רבקה ליד הבאר (פרנצ'סקו אייץ)
פעולות נוספות
| קובץ:Rebecca at the well (1831), by Francesco Hayez.png | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | פרנצ'סקו אייץ |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | אוסף פרטי |
רבקה ליד הבאר הוא ציור מאת האמן האיטלקי פרנצ'סקו אייץ, שנוצר בשנת 1831 עבור האציל הרומאי והפטריוט גאטאנו טאצ'יולי. היצירה נחשבת נקודת מפנה במכלול עבודותיו של אייץ, במיוחד במעבר הסגנוני שלו לעבר טונים נייטרליים וכרומטיים יותר, שהפכו למאפיין מרכזי של פלטת הצבעים שלו בשנים הבאות.[1]
רקע והקשר היסטורי עריכה
בטרם הופעתו המחודשת של הציור במכירה פומבית בשנת 1998, הוא היה מוכר רק מתחריט שפורסם באלבום בשנת 1847. התחריט לוּווה בטקסט שהדגיש את תוכנו הפוליטי והלאומי של הציור, ברוח ה"סנטימנטי ליברלי". היצירה מתוארת ככזו ששייכת לרגע תרבותי משמעותי, על רקע התנועה הלאומית האיטלקית – הריסורג'ימנטו – שטלטלה את המגף האיטלקי לאורך רוב המאה ה־19, והובילה להקמת מדינת איטליה המאוחדת בשנת 1861.[2]
פרנצ'סקו אייץ והקשריו הפוליטיים עריכה
אייץ זכה להכשרתו האמנותית הראשונית בוונציה וברומא, אך את מרבית הקריירה הארוכה והמצליחה שלו עשה בעיר מילאנו. התפתחותו האמנותית לוותה בתהליך הפוליטי של לידת האומה האיטלקית, ואייץ אף היה מקושר לפטריוטים איטלקים בולטים, שהיו גם מבין פטרוניו. לפיכך, אין זה מפתיע שמסרים פוליטיים משתלבים לעיתים קרובות ביצירותיו, תוך הצגת בני זמנו בדמות דמויות מקראיות או היסטוריות.[2]
תיאור היצירה עריכה
בציור זה מוצגת דמותה של רבקה, מתוך ספר בראשית (פרק כ"ד), ברגע בו היא שוהה ליד הבאר, שם תיבחר להיות רעייתו של יצחק. הדמות מעוצבת לפי מראה של אישה צעירה ממילאנו, יפה וחושנית. גופה החלק והקלאסי ממוקם על רקע נוף מדברי ואקזוטי, בסגנון המזכיר את אינגר וקנובה. רבקה נראית נשענת ביד שמאל על אמפורה, וידה הימנית מונחת על חזהּ החשוף. מבטה מופנה ישירות אל הצופה, והוא טעון בעוצמה רגשית ומבטא נוכחות חזקה.[2]
המשך והשפעה עריכה
איכויותיה הסמליות של הדמות בציור זה הפכו למודל ביצירתו של אייץ, והשפיעו על ציורים מאוחרים יותר כגון "מלנכוליה" (1842), "תמר מיהודה" (1847), ו-"הרהור" (1851). שתי היצירות הראשונות הוזמנו גם הן על ידי טאצ'יולי. שלושת הציורים יחד יוצרים מכלול של דמויות נשיות חצי־גופיות, אשר הפכו לסימן היכר ביצירתו של האמן.[2]
גרסה נוספת עריכה
בשנת 1848 שב אייץ אל קומפוזיציה זו ויצר גרסה נוספת של "רבקה ליד הבאר", השמורה כיום באקדמיה די בררה שבמילאנו. גרסה זו דומה בממדיה וברושם הכללי, אך הנוף, תנוחת הדמות ולבושה שונים במידת־מה. למרות זאת, שתי הגרסאות שומרות על איכותה הדרמטית של רבקה, ובייחוד על מבטה המהפנט.[2]