧𐭯𐭥𐭧𐭥𐭩, נהגה שָׁהְפּוֹהְרִי; ידוע גם בשם שָׁבּוּר הראשון; מלך בשנים 241–270) היה מלך פרס מהשושלת הסאסאנית, לאחר מותו של ארדשיר הראשון. שאפור הראשון ניהל מדיניות מתונה בנושאי דת והעניק חופש פולחן לדתות השונות בממלכתו. הוא גם עמד בקשרים עם חכמי ישראל, והיה ידידו של האמורא שמואל. בתלמוד הוא נקרא "שבור-מלכא".

השם ומופעיו

מקור השם הוא באיראנית עתיקה xšayaθiya.puθra* ומובנו "בן המלך". השם מופיע במספר צורות בשפות שונות, ביניהן: šhypwhr (פרתית), š’bwhr (פרסית אמצעית מניכאית), šapowh (ארמית), š’p(‘)wr (סוגדית), šbwhr (סורית).

תולדות חייו

אביו של שאפור היה ארדשיר, שהקים את השושלת הסאסנית; ואמו, מירוד, הייתה ככל הנראה ממוצא פרתי. עובדה זו לא הפריעה לאב ולבן לפשוט על האימפריה הפרתית. ארדשיר, שראה בשאפור את המוכשר בבניו, מינה אותו כיורשו עוד בחייו והוא מופיע ככזה בכתובות בנקש-י רג'ב ובפירוזאבאד. באוסף החוקים של מני נכתב שב-240 ארדשיר כבר מלך יחד עם בנו. באיגרת שכתב גורדיאנוס השלישי לסנאט משנת 242 קיימת התייחסות ל"מלכים הפרסיים" (ברבים). גם המטבעות מן התקופה מעידים על כך ששאפור מלך תקופה מסוימת – לפני תחילת כהונתו הרשמית ולאחריה – יחד עם אביו.

בימיו של שאפור הראשון הגיעו היחסים עם האימפריה הרומית לשפל חדש והוא יצא נגדה למלחמה. במשך אותה מלחמה נחל הצבא הרומי כמה תבוסות, ובהן המפלה הצבאית החמורה בקרב אדסה שנסתיימה בשביו של הקיסר ולריאנוס. במהלך מלחמה זו נבזזה סוריה ונכבש חלק מאסיה הקטנה מידי הרומאים. המקור העיקרי למלחמה זו הוא כתובת חקוקה הידועה בשם "כעבה-י זרתושת" שנתגלתה בשנת 1936 בבית אבנים סמוך לפרספוליס. הכתובת, וליתר דיוק התעודה, נכתבה בכמה שפות: פהלווית, פרתית, ויוונית. התעודה מספרת על שלושה מסעות מלחמה של שאפור הראשון נגד הרומאים:

1. מסע מלחמה ראשון שנתקיים בראשית מלכותו של שאפור הראשון בשנים 244-242 לספירה, בין גורדיאנוס השלישי לצבאו של שאפור הראשון. מסע המלחמה הסתיים בניצחונו של שאפור.
2. מסע מלחמה שני שבו ניצח שאפור הראשון את הרומאים ואף כבש ערים חשובות בסוריה.
3. מסע מלחמה שלישי ואחרון של שאפור הראשון. באותה מלחמה שבה שאפור את הקיסר ולריאנוס, וכבש את סוריה ורוב אסיה הקטנה. ניסיונות כיבוש נוספים נבלמו על ידי צבאות האימפריה התדמורית.

בתלמוד (מסכת מועד קטן, דף כ"ו, עמוד א') מסופר ששבור מלכא הרג 12,000 יהודים שמרדו בו. התלמוד טוען כי הם גרמו זאת לעצמם ומביא את הצהרתו של שבור מלכא בפני שמואל שמעולם לא הרג יהודי בחינם.

לקריאה נוספת

• Jacob Neusner, A History of the Jews in Babylonia: From Shapur I to Shapur II, BRILL, 1968, ISBN 9004021442.
• Shai Secunda, The Iranian Talmud: Reading the Bavli in Its Sasanian Context, University of Pennsylvania Press, 2014, ISBN 0812245709.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|שאפור הראשון]] בוויקישיתוף

• שאפור הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שאפור הראשון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
• הרב אהרן הימן, "שבור מלכא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 1109, באתר היברובוקס
• "שבור מלכא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 45, באתר היברובוקס