Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

קרן נדבנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרן נדבנות היא גוף ללא כוונת רווח, המבוסס על הון פרטי או ציבורי שהוקדש למטרות כלליות, חברתיות או ציבוריות.[1] הקרנות פועלות בישראל במגוון תחומים ובהם חינוך, רווחה, תרבות, בריאות, מחקר מדעי, סביבה וקליטת עלייה.[2] חלקן מוקמות על ידי ממשלות, רשויות מקומיות או מוסדות לאומיים, ואחרות על ידי משפחות, אנשי עסקים ונדבנים פרטיים מהארץ ומהעולם.[1] בישראל התפתחה פעילות הקרנות החל מהקדשים קהילתיים בתקופה העות'מאנית, דרך קרנות ציוניות לאומיות בתקופת המנדט הבריטי, ועד לקרנות פרטיות ובין-לאומיות גדולות הפועלות כיום. הקרנות ממלאות תפקיד מרכזי בחברה האזרחית ומספקות מענקים, מלגות ותמיכה במוסדות ועמותות בתחומים מגוונים.[3]

תנאים לקיום קרן נדבנות עריכה

בישראל, קרנות נדבנות פועלות במסגרת החוק לעמותות או כחברות לתועלת הציבור. על הקרנות חלות הדרישות הבאות:

  • עליהן להיות רשומות כדין (כעמותה או כחברה לתועלת הציבור).[2]
  • עליהן להחזיק בתקנון רשמי הקובע את מטרותיהן ואופן פעילותן.[1]
  • הקרן מחויבת לפעול ללא מטרות רווח, והכנסותיה נועדו לשמש להשגת מטרותיה בלבד.[1]
  • חל איסור על חלוקת רווחים לבעלי תפקידים או מייסדים.[2]
  • תורמים לקרנות מוכרות זכאים להטבות מס בהתאם לחוק.[4]
  • הקרן מחויבת לפרסם דוחות שנתיים כספיים ודוחות מילוליים.[1]
  • עליה לעמוד בכללי שקיפות, ניהול תקין ובקרה ציבורית.[4]

מטרות והקמה עריכה

קרנות נדבנות מוקמות לרוב במטרה לענות על צרכים חברתיים שלא מקבלים מענה מספק מן המדינה או השוק הפרטי.[5] מטרות אופייניות כוללות קידום חינוך,[6] צמצום פערים חברתיים, פיתוח תרבות ואמנות, תמיכה במחקר מדעי, קידום בריאות ורווחה, שמירת איכות הסביבה וחיזוק הדמוקרטיה והחברה האזרחית. רבות מן הקרנות פועלות לטווח ארוך ומגדירות חזון רחב של שינוי חברתי.[4]

קרנות נדבנות בישראל לפי תקופות עריכה

התקופה העות'מאנית עריכה

  • הקדשים יהודיים – מוסדות צדקה מסורתיים שפעלו בקהילות היהודיות בארץ ישראל בתחומי רווחה, דת וחינוך.[7]
  • קרנות קהילתיות קטנות של יהודי ירושלים, צפת וטבריה, שנועדו לסייע לעניים ולמוסדות לימוד תורה.[8]

תקופת המנדט הבריטי (1917–1948) עריכה

  • קרן קיימת לישראל (קק"ל) – נוסדה ב־1901, במטרה לרכוש קרקעות ליישוב היהודי בארץ.
  • קרן היסוד – הוקמה בשנת 1920, לגיוס תרומות מיהדות התפוצות לפיתוח היישוב היהודי.
  • הדסה – ארגון נשים ציוני אמריקאי שהקים בתי חולים ומוסדות רפואה בישראל.
  • הג'וינט (JDC) – החל לפעול בארץ לסיוע הומניטרי, רווחה וקליטת עולים.

תקופת המדינה הצעירה (1948–1970) עריכה

  • מפעל הפיס – הוקם ב־1951, משמש קרן ציבורית למימון חינוך, תרבות ורווחה.
  • הקרן לירושלים – נוסדה ב־1966, תומכת בפרויקטים בתחומי תרבות, חינוך וחברה בעיר ירושלים.
  • קרנות משפחתיות ועמותות קהילתיות נוספות שהחלו לצמוח בשנות ה־50 וה־60, בעיקר סביב חינוך וקליטת עולים.

משנות ה־80 ועד ימינו עריכה

  • קרן רש"י (1984) – פועלת למוביליות חברתית, חינוך ורווחה בפריפריה.
  • קרן עזריאלי (2008) – תומכת בחינוך מצטיינים, מחקר מדעי, תרבות וזיכרון השואה.[9]
  • יד הנדיב (קרן רוטשילד) – המשך למפעל הפילנתרופי של משפחת רוטשילד, פועלת בתחומי חינוך, תרבות, סביבה ויהדות אזרחית.
  • קרן שוסטרמן – קרן בינלאומית ציונית הפועלת בישראל בתחומי חינוך וחברה אזרחית.[10]
  • קרן וקסנר – קרן בינלאומית לפיתוח מנהיגות ציבורית בישראל.
  • Open Society Foundations – תומכת בארגוני חברה אזרחית, זכויות אדם ודמוקרטיה.[11]
  • ק.מ.ח – קידום מקצועי חרדי (2007) – קרן חרדית לשילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה.[12]
  • קרנות נוספות במגזר הדתי-לאומי, כדוגמת קרן דניאלי וקרן גשר, התומכות בחינוך, תרבות ודיאלוג חברתי.

טבלה של קרנות נדבנות בישראל עריכה

שם הקרן שנת הקמה מגזר / שיוך תחום פעילות עיקרי
ק.מ.ח – קידום מקצועי חרדי 2007 חרדי מלגות ותוכניות השכלה לחרדים, הכשרות מקצועיות
קרן מרומים חרדי סיוע לסטודנטים חרדים בלימודים אקדמיים
קרן חינוך ציונית שנות ה־50 דתי-לאומי קידום חינוך יהודי ציוני
קרן דניאלי 2015 דתי-לאומי חינוך, רפואה, עזרה למשפחות נזקקות
קרן גשר 1970 דתי-לאומי / פלורליסטי דיאלוג בין דתיים לחילוניים
קרן קיימת לישראל (קק"ל) 1901 ציוני-לאומי רכישת קרקעות, ייעור, איכות הסביבה
קרן היסוד 1920 ציוני-לאומי גיוס תרומות מהתפוצות, פיתוח התיישבות
קרן שוסטרמן 1987 ציוני / בינלאומי חינוך יהודי, חברה אזרחית, חיזוק הקשר לישראל
קרן רש"י 1984 חילוני-חברתי מוביליות חברתית, חינוך ורווחה בפריפריה
קרן עזריאלי 2008 חילוני חינוך למצטיינים, מחקר מדעי, תרבות, שואה
יד הנדיב (קרן רוטשילד) ראשית המאה ה־20 חילוני / משפחתי חינוך, תרבות, סביבה, יהדות אזרחית
הקרן לירושלים 1966 עירונית חינוך, תרבות ורווחה בירושלים
מפעל הפיס 1951 ציבורית תמיכה בתרבות, חינוך ורווחה באמצעות רווחי הימורים
הג'וינט (JDC) 1914 בינלאומית סיוע חברתי, בריאות, תעסוקה, קליטת עלייה
קרן הדסה 1912 בינלאומית בתי חולים, בריאות ומחקר רפואי
קרן וקסנר 1983 בינלאומית פיתוח מנהיגות ציבורית בישראל
קרן פרידריך אברט 1925 (בישראל: שנות ה־60) בינלאומית קידום דמוקרטיה, שוויון וזכויות אדם
Open Society Foundations 1979 בינלאומית זכויות אדם, דמוקרטיה, חברה אזרחית
הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה סוף המאה ה־19 (בישראל: משנות ה־20) בינלאומית תרומות לחינוך, רווחה ובריאות בישראל

לקריאה נוספת עריכה

  • ברנר נ., חזן א, רודיך-כהן א, ושמיד ה. (2010) סקר קרנות נדבנות וגופי מימון בישראל. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל.
  • גדרון ב, אלון י, שלנגר א ושוורץ ר. (2006) מגזר הקרנות הפילנתרופיות וארגוני המימון בישראל. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי.
  • חסקי-לוונטל ד. קבלו פ. (2009). מהנדיב הידוע ועד הקרן החדשה לישראל. ירושלים: המרכז לחקר פילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים.
  • Anheire H.K & Daly S. (2006). The Politics of Foundations: A comparative Analysis New York & London: Routledge.
  • Anheire H.K & Daly S. (2006). Philanthropic Foundation: A new global Force? In the Anheier, M. Kaldor (EDS), Global civil society 2004/5 (pp.158-176): Sage Pubns Ltd
  • Anheire H. & List R.A (2005). A dictionary of Civil Society, Philanthropy and the Non Profit Sector. London/New York: Routledge.
  • Anheire H.K & Tepler S. (1999). Private Founds, Public Purpose: Philanthropy Foundation in International perspective. New York Kluwer Academic/Plenum Publishers.
  • Esping-Anderson G. (1990). The Three Worlds of Welfare Capitalism Polity Press, Cambridge.
  • Perwitt K. (2004), The Foundation and The Liberal Society, paper Perpared For The "Legitimacy and Foundation of Foundation in Europe and the United States
  • Salamon L.M. & Anheier H.K. (1998). Social Origins of Civil Society: Explaining the Non Profit Sector Cross-Nationally Voluntas g (3):213

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קרן נדבנות]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 חני סודרי, קרנות פילנתרופיות – מי אנחנו ומה מטרתנו ?, באתר "המרכז לגיוס כספים"
  2. ^ 1 2 3 נאווה ברנר ואח', סקר קרנות פילנתרופיות וגופי מימון בישראל, 2010, עמ' 17, 16, 2
  3. ^ פילנתרופיה: סוגי קרנות פילנתרופיות בישראל ותפקידם | JGive, באתר www.jgive.com
  4. ^ 1 2 3 פילנתרופיה: סוגי קרנות פילנתרופיות בישראל ותפקידם | JGive, באתר www.jgive.com
  5. ^ atlas_admin, פילנתרופיה : מהן קרנות פילנתרופיות ואיך מגיעים אליהן? | אטלס, באתר Atlas, ‏2024-10-15
  6. ^ קרנות פילנתרופיות – מי אנחנו ומה מטרתנו ? | המרכז לגיוס כספים, ‏2018-04-02
  7. ^ https://www.gov.il/he/departments/topics/registrar_of_dedications/govil-landing-page, www.gov.il
  8. ^ רשימת קרנות פילנתרופיות, באתר מיסטרנם- מאגר חופשי לקרנות פילנתרופיות, ‏2017-06-25 (ב־English)
  9. ^ קרן עזריאלי ישראל, באתר www.azrielifoundation.org.il
  10. ^ קרן שוסטרמן – ישראל, באתר Schusterman Family Philanthropies | קרן שוסטרמן – ישראל
  11. ^ Open Society Foundations, www.opensocietyfoundations.org (ב־English)
  12. ^ קרן ק.מ.ח. | קידום מקצועי חרדי, באתר קרן קמ"ח, ‏2025-07-27