Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

רפאל מאיר חסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב רפאל מאיר חסן
פטירה 1844
כ"ה בסיון תר"ד
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות איזמיר, יוזיל חיסאר
חיבוריו מנת חלקי
רבותיו הרב יוסף ליג'י
בת זוג רבקה
אב הרב משה
אם רושא רבקה
ילדים הרב מרדכי, הרב חיים משה חסן
קובץ:שער ספר מנת חלקי לרבי רפאל מאיר חסן.PNG
שער ספר מנת חלקי לרבי רפאל מאיר חסן

הרב רפאל מאיר חסן (נפטר בכ"ה בסיוון תר"ד, 1844) היה רב ודרשן באזמיר וביוזיל חיסאר(אנ').

תולדותיו עריכה

נולד לרושא רבקה ולרב חיים משה, שנפטר בשנת ה'תקפ"א[1]. למד אצל הרב יוסף ליג'י[2]. נישא לרבקה, בתה של רושא אירמוזה[3]. התאמץ מאד בחינוך ילדיו. למד בביתו בחברותא עם הרב בכור יעקב יעבץ פעמיים בשבוע בלילה, וללימוד זה צירף את בנו משה לעיתים, שהעיד כי הרב יעבץ אמר לו ”תאמין שאם אני חכם הוא בסיבת מר אביך שהחזיקני והיה לי לעזר ולהועיל” (מנת חלקי, דרוש י"ב להספד). בנו מעיד עליו ”וזאת להודיע כי עט"ר א"א כי כשהיה לו שעת הכושר זה דרכו לשים לילות כימים, מרבה בישיבה אפילו שהיה בעל יסורין...וממש היה מקיים ובתורתו יהגה יומם ולילה”[4].

בשנת התרל"ב דרש בק"ק בית אברהם שביוזיל חיסאר הספד לפטירת גביר העיר[5].

את ספרו סיים לכתוב בי"ח בסיוון תר"ד, ונפטר בכ"ה בסיון תר"ד (1844). סמוך לפטירתו היו בביתו בנו משה וחברת בקור חולים, שם ברך את בנו שקרא לפניו אדרא זוטא, ולאחר מכן נפטר.[3]

היו לו שני בנים ובת המוזכרת בהספדו של בנו עליו הידועים לנו: הרב דוד מרדכי, שנפטר בחיי אביו מחולי הקולירע[6], והרב חיים משה חסן, שמעיד כי את רוב תורתו קיבל מאביו, מחבר ספר ויכתב משה (אזמיר תרנ"ו) - פירוש על ספר תהלים. בשנת התקע"ו דרש בנישואי בן דודו הרב יצחק דיאש מירקאדו.[7]

ספרו עריכה

ספר מנת חלקי (אזמיר תרמ"ט) - דרושים קצרים על סדר חומשים בראשית ושמות וכן שני דרושים לנישואין, שני דרושים לברית מילה ובאחד מהם ליקוטי מאמרי סופרים וספרים על ברית מילה[8], דרושים להספד, ודרוש לפורים. בסוף הספר נדפסו ליקוטים על התנ"ך. שם החיבור הוא ראשי תיבות של שם המחבר (המקורי, לפני שנוסף לו השם "חיים" כשחלה) וכן בגימטריה "אני רפאל מאיר ה"י".

מדף קי"ז עמוד א', הודפס הספר 'עושה חיל', לרבו, רבי חיים יוסף ליג'י.

ספרו זה כתב לאחר השריפה שאירעה באזמיר בשנת התר"א[9], שכילתה את כל כתביו[10]: ”ונשרף הכל ויצאנו בידיים ריקניות ונתקיים בי מקרא שכתוב באיוב "ערום יצאתי מבטן אמי" כו' ולא נשאר לי מאומה וקיבלתי הכל בשמחה שכך גזרה חכמתו יתברך” (מנת חלקי, התנצלות המחבר).

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מנת חלקי, דרוש ה' להספד
  2. ^ הביא ממנו בספרו ראו חסן, רפאל מאיר, מנת חלקי, באתר היברובוקס ועוד.
  3. ^ 1 2 מנת חלקי, דרוש י"ב להספד (דף קד עמוד א')
  4. ^ מנת חלקי, דרוש י"ב
  5. ^ מנת חלקי, דרוש י' להספד
  6. ^ מנת חלקי, דף פ"ה עמוד א
  7. ^ מנת חלקי, דרוש א לנישואין
  8. ^ מנת חלקי, דף ד"ן עמוד א
  9. ^ בדליקה זו נשרפו ספרים רבים גם של רבנים אחרים בני התקופה בעיר, כגון הרב חיים פאלאג'י.
  10. ^ מנת חלקי, שער ובהקדמת המחבר