רוזנות סנטה פיורה
פעולות נוספות
| סמל | |
| המבצר של משפחת אלדוברנדסקי בסנטה פיורה | |
|
| |
| מפת איטליה בשנת 1499 | |
| ממשל | |
|---|---|
| שפה נפוצה | איטלקית, לטינית, טוסקנית |
| עיר בירה |
סנטה פיורה 42°49′52″N 11°35′02″E / 42.831044392934054°N 11.583917125294851°E{{#coordinates:42.831044392934054|11.583917125294851|type:landmark|||||| |primary |name= }} |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| הקמה | 1274 |
| פירוק | 1633 |
| ישות קודמת | רוזנות אלדוברנדסקי |
| ישות יורשת | הדוכסות הגדולה של טוסקנה |
| שליטים בולטים |
|
| שטח בעבר | 40 קמ"ר (נכון ל־מאה ה-17) |
| אוכלוסייה בעבר | 2,500 (נכון ל־מאה ה-17) |
| דמוגרפיה | |
| דת | נוצרים קתולים, מיעוט יהודים |
| שונות | |
|
(למפת איטליה רגילה) | |
| מפת ריפובליקת סיינה במאות ה-15 ו-16 | |
| לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית קובץ:OOjs UI icon info big.svg | |
רוזנות סנטה פיורה (באנגלית: County of Santa Fiora; באיטלקית: Contea di Santa Fiora), הידועה גם בשם מדינת סנטה פיורה (באיטלקית: Stato di Santa Fiora),[1] הייתה ישות מדינית היסטורית קטנה בדרום טוסקנה, במרכז איטליה. יחד עם רוזנות סובאנה, הייתה אחת משתי הנחלות שפוצלו בשנת 1274 נחלות משפחת אלדוברנדסקי,[2] אשר שלטה באותה עת בחלקים נרחבים מדרום טוסקנה.[3]
היסטוריה עריכה
בעת הקמתה כללה רוזנות סנטה פיורה שטחים המשתייכים לפרובינציית גרוסטו, עד האי ג’יליו (Isola del Giglio), וכן את קסטיליונה ד'אורצ'ה Castiglione d'Orcia, המצויה בנפת סיינה.[4] במהלך המאה ה־14 הצליחה רפובליקת סיינה להשתלט על אזורים נרחבים מן הרוזנות, ובהם האי ג’יליו, רוקססטרדה, איסטיה ד'אומברונה, מאליאנו אין טוסקנה, סלוונה, ארצ'ידוסו וקסטיליונה ד’אורצ’ה. בעקבות הניצחונות האלה וכיבוש המקומות האלה צומצמה הרוזנות לשטחים שכללו את בירתה קסטל'אצארה, וכן את סמפרוניאנו וסקנסאנו.[5]
שלטון בית ספורצה עריכה
בשנת 1439, בעקבות נישואיהם של בוזיו הראשון לבית ספורצה ושל ססיליה, היורשת האחרונה לבית אלדוברנדסקי, עברה הרוזנות בירושה למשפחת ספורצה. בני המשפחה הפכו לימים לשליטי דוכסות מילאנו, והחזיקו גם בנחלות נוספות בטוסקנה ובמארקה.[6][7][8]
סיפוח לדוכסות הגדולה של טוסקנה עריכה
ריבונות רוזנות סנטה פיורה הועברה בשנת 1633 לידי הדוכסות הגדולה של טוסקנה, ובכך חדלה מלהתקיים כישות מדינית עצמאית.[9][1][10]
הקהילה היהודית עריכה
הקהילה היהודית הייתה קהילה היסטורית שפעלה בעיירה סנטה פיורה שבדרום טוסקנה, בחבל מארמה, מן המאה ה-15 ועד תחילת המאה ה-19.[11] הקהילה התפתחה במסגרת רוזנות סנטה פיורה (Contea di Santa Fiora), שהייתה תחת שלטון משפחת ספורצה, ונודעה בסובלנותה היחסית כלפי יהודים לעומת חלקים אחרים של טוסקנה ואיטליה.[12] הקהילה הותירה חותם בנופה העירוני של סנטה פיורה, בעיקר בשכונת הגטו (Piazza del Ghetto) ברובע "בורגו" (Terziere di Borgo), ובקיומו של בית כנסת מקומי שפעל מן המאה ה-16 ועד המאה ה-18.[13]
יהודי סנטה פיורה עסקו בעיקר במסחר, בהלוואות כספים, ברוקחות ובמלאכות זעירות, וקיימו קשרים כלכליים עם יישובים סמוכים בטוסקנה ובאזורי מדינה אחרים. בניגוד לערים גדולות יותר, הקהילה פעלה במסגרת כפרית־אזורית, אך נהנתה ממעמד משפטי מוסדר ומיחסי הגנה עם שליטי הרוזנות.[14]
הרקע ההיסטורי: רוזנות סנטה פיורה ומשפחת ספורצה עריכה
סנטה פיורה הייתה בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת מרכז של רוזנות עצמאית יחסית בדרום טוסקנה, תחילה בידי משפחת אלדובראנדסקי (Aldobrandeschi) ולאחר מכן, משנת 1439, בידי ענף של משפחת ספורצה, בעקבות נישואי בוסיו ספורצה (Bosio Sforza) לססיליה אלדובראנדסקי.[12] משטר זה נהנה לאורך זמן מזכויות אוטונומיות בתחומים משפטיים, פיסקליים ודתיים, שאפשרו לו לנהוג במדיניות עצמאית יחסית כלפי מיעוטים, ובהם יהודים.[12]
המעבר מרוזנות עצמאית לדוכסות הגדולה של טוסקנה התרחש ב־1633, כאשר הריבונות הרשמית עברה לבית מדיצ'י. אף על פי כן, המעמד המיוחד של ספורצה ושל מוסדות הרוזנות נשמר בחלקו גם לאחר מכן, והדבר השפיע על המשך נוכחות יהודית במקום גם במאות ה־17–18.[12]
ראשית ההתיישבות היהודית עריכה
העדויות הראשונות לנוכחות יהודית בסנטה פיורה מתוארכות למחצית השנייה של המאה ה־15, לאחר פתיחת שערי העיירה ליהודים על ידי בוסיו ספורצה וססיליה אלדובראנדסקי בסביבות 1439.[12] החל מ־1439 פתחו בוסיו ספורצה וססיליה אלדובראנדסקי את שערי העיר בפני היהודים.[15]
הקהילה היהודית בסנטה פיורה הייתה מפותחת ביחס לקהילות אחרות בטוסקנה: לאורך המאות ה־15–16 נודעו מרכזים יהודיים סמוכים כגון פיטיליאנו וסובאנה. יהודים נודדים או פליטים מאזורים שבהם הוטל גירוש והגבלות (למשל ברומא ובמדינות האפיפיור), מצאו מקלט ברוזנות של ספורצה, שכללה את סנטה פיורה ויישובים סמוכים במארמה ובמונטה אמיאטה.[16][17]
מעמד משפטי וכתב זכויות עריכה
ליהודי סנטה פיורה היה מעמד מוסדר באמצעות מערכת פריבילגיות (Carta dei privilegi), שהעניקה להם אפשרות להתיישב, לעסוק במקצועות מסוימים ולקיים פולחן דתי עצמי.[12] על פי החוקרת בנוצ'י, בשנת 1539 העניק האפיפיור פאולוס השלישי פרנזה (Paolo III Farnese) אוטונומיה רחבה למשפחת ספורצה ולכלל תושבי הרוזנות – צעד שהגן למעשה גם על יהודי המקום מפני חלק מן ההגבלות שהוטלו על יהודים באזורים אחרים של איטליה באותה תקופה.[12]
בכתב העת Materia giudaica מתוארת הקהילה היהודית ברוזנות סנטה פיורה, כחלק ממערך דמוגרפי וכלכלי רחב יותר של יהודי טוסקנה במאות ה־16–18, וכמודל של "עיר מקלט" (terra di rifugio) עבור יהודים שגורשו ממרחבים אחרים.[18]
הגטו והמרחב העירוני עריכה
הקמת הגטו עריכה
הקהילה היהודית התגוררה בתחילה ברחבי העיירה, אך בהמשך הוגדר אזור מרוכז שבו התקבצו רוב המשפחות היהודיות. החוקרת בנוצ'י מדגישה כי סנטה פיורה נהנתה מאוטונומיה משפטית ודתית עד כדי כך ש"הגטו" המקומי לא היה גטו סגור המוקף חומות ושערים, אלא אזור עירוני מזוהה שבו התרכזו היהודים בתוך רובע בורגו.[12] במחצית הראשונה של המאה ה־18, עם היחלשות כוחם של רוזנות ספורצה והתגברות הלחצים הכנסייתיים, הוכנסו הגבלות מחמירות יותר על היהודים ובשנת 1711 הורה בישוף צ'יטה דלה פייבה (Città della Pieve) על יצירת גטו רשמי, שתחם את מגורי היהודים באזור מסוים.[12][15] בשנת 1714 הוקם בסנטה פיורה גטו יהודי רשמי, וזאת אף שהרוזנות כבר הייתה נתונה מאז 1633 לשלטון הדוכסות הגדולה של טוסקנה. הקמת הגטו נעשתה בהתאם למדיניות האחידה שהונהגה ברחבי טוסקנה במאה ה־18, וכללה ריכוז מגורי היהודים באזור תחום, אך תוך שמירה על מוסדות קהילתיים פנימיים כגון בית כנסת, מוסדות צדקה וארגון קהילתי עצמאי.[19]
הגטו התרכז באזור כיכר "Piazza del Ghetto" ברובע בורגו.[15] הרובע מתואר כמרחב שבו "היה הגטו היהודי מן המאה ה־16 עד המאה ה־18", וכי זכרו נשמר בעיקר בטופונימיה של כיכר הגטו. הכיכר היא אחת הבודדות בעיירה בעלת כניסה אחת בלבד, היא גובלת בכנסיית סנטה קיארה (Santa Chiara) ובמנזר האוגוסטיני.[13]
בית הכנסת וחיי הדת עריכה
במקורות מחקריים מצוין כי בסנטה פיורה פעל בית כנסת, יחד עם מוסדות קהילה נוספים כגון מקומות לשחיטה כשרה (macelli) ואתרים קהילתיים נוספים, ששירתו קהילה יהודית עצמאית לפחות מן המאה ה־16 ועד המאה ה־18.[12]
חיי הדת והקהילה התנהלו תוך השתלבות מסוימת במרקם החברתי של העיירה, אך במסגרת נפרדת מבחינה משפטית ופיסקלית.[12] הקהילה קיימה מוסדות אופייניים לקהילות יהודיות באיטליה של התקופה (כגון חברה קדישא ומוסדות צדקה).[18]
חיי יום־יום ופעילות כלכלית עריכה
יהודי סנטה פיורה נטלו חלק פעיל בכלכלה המקומית, בעיקר בתחומי מסחר, הלוואה בריבית ופונקציות עירוניות שונות.[12][18] בנוסף גם ברוקחות ובמלאכות זעירות, וקיימו קשרים כלכליים עם יישובים סמוכים בטוסקנה ובאזורי מדינה אחרים.
מבנה האוטונומיה המשפטית של הרוזנות איפשר להם למלא תפקידים כלכליים המזכירים את אלה של יהודי פיטיליאנו וקהילות יהודיות אחרות במארמה, אך לעיתים תחת הגבלות מתונות יותר ביחס למדינות האפיפיור הסמוכות.[16][17]
במאמרים על פיטיליאנו, המכונה לעיתים "ירושלים הקטנה", מוצגים הקשרים המשפחתיים והפוליטיים בין בתי האצולה המקומיים (ספורצה, פרנזה ואורסיני) כבסיס לרשת אזורית של "ערי מקלט" ליהודים, שבה היהודים יכלו לעבור מיישוב ליישוב בהתאם להזדמנויות כלכליות ולחצים פוליטיים.[16][17]
דעיכת הקהילה עריכה
במהלך המאות ה־18 וה־19 הלכה הקהילה היהודית בסנטה פיורה ונחלשה. החוקרת בנוצ'י מצביעה על שילוב של תהליכי אמנציפציה, שינויים כלכליים, הגירת היהודים לערים גדולות יותר כגון ליבורנו ופירנצה, והיחלשות המעמד המיוחד של רוזנות סנטה פיורה, שהביאו בהדרגה לנטישת האזור על ידי מרבית בני הקהילה.[12] ב־1742 אף הושכרה הרוזנות עצמה לקבוצה של יהודים שניהלו אותה במשך עשור בערך, אך הנהגה זו לא הצליחה לבלום את השינויים המבניים שהביאו לצמצום האוכלוסייה היהודית.[12]
חוקרי יהדות טוסקנה הדגישו כי "נותרו מעט מאוד כתובים מההיסטוריה היהודית" בסנטה פיורה, וכי זכר הקהילה משתקף בעיקר בשמה של כיכר Piazza del Ghetto ובמבנה הכיכר הסגור.[1][20][13][15]
זיכרון ומורשת עריכה
המורשת של יהדות סנטה פיורה באה לידי ביטוי בעיקר בכיכר הגטו, ובהצגת סנטה פיורה כחלק מן המרחב שבו מצאו יהודים מקלט בעת גירושים ורדיפות במקומות אחרים באיטליה.[16][17]
שליטי רוזנות סנטה פיורה עריכה
| # | תואר | שם | תחילת שלטון | סיום שלטון | בן/בת זוג | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | רוזן | בוניפאציו אלדוברנדסקי | 1216 | 1229 | בית שלטון: משפחת אלדוברנדסקי | |
| 2 | רוזן | אילדברנדינו העשירי | 1229 | 1283 | ||
| 3 | רוזן | אילדברנדינו השנים עשר | 1283 | 1331 | ||
| 4 | רוזן | סטפאנו | 1331 | 1346 | ||
| 5 | רוזן | סנזה (שלטון סייני) | 1346 | 1386 | שלטון מטעם רפובליקת סיינה | |
| 6 | רוזן | גוידו הראשון אלדוברנדסקי | 1386 | 1438 | אליזבטה סלימבני | |
| 7 | רוזנת | ססיליה אלדוברנדסקי | 1438 | 1451 | בוזיו הראשון ספורצה | |
| 8 | רוזן | בוזיו הראשון ספורצה | 1439 | 1476 | אלמן של ססיליה אלדוברנדסקי | מעבר השלטון לבית ספורצה |
| 9 | רוזן | גוידו השני ספורצה, רוזן סנטה פיורה | 1476 | 1508 | פרנצ'סקה פארנזה | |
| 10 | רוזן | פדריקו הראשון ספורצה, רוזן סנטה פיורה | 1508 | 1517 | ברטולומאה אורסיני מפיטיליאנו | |
| 11 | רוזן | בוזיו השני ספורצה, רוזן סנטה פיורה | 1517 | 1535 | קונסטנצה פארנזה | |
| 12 | רוזן | ספורצה הראשון ספורצה | 1535 | 1575 | לואיזה פאלביצ'ינו; קתרינה נובילי | |
| 13 | רוזן | מריו הראשון ספורצה, רוזן סנטה פיורה | 1575 | 1591 | פולביה קונטי | |
| 14 | רוזן | אלסנדרו הראשון ספורצה, רוזן סנטה פיורה | 1591 | 1631 | אלנורה אורסיני מברצ'יאנו | |
| 15 | רוזן | מריו השני ספורצה, רוזן סנטה פיורה | 1631 | 1658 | רנאטה מלורן | |
| 16 | רוזן | לודוביקו הראשון, רוזן סנטה פיורה | 1658 | 1685 | ארטמיזיה קולונה; אדלייד דה־טיאנז' | |
| 17 | רוזן | פרנצ'סקו הראשון, רוזן סנטה פיורה | 1685 | 1707 | דורוטאה טוקו | |
| 18 | רוזן | פדריקו השני ספורצה, רוזן סנטה פיורה | 1707 | 1712 | ליוויה צ'זריני | |
| 19 | רוזן | גאטאנו הראשון ספורצה-צ'זריני | 1712 | 1727 | ויטוריה קונטי | מעבר השלטון לבית ספורצה-צ'זריני |
| 20 | רוזן | ג'וזפה הראשון ספורצה | 1727 | 1744 | מריה פרנצ'סקה ג'וסטיניאני | |
| 21 | רוזן | פיליפו הראשון, רוזן סנטה פיורה | 1744 | 1764 | אנה מריה קולונה ברבריני | |
| 22 | רוזן | גאטאנו השני ספורצה-צ'זריני | 1764 | 1776 | תרזה קראצ'ולו; מריאנה קאייטני | |
| 23 | רוזן | פרנצ'סקו השני ספורצה-צ'זריני | 1776 | 1806 | ג'לטרודה קונטי | הרוזן הריבוני האחרון |
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Carla Benocci, Gli Sforza e gli ebrei a Santa Fiora dal XV agli inizi del XIX secolo, Edizioni dell’Assemblea del Consiglio Regionale della Toscana, Firenze 2019. הספר זמין לעיון מקוון באתר מועצת האזור טוסקנה.[21]
- AA. VV., Gli Sforza di Santa Fiora, ed. Effigi, Arcidosso 2009.
- Francesco Brigidi, Descrizione della contea di Santa Fiora, Grosseto 1880.
- Giuseppe Caciagli, I feudi medicei, Pacini, Pisa 1980.
- Lucia Calzona, La Gloria de' Prencipi. Gli Sforza di Santafiora da Proceno a Segni, De Luca, Roma 1996.
- Umberto Cordier, Guida ai draghi e mostri in Italia, Sugar, Milano 1986.
- Giuseppe Guerrini (a cura di). Torri e Castelli della Provincia di Grosseto (Amministrazione Provinciale di Grosseto), Nuova Immagine Editrice, Siena 1999.
- Gaetano Moroni, Dizionario di erudizione storico-ecclesiastica da S. Pietro sino ai nostri, vol. LXV, Tipografia Emiliana, Venezia 1854.
- Emanuele Repetti, Dizionario geografico, fisico, storico della Toscana, vol. V, Firenze 1843.
- Caterina Santoro, Gli Sforza, Tea, Milano 1994.
קישורים חיצוניים עריכה
- Santa Fiora: cosa vedere nel borgo toscano dell'acqua e della musica, אתר Ale in Travel – כולל פסקה על הגטו היהודי
- The three neighbourhoods of Santa Fiora, באתר Visit Tuscany – אזכור הגטו היהודי ברובע בורגו
- Il ghetto degli ebrei, באתר TripAdvisor
- Nardo Bonomi Braverman, La popolazione ebraica nella Contea di Santa Fiora (PDF)
- La comunità ebraica di Pitigliano, באתר Qui Maremma Toscana
- Monte Amiata nearby – Pitigliano, באתר Monte-Amiata.eu
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 "Sforza", in Nuova Enciclopedia Popolare Italiana, vol. XXI, Turin, 1865
- ^ The Sforzas of Santa Fiora, p. 10
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Santoro, p. 55
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Calzona, p. 95
- ^ Santa Fiora, 2022-12-01 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Moroni, voice Sforza
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 Carla Benocci, Gli Sforza e gli ebrei a Santa Fiora dal XV agli inizi del XIX secolo, באתר Storia della città, 26 בינואר 2020.
- ^ 1 2 3 The three neighbourhoods of Santa Fiora, באתר Visit Tuscany (אנגלית): תיאור רובע בורגו וכיכר הגטו היהודי.
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 4 Santa Fiora: cosa vedere nel borgo toscano dell'acqua e della musica, באתר Ale in Travel (איטלקית), פסקת "Ghetto degli ebrei di Santa Fiora".
- ^ 1 2 3 4 La comunità ebraica di Pitigliano, באתר Qui Maremma Toscana (איטלקית/אנגלית).
- ^ 1 2 3 4 Monte Amiata nearby – Pitigliano, באתר Monte-Amiata.eu (אנגלית).
- ^ 1 2 3 Nardo Bonomi Braverman, La popolazione ebraica nella Contea di Santa Fiora, בכתב העת Materia giudaica, אוניברסיטת פיזה (איטלקית, PDF).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Carla Benocci, Gli Sforza e gli ebrei a Santa Fiora dal XV agli inizi del XIX secolo – Storia della città, 2020-01-26 (ב־italiano)