Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ראקיה אברהים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראקיה אברהים
راقية إبراهيم
קובץ:ראקיה אברהים.jpg
לידה 22 ביוני 1919
פטירה 13 בספטמבר 1977 (בגיל 58)
מדינה מצריםמצרים מצרים
פרופיל ב-IMDb

ראקיה אברהים[1]ערבית: راقية إبراهيم; נולדה בשם רחל אברהם לוי, בערבית: راشيل أبراهام ليفي; 22 ביוני 191913 בספטמבר 1977) הייתה שחקנית קולנוע יהודיה-מצרית, שהתפרסמה בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20.

קורות חיים עריכה

אברהים נולדה למשפחת סוחרים יהודית אמידה בעיר אל-מנצורה שבמצרים. התחנכה בבתי ספר צרפתיים בעיר, ומאוחר יותר למדה בפקולטה לאומנויות. מגיל צעיר התעניינה במיוחד בשירה, ואף לימדה זמרה בבתי ספר. הופעתה הפומבית הראשונה הייתה במספר תוכניות בתחנת הרדיו שהייתה בבעלות הסופר פרד ריפאעי, ולאחר מכן הצטרפה ללהקה התיאטרלית הלאומית. באמצע שנות השלושים פנתה אליה במאית הקולנוע המצרית בהיג'ה חפיז, והציעה לה לשחק בסרטה "ליילה בת המדבר". הסרט יצא ב-1937 וזכה להצלחה גדולה, ואף הוצג בפסטיבל הסרטים בברלין בשנת 1939. לאחר סרטה הראשון שיחקה בסרטים מצריים רבים, ואף זכתה בפרסים עבור סרטי קולנוע בבימויו של מוחמד כרים. נישאה למהנדס הקול המוסלמי מוסטפא וואלי, אך לאחר מהפכת הקצינים החופשיים ב-1952 ביקשה להתגרש ממנו ולאחר השלמת הסרט "אהבה מטורפת" ב-1956 היגרה לארצות הברית. בסך הכל שיחקה במצרים ב-19 סרטים שונים. בארצות הברית נישאה ליהודי אמריקאי, הולידה ילדים והקימה עם בעלה חברת הפקות קולנוע משלה[2].

לכל אורך חייה, יחסה לציונות ולמדינת ישראל הצעירה היה חם, והיא ויתרה על אזרחותה המצרית כדי לקבל אזרחות ישראלית. עובדה זו הובילה את השלטון המצרי להאשים אותה בקשר עם המוסד ובמעורבות ברצח הפיזיקאית ומדענית הגרעין המצרית סמירה מוסא, שהייתה ידידתה הקרובה[3].

אברהים נפטרה בארצות הברית ב-13 בספטמבר 1977.

על פי שמועות שהופצו לקראת הבחירות במצרים ב-2011, המדינאי המצרי ומזכ"ל הליגה הערבית לשעבר, עמר מוסא הוא בנה. טענה זו הוכחשה על ידו[3].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מאוית גם: רקיה איברהים או ראקיה אבראהים
  2. ^ L, L'Egypte en film: Premier site francophone sur le cinéma et acteurs égyptiens, egyptefilm.fr
  3. ^ 1 2 צבי בראל, מצרים: הצד היפה של החיטוט המכוער בעבר המועמדים, באתר הארץ, 9 באפריל 2012