Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

קפה קלוזרי דה לילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות

תבנית {{מבנה}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים. קפה קלוסרי דה לילה (בצרפתית: La Closerie des Lilas) הוא מסעדה, בראסרי ובר הנמצא ברובע השישי באזור מונפרנאס בפריז.

בתי קפה ידועים נוספים כמו "קפה Le Dôme", "לה רוטונד", "לה סלקט" ו"לה קופול", ממוקמים גם הם בשדרות מונפרנס.[1]

המקום שימש בעבר כבית קפה והפך למסעדת גורמה, הוא קיבל את שמו מאולם הריקודים לשעבר "Closerie des Lila" (1847–1940), הידוע יותר בשם "Bal Bullier", שפעל בסמוך. זהו אחד מבתי הקפה שאליהם הגיעו אמנים ואינטלקטואלים, במיוחד במחצית הראשונה של המאה ה-20.

היסטוריה עריכה

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-19, בית הקפה "לה קלוזרי דה לילה" היה מקום המפגש של קבוצת ציירים שנקראו-הבלתי מתפשרים. היו אלה ציירים שעזבו את הסטודיו של שארל גלייר בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז, וביניהם היו בזיל, רנואר, מונה וסיסלי, ופיסארו. ציירים אלה הפכו לימים לאימפרסיוניסטים.

בבית הקפה נהגו לשבת גם אמיל זולא, פול סזאן, תאופיל גוטייה, שארל בודלר והאחים ז'ול ואדמון דה גונקור.

קובץ:LaCloseriedesLilas.jpg
"לה קלוסרי דה לילה" בשנת 1909.
קובץ:GertrudeStein JackHemingway Paris.jpg
גרטרוד שטיין וג'ק המינגוויי בשנת 1924.

בתחילת המאה ה-20, בעקבות פול ורלן, שהיה מבקר קבוע במקום, הגיע פול פור לשחק שחמט עם לנין ולפגוש את חבריו הסופרים, גיום אפולינר ואלפרד ז'ארי.

מבקר האמנות פול גורדו, היה כותב את מאמריו על שולחן בפינת המקום, לאחר שעזב את התיאטרון ולפני שפנה למשרדו ב"פרנס-סואר" (France-Soir).

קובץ:P1330723 Paris VI closerie des Lilas bar rwk.jpg
הבר ב-"La Closerie des Lilas".

"לה קלוזרי", שחיי הלילה שלה הפכו לאגדה, הייתה גם לאחד המוקדים החמים של האינטליגנציה האמריקאית. ארנסט המינגוויי, פרנסיס סקוט פיצג'רלד, הנרי מילר תרמו למוניטין של המקום. על מרפסת "לה קלוזרי", פיצג'רלד הקריא את כתב היד של "גטסבי הגדול" להמינגוויי.

ב"לה קלוזרי" התכנסו כל האינטליקטואלים וכל האומנים של הגדה השמאלית במהלך הבל אפוק וגם בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. כאן ישבו, לדוגמה כמה מגדולי הציירים האימפרסיוניסטיים אמדאו מודיליאני, אנדרה ברטון, לואי אראגון, קייס ואן דונגן, פבלו פיקאסו, ז'אן-פול סארטר, אנדרה ז'יד, אוסקר ויילד, סמואל בקט, מאן ריי עזרא פאונד היו גם הם בין באי המקום.[2] מאז 1980, תלוי ציור קנבס גדול של האמן ז'אן-קלוד מיינארד, שכותרתו "זמן סגירה," מעל הבר של "המקום". בציור מתואר ינשופי לילה נשענים על בר.

מסעדת "לה קלוזרי דה לילה" שייכת למשפחת סילייגוביץ', שבבעלותה גם "קפה דה פלור", מאז 1997.

לה קלוזרי דה לילה והספרות עריכה

ל"לה קלוזר דה לילה" היסטוריה עשירה ומשמעותית הקשורה לספרות. קשר זה נמשך גם בהווה באמצעות פרס לה קלוזר דה לילה שמאז 2007, מוענק פרס לסופר. חבר השופטים הקבוע מורכב מששת המייסדים השותפים: עמנואל דה בויסון, קרול שרטינו, אדלייד דה קלרמון-טונר, סטפני ז'ניקו, ג'סיקה נלסון וטטיאנה דה רונה.

גם חבר השופטים לפרס הספר הלא נכון (Prix du livre incorrect) מתכנס בתחילת כל שנה ב-"La Closerie des Lilas".

בשירו "À la Close", הזמר רנו (אנ') משבח את הבר הפריזאי המפורסם הזה. פה ישב לעיתים קרובות במהלך הדיכאון שלו ופה פגש את אשתו לעתיד, רומן סרדה שימוש בתבנית צרפ עבור "Romane Serda" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(Romane Serda).

סרטים שצולמו ב"קלוזרי דה לילה" עריכה

  • 1975 "האקדח הישן" של רוברט אנריקו זירת הפגישה בין רומי שניידר לפיליפ נוארה
  • 1978 "תחי החופש! מאת" סרז' קורבר, עם לה שרלו
  • 2008 "סאגאן" מאת דיאן קוריס
  • 2016 "פתוח בלילה" מאת אדואר בר
  • 2021 "פרידה מפריז" מאת אדואר באר

קליפים שצולמו ב"קלוזרי דה לילה" עריכה

  • 2022 "אם תקנה לי כוס" – רנו

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קפה קלוזרי דה לילה]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אלה קומר, בתי קפה מיתולוגיים בפריז, באתר "מסע אחר", ‏12 בדצמבר 2013
  2. ^ מרים אדרי, מסע נוסטלגי בין הבראסרי הכי שוות של פריז, באתר פרנקופילים אנונימיים, ‏27 בינואר 2022
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=קפה_קלוזרי_דה_לילה&oldid=1008629"