קלודין (מאנגה)
פעולות נוספות
|
עטיפת הטנקובון במהדורתה היפנית | |
| סוגה | דרמה רומנטית |
|---|---|
| יוצר | ריוקו איקדה (אנ') |
| מאנגה: קלודין | |
| יוצר | ריוקו איקדה |
| מאייר | ריוקו איקדה |
| הוצאה | Shueisha |
| התפרסם לראשונה במגזין | Weekly Margaret |
| קהל יעד | שוג'ו |
| תקופת הפרסום המקורית | 15 בינואר 1978 – 29 בינואר 1978 |
| מספר הכרכים שהתפרסמו | 1 |
קלודין (ביפנית: クローディーヌ...!; בכתב הפבורן (אנ'): Kurōdīnu...!) היא סדרת מאנגה שוג'ו יפנית שנכתבה ואוירה בידי ריוקו איקדה (אנ'). המאנגה פורסמה בשני גיליונות של המגזין "Weekly Margaret" מבית "Shueisha" בינואר 1978, ולאחר מכן אוגדה לטנקובון אחד שראה אור בהוצאת "Margaret Comics" ב-20 במאי 1978.[1] בשנת 2018 ראתה אור גרסה באנגלית מטעם הוצאת "Seven Seas Entertainment" בצפון אמריקה, שפורסמה ב-26 ביוני.[2]
"קלודין" נחשבת לאחת המאנגות הראשונות שהתמקדו בדמות ראשית טרנסג'נדרית.[3]
עלילה עריכה
עלילת המאנגה מסופרת מבעד לעיניו של פסיכיאטר אלמוני, המספר לקוראים על חייו ואהבותיו של קלוד, בן למשפחת אצולה צרפתית בראשית המאה ה-20. קלוד נולד כנקבה ונקרא "קלודין", אך כבר מגיל שמונה הוא מזהה את עצמו כזכר. הוריו לוקחים אותו לפסיכיאטר, אשר לאחר שבודק אותו ומוודא כי הוא בריא בנפשו, הופך לידיד קרוב המלווה את חייו.
כאשר קלוד מגיע לגיל ההתבגרות, הוא מתאהב במאורה, משרתת בבית המשפחה, אשר משיבה לו אהבה – אך נאלצת לשוב לביתה בעקבות מות אביה. מאוחר יותר, בהיותו תלמיד תיכון, הוא מתאהב בססיליה, ספרנית בבית ספרו. ססיליה אינה משיבה לו אהבה, ובפועל מנהלת רומן סודי עם אביו של קלוד, אוגוסט. לואי, אחיה של ססיליה, אשר ניהל אף הוא רומן עם אוגוסט בצעירותו, רוצח את השניים מתוך קנאה.
כאשר קלוד ממשיך את לימודיו לקראת תואר שני, הוא מתאהב בבלרינה בשם סירֵן. השניים מנהלים מערכת יחסים קצרה, אך סירֵן מתאהבת באחיו של קלוד ומתארסת לו. קלוד, המאמין כי גופו הנשי הופך אותו ל"גבר פגום", שוקע בייאוש עמוק ומתאבד לאחר שקריאתו האחרונה לסירֵן נותרת ללא מענה. בסיום הסיפור, הפסיכיאטר משתף את הקוראים כי אין בלבו ספק שקלוד הוא טרנסג'נדר.
דמויות עריכה
- קלוד – בנם הצעיר של בני משפחת דה מונטס, משפחת אצולה צרפתית עשירה. קלוד ניחן ביופי יוצא-דופן, חוכמה חריפה ונוכחות כובשת. אף שנולד כנקבה ונקרא "קלודין", כבר מילדותו הוא מזהה את עצמו כגבר, ומאמץ זהות זו בהתמדה. משפחתו מקבלת בהדרגה את זהותו המגדרית, אך חייו הרומנטיים רצופים אכזבות וטרגדיות.
- הרופא – מספר הסיפור. פסיכיאטר חסר שם, אשר פוגש את קלוד לראשונה כאשר אמו מפנה אותו אליו בשל סימנים המעידים על דיספוריה מגדרית. הרופא הופך לחבר קרוב ומלווה את קלוד במשך שנים. בסוף הסיפור הוא קובע נחרצות שקלוד הוא גבר טרנסג'נדר.
- אוגוסט דה מונטס – אביו של קלוד ואדון הבית. גבר אריסטוקרטי בעל אחוזות וקרקעות, אשר מקבל את זהותו המגדרית של קלוד באופן גלוי ומחנך אותו כבנו לכל דבר – כולל פעילויות כמו רכיבה וציד. ניהל רומן חשאי עם ססיליה.
- מאדאם דה מונטס – אמו של קלוד. נישאה לאוגוסט במסגרת נישואי נוחות. מקבלת את זהותו של קלוד באי־נוחות מסוימת, מתוך חוסר הבנה ולא עוינות. היא זו שפונה לפסיכיאטר כדי לסייע לבנה.
- אנדרו, אדואר ותומא – אחיו הבוגרים של קלוד. כולם, פרט לאנדרו, מקבלים את קלוד כגבר ותומכים בו.
- רוזמרי – חברתו של קלוד מילדות, המאוהבת בו מאז ילדותם, אך אהבתה אינה נענית אף שקלוד מוקיר אותה מאוד. נפצעה קשות בשריפה שגרם לואי, ולאחר מכן עברה לפריז ופתחה חנות. רוזמרי היא הראשונה שמבינה ומקבלת את קלוד כגבר באופן מלא.
- לואי לאק – אחיה של ססיליה ואהובו לשעבר של אוגוסט. כאשר הוא מגלה שקלוד מאוהב בססיליה, וקנאתו גוברת, הוא מצית את בית משפחת דה מונטס. השריפה הורגת את אוגוסט ואת ססיליה, ופוצעת את רוזמרי קשות. לואי נעלם לאחר המעשה.
- מאורה – אהבתו הראשונה של קלוד. בתם של משרתים לשעבר במשפחת דה מונטס, שנולדה באחוזה עצמה. לאחר מות אביה היא עוזבת את בית המשפחה.
- ססיליה לאק – אהבתו השנייה של קלוד, אחותו של לואי ומאהבתו של אוגוסט. ספרנית בבית הספר בו לומד קלוד. לאחר שקלוד מתוודה בפניה על אהבתו, היא דוחה אותו וטוענת שאינה מסוגלת לראות בו גבר. זמן קצר לאחר מכן נהרגת בשריפה.
- סירֵן בז' – אהבתו השלישית והאחרונה של קלוד. בלרינה שפגש כנער וכעבור שנים התאהבו זה בזו מחדש. אף שהיא מקבלת במידת מה את זהותו המגדרית של קלוד, היא מתארסת בסופו של דבר לאחיו, אנדרו, דבר שמוביל את קלוד לייאוש ולבסוף להתאבדותו.
הוצאה לאור עריכה
קלודין מאת ריּוֹקוֹ איקדה ראה אור בהמשכים במגזין השוג'ו "Weekly Margaret" מבית "Shueisha" בינואר 1978: החלק הראשון הופיע בחוברת המאוחדת מס’ 4–5 (15–22 בינואר) ואילו החלק השני בחוברת מס’ 6 (29 בינואר).[4][5][6] "Shueisha" כינסה את שני הפרקים לטנקוֹבּוֹן יחיד תחת חותם "Margaret Comics" ב-20 במאי 1978.[1] הכרך הודפס מחדש ב-2006 על-ידי "Fairbell Comics" ויצא במהדורה דיגיטלית ב-2013.[7][8] ב-2018 פרסמה "Goma Books" מהדורה דיגיטלית חדשה של המאנגה, לצד עשרה מִכּתבי איקדה נוספים.[9]
ב-15 בנובמבר 2017 הודיעה "Seven Seas Entertainment" כי רכשה את הזכויות להוצאת תרגום לאנגלית בצפון אמריקה; הכרך ראה אור ב-26 ביוני 2018 (על-פי מהדורת "Fairbell").[10] באיטליה הוצאה המאנגה לאור בהוצאת "RW Edizioni" תחת חותם "Goen"; המהדורה האיטלקית יצאה לאור בכרך יחיד ב-17 במאי 2014.[11][12]
קבלה וביקורת עריכה
"קלודין" זכה לביקורות מעורבות בפרסומים דוברי-אנגלית.[13][14][15][16] אוסטין פרייס (Otaku USA) שיבח את האמנות ה"בארוקית ומרהיבה" של איקדה, בעיקר את "העיצובים המביעים של הדמויות והעריכה הפאנלית הקולנועית".[13] איימי מקנאלטי (Anime News Network) הדגישה את הסגנון האייקוני של איקדה – "עיניים גדולות ויפות ולבוש ראוותני" – ואת הרקעים המפורטים המזכירים שרטוטים אדריכליים.[14] אמנדה פאגאן (הספרייה הציבורית של ניו-יורק) תיארה את העלילה כ"סיפור רב-עוצמה על זהות, תרבות וקבלה-עצמית".[3] מגזין "Publishers Weekly" ציין כי המאנגה עשויה ללמד את קהל בני-העשרה "דבר-מה חשוב על אמונה בעצמך".[15]
מבקרים שיבחו את העובדה שהגיבור הוא דמות טרנסג'נדרית מוצהרת, ולא מעורפלת. לינזי לאברידג' (ANN) כתבה כי כנות מסוג זו נדירה בז׳אנר. רבקה סילברמן (ANN) הסכימה וציינה כי "מעט יוצרות / יוצרים, אפילו ב-2018, נוגעים בנושא ברצינות שכזו".[14] אריקה פרידמן (Yuricon) כינתה את המאנגה "יוצאת-דופן, אם כי ציינה כי החברה היום מודעת יותר לזהויות טרנסג'נדריות ולכן יש בה ניחוח מיושן.[16] עם זאת, "Publishers Weekly" וסילברמן התריעו על שימוש ב"מונחים מיושנים וגישות מצערות" במהלך העלילה – בין השאר שימוש תדיר בכינויי-נקבה כלפי קלוד.[15][14] מקנאלטי הודתה כי הדבר קשה לקריאה בראייה מודרנית, אך טענה שהוא מוסיף ריאליזם לרקע ההיסטורי, ולכן הפנייה העקבית של רוזמרי אל קלוד כגבר נושאת עוצמה רבה יותר.[14] פרייס סבר כי המאנגה דווקא אינה מרחיקה לכת מספיק בהצגת דעות קדומות של התקופה; לדבריו, תמיכת משפחתו של קלוד וצוות התמיכה הסביבתי מפחיתים מחשיבותו ההיסטורי של הקונפליקט החיצוני והפנימי שנושאת דמותו של קלוד.[13]
סיום הסיפור – התאבדותו של קלוד לאחר כישלון אהבתו עם סירֵן – בוקר כ"אפל מדי במתכוון". לאברידג' טענה שהמאנגה נופלת לקלישאות טרגיות הרווחות בסיפורים קוויריים מן התקופה, שבהן "הסוף האפשרי היחיד לרומן קווירי הוא טרגדיה".[14] פרידמן השוותה את האווירה לספר "Well of Loneliness", אך הדגישה כי מעשה ההתאבדות מוצגת כפשע של החברה כלפי קלוד, ולא כגזירה הכרחית.[16] מקנאלטי וסילברמן סברו כי בשל היקפה המצומצם של המאנגה, "העלילה מרגישה דחוסה מדי" ואינה מגיעה לעומק יצירותיה הארוכות יותר של איקדה.[14] פרייס הוסיף שהספר "נקרא כמו תמצית של רומן גרפי מקיף יותר שלא נכתב".[13] מבקרים אחרים ציינו בחיוב כי רוב בני-משפחתו של קלוד תומכים בזהותו והמסקנה היא כי מותו הוא "אשמת החברה", אך בד בבד ביקרו את בחירת שם המאנגה – "קלודין" – ככזו המשמרת את שמו המת של הגיבור.[17]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Book：クローディーヌ…! (マーガレット・コミックス). Media Art Database (in Japanese). Agency for Cultural Affairs. Archived from the original on July 2, 2019. Retrieved June 24, 2025.
- ^ "Seven Seas Expands to Classic Shoujo With Release of Riyoko Ikeda's CLAUDINE Manga". Seven Seas Entertainment. November 15, 2017. Archived from the original on November 16, 2017.
- ^ 1 2 Pagan, Amanda (June 17, 2019). "A Beginner's Guide to LGBTQ+ Manga". New York Public Library. Archived from the original on October 8, 2019.
- ^ Magazine Issue：マーガレット 1978/01/15・1/22合併 表示号数4・5. Media Art Database (in Japanese). Agency for Cultural Affairs. Archived from the original on October 1, 2019. Retrieved June 24, 2025.
- ^ Magazine Issue：マーガレット 1978/01/29 表示号数6. Media Art Database (in Japanese). Agency for Cultural Affairs. Archived from the original on October 1, 2019. Retrieved June 24, 2025.
- ^ くだん書房：目録：マンガ：雑誌：集英社：週刊マーガレット：1978年(S53). Kudan Shobō (in Japanese). Archived from the original on May 11, 2019. Retrieved October 1, 2019.
- ^ フェアベルコミックス クローディーヌ…！ – 本編. Books Kinokuniya. Archived from the original on October 1, 2019. Retrieved June 24, 2025.
- ^ クローディーヌ…! (フェアベルコミックス) (in Japanese). ASIN 4862450016.
- ^ 「ベルサイユのばら」の作者・池田理代子先生の短編コミック『あの人はいま…』『星くずの童話（メルヘン）』『クローディーヌ…！』ほか全10作品が、Kindleストアなど6電子書店で一挙配信開始!!. Goma Books (in Japanese). October 1, 2018. Archived from the original on October 1, 2019.
- ^ Ressler, Karen (November 15, 2017). "Seven Seas Licenses Riyoko Ikeda's Claudine Manga". Anime News Network. Archived from the original on October 1, 2019.
- ^ "Lady Collection 29 – Claudine" (in Italian). RW Edizioni. Archived from the original on October 1, 2019. Retrieved June 24, 2025.
- ^ "Claudine". AnimeClick.it (in Italian). Archived from the original on October 1, 2019. Retrieved June 24, 2025.
- ^ 1 2 3 4 Price, Austin (August 18, 2018). "Claudine (Review)". Otaku USA. Archived from the original on July 2, 2019.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 McNulty, Amy; Loveridge, Lynzee; Silverman, Rebecca (June 1, 2018). "The Spring 2018 Manga Guide: Claudine". Anime News Network. Archived from the original on July 2, 2018.
- ^ 1 2 3 "Claudine". Publishers Weekly. June 4, 2018. Archived from the original on July 2, 2019.
- ^ 1 2 3 Friedman, Erica (May 8, 2018). "LGBTQ Manga: Claudine (English)". Okazu. Archived from the original on July 2, 2019.
- ^ Viri, Beatrice (December 14, 2020). "The 6 Best LGBTQ Manga (That AREN'T Yaoi or Yuri)". CBR. Archived from the original on December 15, 2020. Retrieved June 24, 2025.
