רופא מרדים
פעולות נוספות
רופא מרדים הוא רופא מומחה בעל ידע בטיפול נמרץ האחראי על מתן הרדמה ושיכוך כאב במהלך פרוצדורה כירורגית. כמו כן, הרופא המרדים אחראי על זיהוי וטיפול במצבי חירום רפואיים, בעיקר אלו המתפתחים סביב זמן הניתוח. במסגרת זו, הוא הגורם הרפואי האמון על מצבו הכולל של המטופל לאורך הפרוצדורה. בכך, הוא משמש למעשה כ-'רופא' של ההליך הניתוחי.
בנוסף, תחום עיסוקו כולל את תחומי טיפול נמרץ ורפואת כאב.
תפקיד עריכה
הרופא המרדים, או בהגדרתו המדויקת יותר "רופא סביב־התערבותי", הוא רופא מומחה בעל הכשרה רחבה ורב תחומית, הכוללת ידע ומיומנויות בתחומי טיפול נמרץ, רפואת חירום, טיפול בכאב, כירורגיה, פרמקולוגיה ופיזיולוגיה.
מתוך כך, תחום עיסוקו מתמקד בניהול מצבי חירום רפואיים המתעוררים סביב ניתוח, תאונה או מחלה. מצבים אלו דורשים לרוב איזון עדין וקבלת החלטות בזמן אמת.
פעילותו של הרופא המרדים מתפרסת על פני כלל מערכי בית החולים, הן במסגרת חדרי ניתוח והן מחוצה להם, ומשלבת ראיה קלינית רחבה עם שליטה במיומנויות טכניות מתקדמות.
במסגרת פעילותו בחדר הניתוח, משמש הרופא המרדים כגורם הרפואי האמון על מצבו הכולל של המטופל לאורך ההליך הכירורגי. זאת, בשונה מהמנתח, אשר מתמקד בביצוע הפעולה הניתוחית עצמה. תפקידי הרופא המרדים כוללים ניטור מדדים חיוניים, ניהול נתיב אוויר והנשמה, אבחון וטיפול במצבי חירום. מצבים אלו כוללים, בין היתר, הפרעות לבביות ונשימתיות, הפרעות קרישה, הפרעות אלקטרוליטריות מאזן חומצה-בסיס ומצבי החייאה. בנוסף, הוא אחראי על מתן דם ותרופות מצילות חיים, ושימוש באמצעי דימות תוך־ניתוחיים, כגון אולטרסאונד לבבי, לצורך הערכה קלינית בזמן אמת. לצד זאת, הוא מופקד על מתן ההרדמה ועל שיכוך הכאב במהלך ההליך הניתוחי.
מחוץ לחדר הניתוח, ממלא הרופא המרדים תפקידים קליניים במסגרות נוספות, העיקרית שבהן היא כרופא ביחידות לטיפול נמרץ. כמו כן הרופא הוא חלק אינטגרלי מצוותי החייאה מוסדיים, מעורב בטיפול מיילדותי לרבות בשיכוך כאב סביב הלידה. בנוסף, הוא עוסק באבחון ובטיפול בכאב במסגרת מרפאות ייעודיות, תוך יישום גישה רב־תחומית לניהול כאב חריף וכרוני.
מצב הרופאים המרדימים בישראל עריכה
התמחות בהרדמה אורכת חמש שנים. זאת, בנוסף ללימודי רפואה כללית. ההתמחות כוללת סבבי חובה בחדרי ניתוח, מחלקות טיפול נמרץ, חדרי לידה, ומרפאות כאב[1].
בישראל ישנם כ-750 רופאים מרדימים, אך עם זאת ישנו חוסר ברופאים מרדימים. המצוקה בתחום אף זכתה להתייחסות בדו"ח מבקר המדינה בשנת 2008.
סוגי הרדמה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הרדמה
אפשרויות ההרדמה העומדות לרשות הרופא המרדים הן מגוונות, ומקובל לסווגן למספר קטגוריות עיקריות. במקרים רבים נעשה שימוש בשילוב של טכניקות הרדמה שונות, במטרה להפחית תופעות לוואי, לשפר את בטיחות ההליך ולהשיג שיכוך כאב מיטבי.
הרדמה אזורית – מתבצעת באמצעות הזרקת חומר מאלחש, הגורם לחסימת ההולכה העצבית בחוט השדרה או בעצבים פריפריים. חסימה זו מונעת את העברת תחושת הכאב מאזור מוגדר בגוף אל המוח, תוך שמירה על הכרה מלאה או חלקית של המטופל.
הרדמה כללית (הרדמה מלאה) – מבוססת על דיכוי מבוקר והפיך של פעילות מערכת העצבים המרכזית, ומתאימה למגוון רחב של פרוצדורות וניתוחים. דיכוי זה מלווה לרוב בירידה בפעילות הנשימתית והקרדיווסקולרית, ועל כן מחייב אמצעי תמיכה כגון הנשמה מלאכותית באמצעות החדרת צינור לקנה הנשימה, וכן מתן תרופות ייעודיות לשמירה על יציבות תפקוד הלב וכלי הדם.
סיכונים הכרוכים בהרדמה עריכה
תהליך ההרדמה מלווה בתופעות לוואי שעלולות להיות מסוכנות בהיעדר טיפול. בהרדמה כללית, מכיוון שמחדירים צינור לקנה הנשימה, ולפעמים מופעל כוח על מנת להחדיר את הצינור, יש סיכון של צרידות, כאב גרון, שבר שיניים ובמקרים קשים פגיעה מוחית ואף מוות. סיבוכים מצד מערכת הלב וכלי הדם הם בעיקר באנשים שיש להם תחלואה קודמת.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|רופא מרדים]] בוויקישיתוף
- מידע מקיף לציבור על הרדמה באתר הרדמה
- איגוד הרופאים המרדימים
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg סרטון בחסות איגוד הרופאים המרדימים, סרטון באתר יוטיוב
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ אתר ההתמחות | ההסתדרות הרפואית בישראל | הרדמה, באתר www.ima.org.il