רישיון מעבר
פעולות נוספות
רישיון מעבר הוא מונח במשפט הבינלאומי המתאר מצב בעת סכסוך מזוין או מלחמה, שבו מדינה מעניקה לאדם (לרוב נתין של מדינת אויב) אישור רשמי המאפשר לו לחצות את שטחה ללא פגיעה, הטרדה או חשש לחייו.
תיאור עריכה
המונח "רישיון מעבר" מתייחס הן להבטחה השלטונית לביטחון והן למסמך הפיזי המאשר אותה. רישיון זה ניתן בנסיבות חריגות, כגון לצורך מתן אפשרות לכוחות אויב לבצע נסיגה תחת תנאי כניעה, למטרת הגעה של נציגים למשא ומתן, עבור חסרי נתינות, או עבור גורמים שאינם יכולים לנוע בדרכים המקובלות. לאויב מובס ניתן לעיתים להציע "רחמים", המהווים הבטחה לחוס על חייו ולהעניק לו יחס הומניטרי.
במשפט האסלאמי, הבטחת ביטחון ("אמאן") יכולה להינתן לזרים או לתושבי ד'ימי בעת תנועתם או שהותם בטריטוריות תחת שלטון מוסלמי.
בתקופת ימי הביניים, תחת תקופות מסוימות של שלטון מוסלמי בארץ ישראל, צליינים נוצרים נהגו לבקש מכתבי מעבר בטוח מהשליטים המקומיים כדי לאפשר להם מעבר בטוח בדרכם לירושלים.
דוגמה היסטורית נוספת היא החזקתו של ויליאם וולאס במאה ה-13 במכתבי מעבר בטוח שהוענקו לו ולכוחותיו על ידי צדדים שונים במהלך מלחמות העצמאות של סקוטלנד.[1]
מקרה בולט של שימוש פוליטי ברישיון מעבר התרחש בשנת 1917, בעיצומה של מלחמה העולם הראשונה, בעת מסעו של ולדימיר לנין משווייץ לרוסיה. לנין ביקש לשוב לארצו לאחר מהפכת פברואר, אך המלחמה בין הקיסרות הגרמנית לרוסיה מנעה תנועה ישירה. הממשל הגרמני, שקיווה כי לנין יערער את יציבות השלטון ברוסיה ויוביל לפרישתה מהמלחמה, העניק לו ולקבוצת מהפכנים אישור מעבר בטוח בשטחה. הנסיעה בוצעה בתוך "הקרון החתום" – קרון רכבת שהוגדר כיחידה חוץ-טריטוריאלית. דלתות הקרון ננעלו ועל נוסעיו נאסר ליצור קשר עם הציבור הגרמני, מחשש להפצת האידאולוגיה הקומוניסטית בגרמניה.
דוגמה נוספת היא תוכנית "צ'יו הוי" (Chieu Hoi) במהלך מלחמת וייטנאם. ממשלת דרום וייטנאם וצבא ארצות הברית ניהלו מבצע לוחמה פסיכולוגית לעידוד עריקה בקרב כוחות הוייטקונג וצבא צפון וייטנאם. כחלק מהתוכנית פוזרו מיליוני כרוזים ששימשו כרישיונות מעבר בטוח. הכרוזים הבטיחו ללוחמים שיסגירו את עצמם חנינה, טיפול רפואי וביטחון אישי. לוחם שהציג את הכרוז בפני כוחות בעלות הברית זכה להגנה והועבר למרכז שיקום. עד לסיום המלחמה, למעלה מ-100,000 לוחמים ניצלו הבטחה זו ועברו לצד הדרום.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Barrow, G.W., Robert Bruce and the Community of the Realm of Scotland, EUP (2005), 452 n. 48: Palgrave, Francis, ed., Documents and Records illustrating the history of Scotland, and the transactions between the Crowns of Scotland and England, vol. 1, (1837), p. cxcv, citing Bishop Stapleton's Kalendar of Treasury documents preserved in London, 1323: Palgrave, Francis, ed., Antient Kalendars and Inventories of the Treasury of His Majesty's Exchequer: Bishop Stapleton's calendar, vol. 2 (1836) p. 134, item 46.