קרב רימניק
פעולות נוספות
| מלחמה: המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792) | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 22 בספטמבר 1789 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב פוקשני | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | כיבוש איזמאיל | |||||||||||||||||
| מקום | בקרבת רִימְנִיק (רמניקו סראט), ולאכיה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
| |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון רוסי-אוסטרי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
|
(למפת רומניה רגילה) קובץ:Romania location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:950.98039215686%;">
| ||||||||||||||||||
קרב רִימְנִיק (ברוסית:Сражение при Рымнике, בטורקית: Boze Muharebesi - כלומר "הקרב על נהר בוזאו") היה אחד הקרבות העיקריים, שנערכו במסגרת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792). הוא התרחש ב-22 בספטמבר 1789 בקרבת רִימְנִיק (רמניקו סראט) שבוולארכיה בין כוחות צבאיים של האימפריה הרוסית ואוסטריה לבין הצבא של האימפריה העות'מאנית. הקרב הסתיים בניצחון מוחץ של הצבאות הרוסי והאוסטרי על כוח עות'מאני גדול בהרבה.
רקע עריכה
לאחר תבוסתו בקרב פוקשאן הפיקוד הטורקי רצה להשיג הכרעה צבאית תוך ניצול הפיצול של הכוחות האוסטרו-רוסים. כוח רוסי משמעותי רותק למצור על מבצר איזמאיל, בעוד כוח אוסטרי פעל בנפרד מהכוח הרוסי בשטח הנסיכויות הרומניות. הכוח הטורקי העיקרי, שכלל כ-100 אלף חיילים החל להתקדם לכיוון האוסטרים. אלכסנדר סובורוב הוביל את צבאו במצעד מזורז, צבאו עבר כ-100 ק"מ במהלך יומיים, וחבר עם האוסטרים ב-21 בספטמבר 1789. הצבא האוסטרו-רוסי המאוחד כלל 25 אלף חיילים ו-103 תותחים.
הטורקים התמקמו ב-4 מחנות לא רחוק אחד מהשני. המפקד האוסטרי, פרידריך מקובורג חשב שצריך להתמקד בהגנה, זאת לאור ההעדפה המספרית הגדולה של הטורקים. סובורוב התכוון לתקוף את הטורקים ואמר שאם האוסטרים לא הצטרפו, הוא יתקוף לבד. בסופו של דבר סוכם על מתקפה משותפת.
הקרב עריכה
בלילה ל-22 בספטמבר הכוח המשותף עבר את הנהר ולקראת בוקר החל במתקפה. הרוסים תקפו מחנה בטרגו-קוקולי. למרות הפגזת תותחים ומתקפת נגד של הפרשים הטורקים הרוסים הצליחו לכבוש את המחנה והמשיכו להתקדם לכיוון המחנה השני.
האוסטרים עמדו במתקפה של 15 אלף פרשים טורקים. לאחר כיבוש המחנה השני, הכוחות הרוסים התקרבו לכוח האוסטרי ויצרו חזית משותפת רציפה. לאחר מנוחה קצרה, ב-3 בצהריים החלה מתקפה על המחנה הראשי של הטורקים. האוסטרים תקפו בחזית. סובורוב ראה שקיימת בעיה בביצורים של המחנה הטורקי והחליט על מתקפה באזור זה. הפרשים הרוסים עברו את הביצורים הלא גמורים ונכנסו למחנה הראשי. כתוצאה מפלישת כוח פרשים וחיל רגלים רוסי למחנה, החלה פאניקה בקרב החיילים הטורקים. הטורקים החלו בנסיגה. ניסיון של המפקד שלהם יוסוף-פאשה לארגן את הנסיגה לא הצליחה. במהלך מעבר על הנהר הטורקים ספגו אבדות גדולות באופן משמעותי מאשר בקרב עצמו.
ניצחון בקרב זה היה בין הניצחנות הגדולים של אלכסנדר סובורוב. על כן הוענק לו תואר רוזן והתווסף לשם משפחתו הכינוי "רימניקסקי" (מרימניק). האוסטרים העניקו לו תואר רוזן של האימפריה הרומית הקדושה.
קישורים חיצוניים עריכה
- תיאור הקרב (ברוסית)