קתרינה שראט
פעולות נוספות
| פרופיל ב-IMDb |
קתרינה שראט (בגרמנית: Katharina Schratt; 11 בספטמבר 1853 - 17 באפריל 1940) הייתה שחקנית אוסטרית אשר בשל מערכת היחסים הארוכה שלה עם פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, נודעה בכינוי "הקיסרית הלא מוכתרת של אוסטריה".
ביוגרפיה עריכה
שראט נולדה ב-11 בספטמבר 1853 בעיר באדן שבאימפריה האוסטרית. לסוחר בשם אנטון שראט (1804-1883). היו לה שני אחים. מילדות היא התעניינה בתיאטרון וחלמה להיות שחקנית. הוריה ניסו להניא אותה משאיפתה זו ושלחו אותה ללמוד בפנימייה בקלן. בסופו של דבר נכנעו הוריה לתשוקתהושלחו אותה לווינה לקחת שיעורי משחק. בגיל 17 היא הופיעה לראשון בבאדן עיר הולדתה.
ב-1872 היא הצטרפה לתיאטרון המלכותי בברלין ותוך זמן קצר זכתה להצלחה ולפרסום. לאחר מספר חודשים עזבה את גרמניה בעקבות בקשה של וינאים רבים שתצטרף לתיאטרון בווינה. עד מהרה הפכה לשחקנית המובילה בווינה. ב-1879 נישאה לקצין ההונגרי הברון מיקלוש קיס דה איטבה (1852-1909). היא ילדה לו בן אחד, אנטון (1880-1970) אולם התגרשה ממנו זמן קצר לאחר מכן.[1] שראט עשתה מספר הופעות ברחבי העולם ובין היתר בניו יורק לפני שהחלה לעבוד בבורגתיאטר. היא הייתה מהשחקניות הפופולריות ביותר באוסטריה עד לפרישתה ב-1900 בעקבות חילוקי דעות עם מנהל התיאטרון.[2] אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה הזמין אותה אליו לארמון הארכיבישוף בקרומייז'יז', ופרדיננד הראשון, מלך בולגריה היה ידיד קרוב שלה.
הופעותיה של שראט בבורגתיאטר משכו את תשומת לבו של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, ועד מהרה החל במערכת יחסים עמה. יש הטוענים שלמעשה הייתה זו אשתו של פרנץ יוזף, הקיסרית סיסי אשר עודדה את הקשר בין בעלה לבין שראט הצעירה ממנו בעשרים שנה.[3] באותה תקופה נהגה סיסי לצאת למסעות ארוכים, וחיפשה מי שיעודד וישעשע את בעלה בהיעדרה.[4] אחרי רציחתה של סיסי ב-1898 התהדקו היחסים ביניהם. הקיסר בנה עבורה וילה ליד ארמון שנברון, ועוד אחת בבאד אישל, וכן שילם את כל חובות ההימורים שלה. ב-1900 היא ירשה, מבעלה לשעבר, גם וילה נוספת ברינגשטראסה ממש מול האופרה של וינה.
מערכת היחסים בין שראט לקיסר נמשכה כ-34 שנים עד מותו של הקיסר בנובמבר 1916. עם זאת, לא ברור טיב יחסיהם. יש הסוברים ששראט הייתה מאהבת במשרה מלאה של הקיסר, בעוד אחרים סבורים שיחסים אלו היו אפלטוניים בלבד והקיסר הבודד ושבע הטרגדיות היה זקוק בעיקר לתמיכה נפשית.[5] שראט עצמה טענה "מעולם לא הייתי פומפדור". לאחר מות הקיסר היא עברה להתגורר בווילה שלה ברינגשטראסה וב-1920 שיחקה בסרט הגרמני "מלחמת השושן" (Der Ochsenkrieg). בשנות השלושים היא הוצפה בבקשות ובפניות של עיתונאים וסופרים לכתוב את סיפור חייה. עם זאת, היא סרבה בטענה "אני שחקנית, לא סופרת. ואין לי מה לומר". בשנותיה האחרונות נעשתה דתייה מאוד. היא נפטרה ב-17 באפריל 1940 בגיל 86.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg קתרינה שראט, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg קתרינה שראט, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg קתרינה שראט, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg קתרינה שראט, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png קתרינה שראט, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg קתרינה שראט, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg קתרינה שראט, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg קתרינה שראט, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg קתרינה שראט, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg קתרינה שראט, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg קתרינה שראט, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D קתרינה שראט], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg קתרינה שראט, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg קתרינה שראט, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg קתרינה שראט, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png קתרינה שראט, באתר פינטרסט
- קתרינה שראט, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg קתרינה שראט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- קתרינה שראט, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- קתרינה שראט, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg קתרינה שראט, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg קתרינה שראט, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- קתרינה שראט, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- קתרינה שראט, באתר Metacritic (באנגלית)
- קתרינה שראט, באתר ארכיון להקת בת שבע
- קתרינה שראט, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg קתרינה שראט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קתרינה שראט, באתר זמרשת
- קתרינה שראט, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg קתרינה שראט, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg קתרינה שראט, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg קתרינה שראט, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png קתרינה שראט, באתר Last.fm (באנגלית)
- קתרינה שראט, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png קתרינה שראט, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg קתרינה שראט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png קתרינה שראט, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png קתרינה שראט, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קתרינה שראט, באתר SIGIC
- קתרינה שראט, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg קתרינה שראט, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg קתרינה שראט, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- קתרינה שראט, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg קתרינה שראט, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg קתרינה שראט, באתר Songkick (באנגלית)
- קתרינה שראט, באתר Tab4u
- קתרינה שראט, באתר Genius
- קתרינה שראט, באתר סטריאו ומונו
- קתרינה שראט, באתר SecondHandSongs
- קתרינה שראט, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- קתרינה שראט, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg קתרינה שראט, באתר בנדקמפ
- קתרינה שראט, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg קתרינה שראט, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png קתרינה שראט, באתר טיידל (באנגלית)
- קתרינה שראט, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- קתרינה שראט, בארכיון הבימה
- קתרינה שראט, בארכיון תיאטרון גשר
- קתרינה שראט, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg קתרינה שראט, באתר אמזון מיוזיק
- קתרינה שראט, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg קתרינה שראט, באתר MuseScore
- קתרינה שראט, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- קתרינה שראט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Murad, Antol (1968). Franz Joseph I of Austria and His Empire, Empress Elizabeth: Irvington Pub; First Edition. p. 115.
- ^ Merkle, Ludwig (2003). Sissi, the tragic empress: the story of Elisabeth of Austria, Stiebner Verlag GmbH. p. 97.
- ^ Murad, Antol (1968). Franz Joseph I of Austria and His Empire, Empress Elizabeth: Irvington Pub; First Edition. p. 114.
- ^ Merkle, Ludwig (2003). Sissi, the tragic empress: the story of Elisabeth of Austria, Stiebner Verlag GmbH. pp. 97–98.
- ^ תמירה צדקיהו-חסון, טיול באירופה בעקבות הנסיכה סיסי, באתר GoTravel