רמון רדיגה
פעולות נוספות
רמון רדיגֶה[1] (בצרפתית: Raymond Radiguet; 18 ביוני 1903 – 12 בדצמבר 1923) היה סופר ומשורר צרפתי, שנחשב לילד פלא ומת בגיל 20 לאחר שהספיק לכתוב שני רומנים וכמה מקבצי-שירים שזכו לשבחים רבים של הביקורת.[2]
ביוגרפיה עריכה
רדיגה נולד ביישוב סן-מור-דה פוסה (Saint-Maur-des-Fossés) במחוז עמק המארן (בעצם פרוור מרוחק של פריז). הוא היה הבן הבכור מבין שבעה ילדים, שנולדו למארי רדיגה, מורה בבית ספר פנימייתי ולמוריס רדיגה, צייר קריקטורות ידוע.
בבית הספר נודע כתלמיד מצטיין. בעזרת מלגה שקיבל, המשיך בלימודיו התיכוניים. בתיכון ב"ליסֶה שארלמן" (Lycée Charlemagne), החל להזניח את לימודיו כדי שיוכל להקדיש זמן לתחום החביב עליו – ספרות קלאסית. בתקופה זאת החליט שהוא רוצה לעסוק בעיתונאות. אביו ניסה להפנות אותו ללימודי לטינית ויוונית עתיקה אך רדיגה נטש גם תחומי לימוד אלה.
בגיל 15 פרסם את שיריו הראשונים, וזמן קצר לאחר מכן פרסם בעיתונות גם את סיפורו הראשון. השירים רוכזו ברובם בהמשך בקובץ "לְחָיַיִם לוהטות". בגיל 15 התנסה גם בפרשיית אהבים ששימשה רקע לרומן הראשון שפרסם מאוחר יותר. בתקופה זאת החל להתרועע עם חברים של הבוהמה הפריזאית והפסיק ללון בבית משפחתו. רדיגה התחבר עם הציירים פבלו פיקאסו ואמדאו מודיליאני ועם המשוררים מקס ז'אקוב ובלז סנדאר (אנ').[3] בשנת 1919 פגש את הדמות המשמעותית ביותר עבורו, הסופר ז'אן קוקטו, שהיה הומוסקסואל מוצהר. למרות הקשרים האישיים ביניהם, אין מידע עד היום, אם השניים היו בקשרים רומנטיים או מיניים. בין השניים היה שיתוף פעולה בתחום הספרותי ובין היתר הם ייסדו במשותף כתב עת ספרותי בשם Le Coq.
ב-תחילת 1923 פרסם רדיגה את ספרו הראשון והמפורסם "שטן הבשרים". הספר התפרסם באופן מידי וכ-100,000 עותקים שלו נמכרו תוך שלושה חודשים. במסע הפרסום לספר, הודגש, בין היתר, גילו הצעיר של מחברו. הספר עוסק באישה נשואה צעירה המקיימת פרשת אהבים עם נער מתבגר, בזמן שבעלה נלחם בחזית. הספר התבסס על פרשיית אהבים שקיים רדיגה עצמו בגיל 15.[3]
רדיגה ניהל פרשות אהבים עם כמה נשים וביניהן המשוררת האנגליה ביאטריס הייסטינגס (אנ'), שהייתה גם אהובתו של מודיליאני.[3] בחודשי חייו האחרונים התארס רדיגה לברוניה פרלמוטר, דוגמנית ממוצא פולני (ראו: ברונייה קלייר (אנ')), שמאוחר יותר התחתנה עם הבמאי הצרפתי רנה קלייר.
בתקופת חייו האחרונה כתב גם את ספרו השני "הנשף של הרוזן ד'אורז'ל", שיצא לאור ב-1924, כבר אחרי מותו. הספר הושפע מהספר "הנסיכה מקלֶב" של הסופרת הצרפתייה מאדאם דה לה פאייט, שהיה הספר החביב על רדיגה בשנותיו בבית הספר.[3]
רדיגה נפטר ב-12 בדצמבר 1923, בגיל 20 מטיפוס הבטן.
הוא נקבר בבית הקברות פר לשז בפריז.
יצירותיו בצרפתית ותרגומן לאנגלית עריכה
- 1920 – Les Joues en feu, שירה. תורגמה לאנגלית על ידי אלן סטון בשם Cheeks on Fire: Collected Poems
- Devoirs de vacances – 1921, שירה. תורגמה לאנגלית בשם Holiday Homework
- Les Pelican – 1921, דרמה. תרגמו לאנגלית: מייקל בנדיקט וג'ורג' וולוורת' בשם The Pelicans
- Le Diable au corps – 1923, נובלה. תורגמה לאנגלית על ידי קיי בויל בשם The Devil in the Flesh
- Le Bal du comte d'Orgel – 1924, נובלה. תורגמה לאנגלית על ידי מלקולם קאולי בשם The Count's Ball
- Oeuvres completes – 1952, כל כתביו תורגמו לאנגלית בשם Complete Works
- Regle du jeu – 1957
- Vers Libres & Jeux Innocents, Le Livre a Venir – 1988
תרגום ספריו לעברית עריכה
- רמון רדיגה, השטן והתאוה (תרגם: עמי שמיר), תל אביב, הדב – ש' פרידמן/ ספרית הכיס העברית, תש"י
- ריימון ראדיגה, הנשף של הרוזן ד'אורז'ל (תרגם מצרפתית והוסיף אחרית דבר: יורם ברונובסקי), תל אביב, זמורה, ביתן, מודן, 1980
- ריימון ראדיגה, שטן הבשרים (תרגם: אביטל ענבר), בנימינה, נהר ספרים, 2010 (תרגום שני של הספר לעברית)
- ריימון רדיגה, השטן שבגוף, הנשף של הרוזן ד'אורז'ל (תרגמה: ארזה טיר אפלרויט, מחבר אחרית דבר: דוד מנדלסון), ירושלים, הוצאת כרמל, 2016 (תרגום נוסף של שני הספרים לעברית)
סרטים המבוססים על יצירותיו עריכה
- בשנת 1947 הספר "שטן הבשרים" הוסרט על ידי הבמאי הצרפתי קלוד אוטן-לארה (אנ') בכיכובו של ז'ראר פיליפ. ספר זה הוסרט כמה פעמים נוספות, כשהגרסה של הבמאי האיטלקי מרקו בלוצ'יו (אנ') משנת 1986 התפרסמה במיוחד.
- בשנת 1970 הספר "הנשף של הרוזן ד'אורז'ל" הוסרט, כשהשחקן ז'אן-קלוד בריאלי משחק בתפקיד הרוזן אן ד'אורז'ל. זה היה סרטו האחרון של הבמאי הצרפתי מרק אלגרה (אנ').
- בשנת 2000 חייו של רדיגה ויצירותיו תוארו והוערכו על ידי ז'אן-כריסטוף אברטי (אנ') בסרט הטלוויזיה Les deux vies du chat Radiguet, במסגרת סדרת טלוויזיה צרפתית בשם המאה של הסופרים (אנ').
לקריאה נוספת עריכה
- יורם ברונובסקי, "אחרית דבר", בספר: ריימון ראדיגה, הנשף של הרוזן ד'אורז'ל, תל אביב, זמורה, ביתן, מודן, 1980. עמ' 129–134
- דוד מנדלסון, "אחרית דבר", בספר: ריימון רדיגה, השטן שבגוף, הנשף של הרוזן ד'אורז'ל, ירושלים, הוצאת כרמל, 2016
גלריית תמונות עריכה
-
רמון רדיגה בילדותו ב-1911 או 1912 (למטה מימין)
-
פרסומת לספרו של רדיגה "שטן הבשרים". הפרסומת מדגישה כי הסופר הוא רק בן 17
-
קברו של רדיגה בבית הקברות פר לשז בפריז
-
שלט בשדרה הקרויה על שם רדיגה ביישוב סן-מור-דה פוסה
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר למנויים בלבד פותחים ספר: שטן הבשרים | רמון רדיגה, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2010
- אתר למנויים בלבד גבי לוין, "שטן הבשרים" מאת רמון רדיגה | אהבה בימי מלחמה, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2010
הערות שוליים עריכה
- ^ שמו תורגם לעברית בידי מתרגמים שונים גם כרמון רדיגה וגם כריימון ראדיגה.
- ^ Loïc Di Stefano, Raymond Radiguet: Biographie, Le salon littéraire, 2012
- ^ 1 2 3 4 יורם ברונובסקי, "אחרית דבר" לספר: הנשף של הרוזן ד'אורז'ל, זמורה, ביתן, מודן, 1980. עמ' 131