Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

קרל שוורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל שוורץ
קובץ:Karl Schwarz Tel aviv musem006.jpg
מאיר דיזנגוף נואם בפתיחת מוזיאון תל אביב לאמנות בביתו לשעבר, 23 בפברואר 1936; נוכחים גם הרמן שטרוק וקרל שוורץ, שני וראשון מימין

קרל שוורץגרמנית: Karl Schwarz;‏ 21 באפריל[דרושה הבהרה] 188522 באוקטובר 1962) היה חוקר תולדות האמנות גרמני-ישראלי, מנהל המוזיאון היהודי בברלין (1933) והאוצֵר והמנהל הראשון של מוזיאון תל אביב לאמנות.

ביוגרפיה עריכה

ד"ר קרל שוורץ, יליד מינכן, למד באוניברסיטת היידלברג ובשנת 1915 קיבל תואר דוקטור בהנחיית קרל נוימן. ולאחר לימודיו היה היסטוריון של האומנות, אוצר אמנות, ומנהל המוזיאון היהודי בברלין. הוא היה חבר מערכת כתב העת אוסט אונד וסט, עורך שותף של כתב העת לאמנות "Cicerone", ועורך סדרת "Jüdische Bücherei" של הוצאת פריץ גורליט.

בשנת 1933, ימים אחדים לפני עליית הנאצים לשלטון, הקים שוורץ בברלין את המוזיאון היהודי, ושימש זמן קצר מנהלו. בסיס האוסף של המוזיאון היה אוסף האמנות של הקהילה היהודית בברלין, שעד אז כמעט שלא טופח. לשם קידום הקמת המוזיאון ייסד את "אגודת המוזיאון היהודי", שמקס ליברמן היה לנשיא הכבוד שלה. הוא היה מיודד במיוחד עם יוזף אופנהיימר ועם ארנסט אופלר. דיוקנאותיו צוירו בידי אופלר ובידי לוביס קורינת.

בקיץ 1933 עזב יחד עם אשתו הראשונה, אליזבט, את גרמניה, הוא קיבלת הצעת עבודה לנהל את מוזיאון פילדלפיה לאמנות וכמעט נסע לארצות הברית, אולם זמן קצר לפני נסיעתו המתוכננת ד"ר שוורץ הוזמן על ידי מאיר דיזנגוף להקים את מוזיאון תל אביב לאמנות, הוא קיבלת את ההצעה והיה מנהלו הראשון של המוזיאון, עד לשנת 1947. הוא אסף יצירות אמנות שהביאו עולי גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון.

חיבר כמה ספרים שהיו פורצי דרך בתחומם בעברית והיוו בישראל ספרי לימוד עיקריים בתחום עד שנות ה-60 של המאה ה-20: "האמנות היהודית החדשה" (1941) ו-"מורה דרך לאמנות" (1946).

קובץ:Lovis Corinth-Karl Schwarz.jpg
קרל שוורץ, ציור מאת לוביס קורינת, 1916

שוורץ הוריש את אוספיו למוזיאון. ארכיונו, ובו תכתובות, כתבי יד, ספרים וקטלוגים, שמור בספרייה הלאומית[1].

נפטר בתל אביב ב-1962 והותיר אלמנה (טקלה) ושני בנים.

בשנת 2023 יצא סרטו התיעודי הקצר של הבמאי ארנון גולדפינגר "מעשה שמתחיל בשלושה חדרים", המביא את סיפורו של דר' שוורץ באמצעות קולאג' של יצירות אמנות וחומרי ארכיון.

ספריו עריכה

  • "האמנות הגרפית", חוברת א. "התחריט", תל אביב: יאיר, 1936.
  • האמנות היהודית החדשה בארץ ישראל, ירושלים: ר’ מס ('ספרית מס למדע פופולרי'), 1941. (כולל רשימת אמנים ארץ-ישראליים על פי סדר האלפבית, עם ביוגרפיות קצרות)
  • מורה דרך לאמנות; תרגם: ברוך קרופניק, ירושלים: ר’ מס, 1946.[2]
  • פסלים יהודים; תורגם לעברית על ידי מאיר מוהר וא"ד שפיר, ירושלים: מפעלי אמנות, 1954.[3]

בהשתתפותו עריכה

זיכרונותיו עריכה

  • Jüdische Kunst, jüdische Künstler. Erinnerungen des ersten Direktors des Berliner Jüdischen Museums; herausgegeben mit einer Vorbemerkung und Anmerkungen von Chana C. Schütz und Hermann Simon, Teetz: Hentrich & Hentrich (Jüdische Memoiren), 2001. (בגרמנית)

לקריאה נוספת עריכה

  • קרל שווארץ וראשיתו של מוזיאון תל אביב, 1933-1947 - עורכת: חנה שוץ. מבחר מאמרים של המנהל הראשון של מוזיאון תל אביב לצד הדפסה מחודשת של ספרו "האמנות היהודית בארץ ישראל". מוזיאון תל אביב לאמנות, 2010.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קרל שוורץ]] בוויקישיתוף

מכתביו עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ארכיון קרל שוורץ, בספרייה הלאומית
  2. ^ ביקורת: ד"ר פ. לנדאו, חינוך לאמנות – חינוך לחיי עם: בשולי ספרו של ד"ר ק. שווארץ, משמר, 29 בנובמבר 1946.
  3. ^ סקירה קצרה: ספר חדש על פסלים יהודים, דבר, 6 במאי 1955.
  4. ^ ד"ר ליזטה לוי, מיכלאנג'לו בעברית, דבר, 27 באוגוסט 1948.
  5. ^ הכותבת שימשה כעוזרתו של שוורץ כמנהל המוזיאון היהודי בברלין, ולאחר עלייתו לארץ ישראל הייתה למנהלת המוזיאון, עד שעלתה בעצמה ב-1935.
קובץ:Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.