Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

רות הקטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
רות הקטין
רות הקטין, 1966
רות הקטין, 1966
לידה 18 בדצמבר 1901
סוסניציה, האימפריה הרוסית
פטירה 14 ביולי 1991 (בגיל 89)
מקום קבורה בית העלמין, קיבוץ חולתה
תאריך עלייה 1923
מדינה ישראלישראל ישראל
סיעה אחדות העבודה - פועלי ציון, המערך, העבודה
חברת הכנסת
15 באוגוסט 1955 – 30 בנובמבר 1959
(4 שנים ו־3 חודשים)
25 באוקטובר 1960 – 17 בנובמבר 1969
(9 שנים)
כנסות 3, 4 - 6
תפקידים נוספים

רות הַקְטִין (18 בדצמבר 1901 – 14 ביולי 1991) הייתה חברת הכנסת בכנסות השלישית עד השישית. חברת קיבוץ עין חרוד מאוחד.

ביוגרפיה עריכה

הקטין נולדה בסוסניציה שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) בשנת 1901. למדה בבית ספר תיכון, עבדה בפקידות והייתה פעילה במפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס).

בשנת 1923 עלתה לארץ ישראל והצטרפה לקיבוץ תל יוסף. בשנת 1952, בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית, עברה לקיבוץ עין חרוד מאוחד.

פעילות ציבורית עריכה

הייתה חברת מפלגת אחדות העבודה. בשנת 1930 הייתה בין מקימי מפא"י (שנוסדה כאיחוד בין מפלגות אחדות העבודה והפועל הצעיר). פרשה ממפא"י יחד עם סיעה ב' והשתייכה לתנועה לאחדות העבודה.

קובץ:רות באיטליה.jpg
כמה משליחי תנועת "הקיבוץ המאוחד" לאנשי שארית הפלטה באיטליה. 5 ביולי 1947. צבי שר, יגור - ראשון משמאל ; רות הקטין, עין חרוד - שנייה משמאל ; שלום רוזנברג, תל יוסף - אמצעי; אלתר גולדמן, שפיים - ראשון מימין.

לאחר מלחמת העולם השנייה יצאה לאירופה והייתה רכזת חברתית במחנות העקורים. בשובה לארץ פרצה מלחמת השחרור והיא שימשה כקשרית בין התנועה הקיבוצית לבין הלוחמים ברחבי הארץ.[1] באותן שנים פעלה במסגרות ההסתדרות והרצתה מטעם המפלגה בכל רחבי הארץ. בין מאבקיה באותן שנים גם הדרישה לספק סיוע רפואי לכל נקודות היישוב.

בשנת 1948 הייתה בין מייסדי מפ"ם (שהוקמה כאיחוד בין מפלגת השומר הצעיר ובין התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון). הייתה חברת מזכירות הקיבוץ המאוחד ובשנת 1952, עם הפילוג בקיבוץ המאוחד, עברה עם חברי מפ"ם לקיבוץ עין חרוד מאוחד. בשנת 1954 פרשה ממפ"ם יחד עם חבריה שהקימו מחדש את מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון.

הייתה חברת מרכז נעמת וחברת ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות. נבחרה מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון לכנסות ה-3 ועד ה-5. נבחרה מטעם המערך הראשון לכנסת ה-6. כיהנה כסגנית יושב ראש הכנסת השישית. בין היתר הייתה מיוזמות "חוק יחסי ממון" ו"חוק נכסי משפחה", כמו כן קידמה חקיקה העוסקת ברכוש משותף לגברים ונשים, את חוק שירות חובה לרופאים בספר ואת האיסור על פיטוריהן של נשים בהריון ממקומות עבודה. בנוסף, הייתה מראשוני יוזמי נישואים וגירושים אזרחיים בישראל וגיוס בחורי ישיבות - שתי הצעות שהיו מתקדמות לשעתן, ויזמה את הרחבת חוק חינוך חובה לגילאי 4 ואת החמרת הענישה על עבירות סרסור.

עם פרישתה מהכנסת ב-17 בנובמבר 1969, בסיום כהונתה בכנסת השישית.[2] היו המועמדות להחליפה רחל רבין, אחותו של יצחק רבין וחנה גורי אחותו של המשורר חיים גורי אך לבסוף נבחרה עדה פיינברג-סירני.

בשנת 1973 הופיעה בפעם האחרונה ברשימת מועמדי המערך לוועידה ה-12 של ההסתדרות.

רות הקטין הייתה אשת שלום הקטין, אימו של יצחק הקטין וסבתם של עמירם הקטין שנפל במלחמת יום הכיפורים ב-8 באוקטובר 1973, ושל אהוד הקטין. רות הקטין נפטרה בשנת 1991 ונקברה בקיבוץ חולתה, לצד נכדה עמירם הקטין.

ספר זיכרונותיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רות הקטין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א-2011
  2. ^ יהושוע ביצור מעריב 17.11.1969 38 אמרו "שלום" לכנסת
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=רות_הקטין&oldid=173466"