Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

רפי גינת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
רפי גינת
רפי גינת, 2015
רפי גינת, 2015
לידה 25 בפברואר 1949 (גיל: 77)
כ"ו בשבט ה'תש"ט
ירושלים, ישראל
תקופת פעילות מ-1968
בת זוג נאוה גינת
רשתות חברתיות
פייסבוק {{#property:P2013}}
X (טוויטר) {{#property:P2002}}
טלגרם {{#property:P3789}}

רפי גינת (נולד ב-25 בפברואר 1949) הוא מגיש טלויזיה, עיתונאי, מגיש טלוויזיה ורדיו וזמר ישראלי. כיהן כמנכ"ל ערוץ 10 וכעורכו של העיתון "ידיעות אחרונות".

ביוגרפיה עריכה

גינת נולד בירושלים לרחל (מגרמניה) ואברהם (מגאורגיה) ג'אנה. גדל בקריית טבעון. בנעוריו למד בתיכון בבית הספר הריאלי בחיפה.

לפני עיסוקו בעיתונות ובתקשורת התפרנס כזמר. מסוף שנות ה-60 שר כסולן בלהקת "הברושים" ולאחר פירוקה הקליט כמה שירי סולו אשר צעדו במצעד הפזמונים העברי של גלי צה"ל. שיריו "פונדק האהבה" ו"צמד חמד" אף הגיעו למקומות הראשונים במצעד.

החל מ-1974, ולמשך 31 שנים, היה גינת הכרוז של מכבי תל אביב ושל נבחרת ישראל בכדורסל בהיכל הספורט יד אליהו.

בשנת 1974, בעקבות מודעה בעיתון על פתיחת קורס כתבי ספורט, הגיע גינת לטלוויזיה הישראלית[1]. במשך ארבע שנים היה שדר ועורך במחלקת הספורט, ולאחר מכן הגיש את תוכנית התחקירים והצרכנות "כלבוטק", שזכתה לאחוזי צפייה גבוהים ביותר בימי הערוץ היחיד. תוכנית זו חשפה מחדלים של הרשויות ושל עסקים פרטיים, ובעיקר זכורים התחקירים אודות קוליפורמים במסעדות החומוס. כמו כן כיהן גינת כראש מחלקת הבידור בערוץ, ומ-1986 ערך והגיש את התוכנית "בשידור חוקר", ששחזרה פשעים פליליים בשיתוף משטרת ישראל[1]. התוכנית זכתה 4 פעמים בפרס בטקס "מסך הזהב".

בשנת 1989 נקשר שמו בפרשה פלילית, בה נחשד בקבלת שוחד מיני וטובות הנאה. במרץ 1990 הוחלט להגיש נגדו כתב אישום רק על קבלת טובות הנאה כעובד ציבור (הנחה על אופנוע ו-2 תווי חניה)[2]. בעקבות הפרשה עזב את תוכניות הטלוויזיה בהגשתו בערוץ הראשון. לאחר כשנתיים, ב-1991 הסתיימה פרשה זו בזיכויו המלא של גינת מכל אשמה[3].

ביוני 1990 מונה לעורך השבועון "העולם הזה" במקום אורי אבנרי[4]. ביולי 1992 בעל השבועון "העולם הזה", איש העסקים אריה גנגר (שרכש אותו שנתיים קודם מאורי אבנרי) העביר את השליטה בשבועון לגינת. לאחר שהשבועון סבל מהפסדים[5]. בתחילת 1993 פרש גינת מהשבועון והעביר את הבעלות בו לקבוצת "מוניטין תקשורת", המוציאה לאור של העיתון "גלובס"[6].

קובץ:Ginat1.jpg
רפי גינת עם צוות חוקרי המשטרה בתוכניתו "בשידור חוקר"

בדצמבר 1991 חזר לטלוויזיה והחל להגיש שוב את התוכנית "בשידור חוקר", הפעם בערוץ 2 הניסיוני[7]. רשות השידור ניסתה למנוע את שידור התוכנית ופנתה לבית המשפט ללא הצלחה, בטענה ששימוש בשם זהה לתוכנית ששודרה בערוץ הראשון היא פגיעה במוניטין שלה והטעיית הציבור[8]. במרץ 1993 החל להגיש בערוץ 2 הניסיוני את התוכנית "כלבודק" שהייתה דומה במתכונתה ל"כלבוטק" (שעדיין שודרה במקביל בערוץ הראשון)[9]. לאחר מכן הגיש את תוכנית הפלילים "מדור" בערוץ 3 בכבלים. בשנת 1997 שב להגיש את התוכנית "בשידור חוקר" בזכיינית "רשת" בערוץ 2 המסחרי, ובשנים 1998–2000 הגיש בה גם את התוכנית "פוקוס", שעסקה בצילומים אותנטיים של אסונות ומבצעי הצלה נועזים, וזכתה לאחוזי צפייה גבוהים[10].

במאה ה-21 עריכה

בשנת 1999 היה אמור לשוב לערוץ הראשון עם התוכנית "כלבוטק"[11]. אולם שידור התוכנית בערוץ בוטל עקב מחלוקת פנימית, ולבסוף עלתה התוכנית בערוץ 2 בזכיינית "רשת" בשנת 2000[12]. מתקופה זו של התוכנית זכורים התחקירים על תיבול בשר מקולקל והימצאות חתולים במשטחי הבשר בטיב טעם[13].

בשנת 2004 הוציא אלבום בשם "בחירות אישיות" שכלל 11 חידושים לשירים שאהב, בהם: "16 טון", "החוטא" ו"חוזה לך ברח"[14]. מן האלבום נמכרו עותקים רבים, הודות לשיטת שיווק ייחודית שהוזילה את מחירו. את האלבום הפיק חברו של גינת, דדי בורוביץ'. ההכנסות מן האלבום נתרמו למען ילדי וראייטי ישראל[15]. באותה שנה הגיש את התוכנית "מדינה על המשקל"[16].

קובץ:Ginat102.JPG
רפי גינת בהיכל הספורט יד אליהו

בשנת 2005 מונה על ידי חברו ארנון מוזס לעורך העיתון "ידיעות אחרונות"[17]. בשנה זו פרש מתפקיד הכרוז של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל בכדורסל בהיכל הספורט יד אליהו - תפקיד שמילא במשך 31 שנה. את העיתון ערך במשך כשנתיים, במקביל להגשת התוכנית "כלבוטק"[18].

בשנת 2009 הוציא גינת אלבום שני, "בגובה העיניים", שהורכב גם הוא כמעט כולו מגרסאות כיסוי[19].

בסרט הדוקומנטרי "שיטת השקשוקה" מועלות טענות כי גינת ניסה למנוע חשיפת פרשת שחיתות הנוגעת למשפחת עופר, איתה הוא ביחסי ידידות קרובים, בעת שהיה העורך הראשי של "ידיעות אחרונות".

בינואר 2013 מונה גינת למנכ"ל ערוץ 10. בשל כך סיימה "כלבוטק" את דרכה בערוץ 2 לאחר מעל 12 שנים רצופות, ועברה לערוץ 10[20]. ביולי 2014 התפטר מתפקידו[21].

ביולי 2015 יצא אלבומו השלישי, "רפי Raf".

ב-2015 החל לשמש כפרזנטור של חברת תנובה[22].

בשנת 2023 השתתף בעונה השלישית של תוכנית המציאות "הזמר במסכה", בתור "מצנפת הקסמים", אשר היוותה כתפקיד ג'וקר לעונה.

בשנת 2024 חזר לעונה חדשה בתוכנית כולבוטק, המשודרת בערוץ קשת 12, עשור לאחר שידורה האחרון.

גינת גר ברמת השרון. הוא נשוי לנאווה ואב לשתי בנות ובן.

דיסקוגרפיה עריכה

  • בחירות אישיות (2004) - אלבום פלטינה
  • בגובה העיניים (2009)
  • רפי Raf ‏(2015)

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|רפי גינת]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 דידי יזרעאלי, בולדוזר, חדשות, 20 בנובמבר 1986
  2. ^ אירית ורד, בתיה פלדמן, רונית אנטלר, האשמה: גינת קיבל הנחות על אופנוע I־2 תווי חנייה, חדשות, 7 במרץ 1990
  3. ^ הגר רם, עכשיו, החברים ברשות השידור רוצים את רפי גינת בחזרה, חדשות, 19 ביוני 1991
  4. ^ אפי לנדאו, רונית אנטלר, רפי גינת עורך "העולם הזה" אורי אבנרי פורש, חדשות, 14 ביוני 1990
    הדס מנור ואילנה באום, אורי אבנרי פורש; רפי גינת עורך 'העולם הזה', מעריב, 14 ביוני 1990
  5. ^ יגאל רביב, גנגר מכר לגינת את "העולם הזה", חדשות, 8 ביולי 1992
  6. ^ רון מיברג, פה יתנו כבוד למילה הכתובה, חדשות, 4 במרץ 1993
  7. ^ אתי חסיד, בשבילי זה קאמבק, חדשות, 25 בדצמבר 1991
  8. ^ הגר רם, ענת אבניאלי, רפי גינת: אס בראל לא היה – היה צריך להמציא אותו, חדשות, 26 בדצמבר 1991
  9. ^ רון מיברג, גימיק שחוק, חדשות, 24 במרץ 1993
  10. ^ אביבה קרול, ‏עלייה גדולה לרמת אביב ג', באתר גלובס, 25 במרץ 1998
  11. ^ אביבה קרול, ‏רפי גינת יקבל 31 אלף דולר לכל תוכנית "כלבוטק" בערוץ 1, באתר גלובס, 14 בדצמבר 1999
  12. ^ שלומית לן, ‏מי יכול עלי?, באתר גלובס, 2 באפריל 2000
    רוני קורן-דינר, ערוץ 2 ממשיך להדק את השורות: רשת חתמה עם רפי גינת ל-4 שנים נוספות, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2004
  13. ^ איילה צורף ורוני לינדר-גנץ, טיב טעם: כלבוטק שפכה את דמנו, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2007
  14. ^ שגיא בן נון, אלבום לרפי גינת, באתר הארץ, 14 בינואר 2004
  15. ^ גידי אביבי, גבר שר אצלו באמבטיה, באתר הארץ, 24 בינואר 2004
    עמוס אורן, בקרוב בחנויות התקליטים: רפי גינת, באתר ynet, 22 בדצמבר 2003
  16. ^ ענת באלינט, הקיץ ברשת: סאטירה, אדיר מילר ורפי גינת על עודף משקל, באתר הארץ, 17 ביוני 2004
  17. ^ יעל גאוני, ‏רפי גינת עומד להתמנות לעורך "ידיעות אחרונות" במקום ורדי, באתר גלובס, 12 בדצמבר 2004
    רוני קורן-דינר, רפי גינת מונה רשמית לעורך "ידיעות אחרונות", באתר הארץ, 11 במרץ 2005
  18. ^ יעל גאוני, ‏עורך "ידיעות אחרונות", רפי גינת, עוזב - שנה לפני תום החוזה, באתר גלובס, 12 במרץ 2007
  19. ^ רותה קופפר, רפי גינת התפטר מתפקידו כמנכ"ל ערוץ 10, באתר הארץ, 1 ביולי 2014
  20. ^ דוד אברהם‏, הפתעה בבית הוורד: רפי גינת ישמש כמנכ"ל ערוץ 10; כלבוטק עוברת ל-10, באתר וואלה, 24 בינואר 2013
    לי-אור אברבך, ‏רפי גינת מונה למנכ"ל ערוץ 10; גם "כלבוטק" עוברת, באתר גלובס, 24 בינואר 2013
  21. ^ רותה קופפר, רפי גינת התפטר מתפקידו כמנכ"ל ערוץ 10, באתר הארץ, 1 ביולי 2014
    דוד אברהם‏, טלטלה בערוץ 10: רפי גינת מסיים את תפקידו, באתר וואלה, 1 ביולי 2014
  22. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, רפי גינת שפירסם תחקיר נגד תנובה - עובר צד, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2015
    אילנית חיות, ‏קמפיין הדגים של תנובה בהובלת רפי גינת מטריף את המתחרים, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2015


עורכי העיתון ידיעות אחרונות
עזריאל קרליבך • הרצל רוזנבלום • דב יודקובסקי • משה ורדי • אילון שליו • רפי גינת • שילה דה-בר • רון ירון • נטע ליבנה קובץ:Yedioth Ahronot logo.svg
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=רפי_גינת&oldid=54715"