מוריס ראוול
פעולות נוספות
| פרופיל ב-IMDb |
מוריס ז'וזף ראוול (בצרפתית: Maurice Joseph Ravel; 7 במרץ 1875 – 28 בדצמבר 1937[1]) היה מלחין צרפתי, נחשב לאחד משני המלחינים המרכזיים בזרם האימפרסיוניסטי של המוזיקה הצרפתית (ביחד עם קלוד דביסי).
ביוגרפיה עריכה
מוריס ראוול נולד בסיבור (Ciboure), באזור ביאריץ (Biarritz) שבחלק הצרפתי של חבל הבסקים, על גבול ספרד. אימו הייתה עקרת בית בסקית ואביו היה ממציא ותעשיין שווייצרי, שכמה מהמצאותיו זכו להוקרה בינלאומית[2].
כאשר מלאו לראוול שבע שנים, עברה המשפחה לפריז ושם התחיל הילד מוריס ללמוד פסנתר. לאחר שש שנות לימוד החל להלחין יצירות שחשפו כישרון מוזיקלי יוצא דופן. הוריו, שהתגאו בבנם המוכשר, עודדו אותו לפתח את כישרונו ושלחו אותו ללמוד בקונסרבטואר של פריז, שם למד ארבע עשרה שנים תחת הוראתו של גבריאל פורה.
במהלך לימודיו בפריז הצטרף ראוול לקבוצה של אמנים צעירים ומרדניים, אשר כינו את עצמם "חוליגנים" ובילו את מיטב שעותיהם בשתיית אלכוהול ובבתי הזונות של פריז.
במהלך לימודיו המאוחרים, ניסה ראוול פעמים רבות לזכות בפרס רומא (פרס הניתן מדי שנה לתלמידים מצטיינים בתחומי האמנות, וכדי לקבלו יש לעבור סדרה של מבחנים קשים), אך ללא הצלחה. לאחר שהפסיד את הפרס לויקטור גלואה ב-1905, אף על פי שזכה בתואר "חביב הקהל", הקים ראוול סקנדל גדול והחליט לעזוב את הקונסרבטוריון.
ראוול היה פסנתרן מחונן, ויצירותיו הרבות לפסנתר ידועות בווירטואוזיות בלתי רגילה. הסונטינה שלו, הפאוואן לנסיכה שהלכה לעולמה ובייחוד "גספאר של הלילה", אחת היצירות הקשות ביותר ברפרטואר לפסנתר, ממחישות זאת. בנוסף, הוא היה בדומה לדביסי מתזמר מחונן (הוא תזמר את היצירה הידועה "תמונות בתערוכה" של המלחין הרוסי מוסורגסקי, שידועה היום בעיקר בזכות התזמור יוצא הדופן), והשתמש בצורה יצירתית מאוד בכלי העץ ובמיתרים כדי ליצור את הגוונים הצליליים שהפיק בפסנתר. בנוסף, הוא הרבה להשתמש בנבל ובכלי הקשה. דביוסי הביקורתי, שקטל בביקורותיו מלחינים גדולים ונערצים כמו צ'ייקובסקי וברהמס, אף הרחיק לכת וכתב עליו שיש לו את "האוזן הטובה ביותר בנמצא", מחמאה אדירה ממלחין ומתזמר כ-דביוסי, שבעצמו היה ידוע כחדשן.
יצירתו הגדולה ביותר היא הבלט "דפניס וכלואה" שכתב לכוריאוגרף הנודע סרגיי דיאגילב. יצירה זו, המורכבת ממערכה אחת בשלוש תמונות ומשכה הכולל כשעה, מציגה באופן הטוב ביותר את ההרמוניות הנועזות של ראוול, שאף התעלו על "אבי תנועת האימפרסיוניסטים", דביסי, וגם את תזמורו הנועז, תוך כתיבת תפקיד וירטואוזי ביותר לחליל.
בשנת 1920 לאחר שעבד עם סרגיי דיאגילב, העניקה הממשלה הצרפתית לראוול את אות לגיון הכבוד, אך הוא סירב לקבלו בעקבות סכסוכו עמם.
ראוול ידוע בעיקר בזכות יצירתו המפורסמת "בולרו". למרות שזוהי יצירה שכלל לא מאפיינת את סגנון כתיבתו. זוהי ראשית ראשיתה של תנועת המינימליזם, אך בצורה קליטה ויפהפייה שבזכותה היצירה ידועה עד היום. היצירה מורכבת משתי נעימות נושא, שעוברות בין הכלים השונים, שבכל פעם הליווי לנושא הולך וגדל. בתחילה, הנושא עובר בין הכלים השקטים, כמו חליל, אבוב וטרומבון, ולאחר מכן עובר לכלים היותר חזקים, כמו הקלרינט והחצוצרה, וגם לכלים לא שגרתיים לתזמורת, כמו צ'לסטה. לבסוף, כל התזמורת מנגנת ביחד את נעימות הנושא, ובמעבר נועז (מסולם דו מז'ור לסולם מי מז'ור) ובמטח כלי הקשה וכלי נשיפה ממתכת, מסתיימת היצירה בעוצמה. היצירה שובצה וצוטטה בפעמים רבות מאז נכתבה, למשל בסרטים רשומון ו-"10".
בשנת 1928 פתח ראוול בסיבוב ההופעות הראשון שלו בארצות הברית. בניו יורק, כך סיפר, הוא זכה לתשואות ולהערצה גדולה יותר מבכל מקום בו הופיע בצרפת. באותה שנה, זכה לתואר כבוד מטעם אוניברסיטת אוקספורד.
ראוול מעולם לא נישא, ולא ידוע כי היה אי פעם במערכת יחסים אינטימית עם מישהי או מישהו. בשנת 1932 נקלע ראוול לתאונת דרכים שבעקבותיה סבל מאפזיה, שמנעה ממנו לדבר ולהלחין. הוא נפטר בשנת 1937, בעקבות ניתוח כושל לתיקון הנזק למוחו. סטרווינסקי אמר על מותו: "דיאגילב מת בצרחות, גוגול מת בקול צחוק, אך ראוול מת לאט, וזהו המוות הקשה מכול".
השפעות מוזיקליות עריכה
ראוול היה ביסודו מלחין קלאסיציסט, בכך שהשתמש בצורות המוזיקליות הקלאסיות (דוגמת הקונצ'רטו) כדי להציג את חידושיו ההרמוניים. ראוול ידוע במיוחד במוזיקה האימפרסיוניסטית שחיבר, שבה שילב מרכיבים של ג'אז אמריקני, שירי עם בסקיים ומוזיקה ממזרח אסיה. עם זאת, ראוול המשיך גם את המסורת הפסנתרנית הווירטואוזית של ליסט אל תוך המאה ה-20.
יש אומרים כי ראוול הושפע רבות מן המלחין קלוד דביסי, בעוד ראוול בחר לציין דווקא את השפעתם של מוצארט וקופרן מהתקופה הקלאסית ומתקופת הבארוק, על יצירתו, השפעה שבא לידי ביטוי, בין היתר, בבחירת הנושא ליצירה "קברו של קופרן".
בזמנו עלו טענות כאילו גם ראוול וגם דביסי פיתחו את סגנונם התזמורתי בהשראת המלחין המבריק והשכוח ארנסט פנלי, אך הללו הכחישו את הדבר בתוקף.
יצירות מפורסמות עריכה
- פוואנה לנסיכה המתה (פסנר) (1899)
- משחקי מים (פסנתר, Jeux D'eau) (1901)
- גספאר של הלילה (שלוש פואמות לפסנתר על פי אלואיזיוס ברטראן, 1908) (Gaspard de la Nuit)
- דפניס וכלואה (בלט, 1909) (Daphnis et Chloé), ראוול עיבד מהבלט שתי סוויטות לתזמורת
- אמא אווזה, ראוול (פסנתר בארבע ידיים, 1908–1910, בלט 1911) (Ma Mère l'Oye)
- קברו של קופרן (פסנתר, 1914–1917, תזמורת 1919) (Le Tombeau de Couperin)
- לה וולס ("פואמה כוראוגרפית" לתזמורת, 1919–1920) (La Valse)
- ציגאן (כינור ופסנתר, 1924) (Tzigane)-ראוול עיבד זאת לתזמורת וכינור
- בולרו (בלט, 1928) (Boléro)
- קונצ'רטו לפסנתר ליד שמאל ברה מז'ור (1929–1930)
- קונצ'רטו לפסנתר בסול מז'ור (1929–1931)
- רפסודיה ספרדית (1907-Rapsodie espagnol)
- אלבוראדה דל גראציוסו לפסנתר (1904, עובד לתזמורת ב-1918)
- פתיחה ואלגרו, לנבל, כלי נשיפה וכלי מיתר (1906). חובר קודם כשביעייה לנבל, קלרינט, חליל ורביעיית מיתרים ואחר כך עובד על ידי ראוול לתזמורת גדולה
- מוזיקה קאמרית: רביעיית מיתרים, טריו לפסנתר כינור וצ'לו, סונטה לכינור וצ'לו, סונטה לכינור
- הילד והקסמים, אופרה במערכה אחת לפי טקסט של קולט.
- פאוואן לנסיכה שמתה, לפסנתר (1899) (Pavane Pour Une Infante Défunte)
- מאירקה מיין זון, השיר במקור בשפת יידיש, ומנגינתו ומילותיו חוברו על ידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.[3][4]
לקריאה נוספת עריכה
- Deborah Mawer, The Cambridge Companion to Ravel, Cambridge University Press, 2000.
- Roger Nichols, Ravel, Yale University Press, 2011.
- Stephen Zank, Maurice Ravel: A Guide to Research, Routledge, 2005.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg מוריס ראוול, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg מוריס ראוול, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg מוריס ראוול, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg מוריס ראוול, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png מוריס ראוול, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg מוריס ראוול, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg מוריס ראוול, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg מוריס ראוול, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg מוריס ראוול, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg מוריס ראוול, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg מוריס ראוול, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D מוריס ראוול], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg מוריס ראוול, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg מוריס ראוול, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg מוריס ראוול, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png מוריס ראוול, באתר פינטרסט
- מוריס ראוול, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg מוריס ראוול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מוריס ראוול, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מוריס ראוול, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg מוריס ראוול, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg מוריס ראוול, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- מוריס ראוול, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- מוריס ראוול, באתר Metacritic (באנגלית)
- מוריס ראוול, באתר ארכיון להקת בת שבע
- מוריס ראוול, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg מוריס ראוול, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- מוריס ראוול, באתר זמרשת
- מוריס ראוול, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg מוריס ראוול, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg מוריס ראוול, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg מוריס ראוול, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png מוריס ראוול, באתר Last.fm (באנגלית)
- מוריס ראוול, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png מוריס ראוול, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg מוריס ראוול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png מוריס ראוול, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png מוריס ראוול, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- מוריס ראוול, באתר SIGIC
- מוריס ראוול, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg מוריס ראוול, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg מוריס ראוול, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- מוריס ראוול, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg מוריס ראוול, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg מוריס ראוול, באתר Songkick (באנגלית)
- מוריס ראוול, באתר Tab4u
- מוריס ראוול, באתר Genius
- מוריס ראוול, באתר סטריאו ומונו
- מוריס ראוול, באתר SecondHandSongs
- מוריס ראוול, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- מוריס ראוול, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg מוריס ראוול, באתר בנדקמפ
- מוריס ראוול, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg מוריס ראוול, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png מוריס ראוול, באתר טיידל (באנגלית)
- מוריס ראוול, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מוריס ראוול, בארכיון הבימה
- מוריס ראוול, בארכיון תיאטרון גשר
- מוריס ראוול, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg מוריס ראוול, באתר אמזון מיוזיק
- מוריס ראוול, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg מוריס ראוול, באתר MuseScore
- מוריס ראוול, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- בוריס גילטבורג, הוואלס של ראוול, מאמר באתר אלכסון
- אתר "הבמה", על "הילד והקסמים" של ראוול
- מוריס ראוול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מוריס ראוול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ מת ראוול, דבר, 29 בדצמבר 1937
- ^ אתר למנויים בלבד אמיר מנדל, מוריס ראוול: אשף של צבע ותזמור, באתר הארץ, 23 במאי 2023
- ^ למה יידיש – הבלוג של אלי בן אהרון: שירים ביידיש
- ^ מאירק'ה מיין זון: הניגון שכולם מדברים עליו • מרגש, באתר חב"ד אינפו, 2019-09-03