קריאטינין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
| קובץ:Creatinine-tautomerism-2D-skeletal.svg | |
| קובץ:Creatinine-tautomerism-3D-balls.png | |
| שם סיסטמטי | 2-Amino-1-methyl-1H-imidazol-4-ol |
|---|---|
| שמות נוספים | 2-Amino-1-methylimidazol-4-ol |
| מסה מולרית | 113.058911861 גרם/מול |
| מראה | לבן קריסטל |
| מספר CAS | 60-27-5 |
| צפיפות | 1.09 g cm−3 גרם/סמ"ק |
| מסיסות | 1 מתוך 12 |
| טמפרטורת היתוך |
300 °C 573.15 K |
| חומציות | 12.309 pKa |
| בסיסיות | 1.688 pKb |
קריאטינין (Creatinine) הוא תוצר של פירוק קריאטין פוספט בשריר.
הקריאטינין מיוצר בשיעור קבוע בגוף. מהדם הוא מסונן לנפרונים שבכליות וכמעט שאינו נספג מחדש, כך שרובו מופרש בשתן. מכיוון שכמותו מופרשת דרך השתן בצורה קבועה, הוא משמש למדידת תפקוד כליות. על ידי בדיקת ריכוז הקריאטינין בדם ובשתן (או מדידת ריכוזו בדם בלבד ושימוש בנוסחה הלוקחת בחשבון מדדים כגון גיל, משקל גוף ומין ביולוגי) ניתן לקבל אינדיקציה לגבי קצב הסינון לפקעיות הנפרונים. פינוי הקריאטינין התקין (ומכאן גם ערך הפילטרציה הגלומרולרית) הוא בין 100 ל-120 מ"ל לדקה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קריאטינין]] בוויקישיתוף
