קלאס (ספר)
פעולות נוספות
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | ספרדית |
| סוגה | רומן, אנטי-רומן (אנ') |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת כרמל |
| תאריך | ינואר 2013 |
| תרגום | יורם מלצר; עריכת תרגום: ינון קחטן, לאה פרישברג ותנחום אבגר |
| מספר עמודים | 640 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | {{#property:P212}} |
| הספרייה הלאומית | {{#property:P3959}} |
קלאס (בספרדית: Rayuela; באנגלית: Hopscotch) הוא ספרו עטור הפרסים של הסופר הארגנטינאי חוליו קורטאסר,[1] שראה אור בבואנוס איירס ב-1963. הספר תורגם לעשרות שפות.
מבנה הרומן עריכה
בהקדמת המחבר מציע קורטאסר שתי אפשרויות קריאה לפחות ל"קלאס":
- אפשרות אחת היא לקוראו לפי הסדר, מפרק 1 ועד פרק 56, כששאר הפרקים, מפרק 57 ועד פרק 155, אינם רלוונטיים בקריאה זו, וכלשונו של המחבר: "הקוראים יוותרו ללא נקיפות מצפון על מה שמופיע לאחר מכן."
- אפשרות שנייה היא לקרוא את הרומן לפי "טבלת ההתמצאות" שהוסיף המחבר. המעבר בין הפרקים הוא בדילוגים, כמו במשחק קלאס, כשהפרק הראשון הוא פרק 73; בסוף כל פרק עוברים לבא אחריו לפי הטבלה ולא לפי הסדר הליניארי. בקריאה זאת פרק 55 אינו נמצא בטבלת ההתמצאות ולכן אינו נקרא. כמו כן, בקריאה זאת הספר מסתיים בלולאה אינסופית, שכן הקורא "מתרוצץ" הלוך ושוב בין פרקים 58 ו-131 ללא סוף.[2][3]
נושאים ומוטיבים מרכזיים ברומן עריכה
קורטאסר הושפע רבות מהסוריאליזם, וסוגה זו נוכחת מאוד ברומן. כמו כן, הספר רצוף במאות אזכורים של נגני ג'אז, זמרים ויצירות מוזיקליות, סופרים ויצירות ספרותיות, בודהיזם, פילוסופיה, אזכורים מהמיתולוגיה ומהתרבות הקלאסית ועוד. בכך נחשב הספר בעיני מבקרים רבים כלקסיקון התרבותי של המחצית הראשונה של המאה ה-20.[4][5]
קורטאסר המציא ברומן מילים חדשות, והשתמש במשלבים לשוניים שונים, ספרותיים ולשון דיבור. כמו כן שיבץ בטקסט שגיאות כתיב מכוונות, ומשפטים שלמים בשפות אחרות: צרפתית, לטינית, איטלקית, אנגלית, גרמנית ושוודית.
הסופר הרכיב בספר מבנים ספרותיים באופן ייחודי, שאינו מקובל גם עשרות שנים לאחר פרסום הספר. למשל, פרק 34, ורק הוא, כתוב בשורות לסירוגין ומכיל לכאורה שני פרקים יחד. למעשה זהו מבנה ובו סיטואציה יוצאת דופן וייחודית לקורטאסר, שבה הוראסיו, גיבור הספר, קורא רומן זול ששייך לחברתו לה מאגה ומהרהר בבוז בכתוב בו, ועל הקורא להתאמץ ולפענח את הטקסט ב"קריאה פעילה"; פרק 68 בספר מורכב מטקסט שרובו מילים שקורטאסר המציא, בשפה שכינה "גליגליקו" (Glíglico ספ') ובכל זאת יכולים הקוראים להבין במה הדברים אמורים; ובפרק 90 הוסיף הסופר את האות h בתוך מילים רבות באופן חסר פשר לכאורה וללא שום הסבר.[3]
דמויות עיקריות עריכה
הוראסיו אוליביירה, הדמות הראשית, הוא בוהמיין משכיל, בעל ידע נרחב בספרות ובמוזיקה. הוא נוהג בעיקר בגישה אינטלקטואלית לחיים, המאופיינת בפסיביות הכללית שלו כלפי סביבתו והזלזול בכול. נראה שהוא אובססיבי להשגת מה שמכונה "תפיסת חיים מאחדת", או "מרכז", שבו הוא יכול לחיות בשלום עם העולם.
לה מאגה (שמה האמיתי הוא לוסיה) היא אהובתו של אוליביירה בפריז. היא ישות מפתה, אינטליגנטית שאהבת החיים והטבע הספונטנית שלה מאתגרת את האגו של הוראסיו ואת הנחות היסוד שלו לגבי החיים. היא תוססת, בעלת עולם משלה, ומשתתפת פעילה בהרפתקאות שלה עצמה. היא שונה לחלוטין מחבריו האחרים של הוראסיו ומהמעגל החברתי-פילוסופי שלו, שנקרא בשם "מועדון הנחש". בסופו של דבר היא מתפתחת לכדי מוזה עבור הוראסיו, ומעין עדשה שהוא משתמש בה כדי לבחון את עצמו ואת העולם בצורה תלת־ממדית יותר. ללה מאגה יש גם בן תינוק, רוקמאדור, שהגעתו לפריז גורמת למשבר ביחסים בין לוסיה לאוליביירה.
מלבד הוראסיו ולה מאגה, החברים האחרים ב"מועדון הנחש" כוללים את אוסיפ גרגורוביוס, האמנים פריקו רומרו ואטיין, חברו של אטיין, גאי מונוד, וונג, והזוג הנשוי רונלד ובאבס. המועדון נפגש בדירה של לה מאגה או בדירה של רונלד ובאבס.
כשהוראסיו חוזר לבואנוס איירס מקבלים את פניו חברו הוותיק מנולו, המכונה "טראוולר" (באנגלית: "נוסע") אף שלא יצא בחייו מארגנטינה, ואשתו, טליטה. השניים עובדים בקרקס ונהנים לרוב מחיים רגועים. לטליטה יש דמיון מפותח והיא עוסקת רבות במושא האהבה הגדול של הוראסיו, לה מאגה, שנעלמה, בעוד טרוולר מכונה "הדופלגנגר" שלו. מערכת היחסים המתפתחת בין השלושה מתרכזת סביב ההתעניינות של אוליביירה בטליטה, והניסיונות של טראוולר להקל על הנטל הנפשי של הוראסיו. אוליביירה רוצה להיות מעורב בחייו של טראוולר, בעוד טראוולר נראה מודאג בעיקר מבריאותו הנפשית המידרדרת של חברו.
דמויות מרכזיות אחרות הן פולה, אהובה פריזאית נוספת של הוראסיו, שאובחנה כחולה בסרטן השד לאחר שקוללה על ידי לה מאגה; גקרפטן, אהובתו של הוראסיו בארגנטינה; ומורלי, סופר איטלקי ששמו עולה רבות בדיוני "מועדון הנחש".
השפעה עריכה
ל"קלאס" נודעת חשיבות רבה בהתוויית אפשרויות חדשות לספרות בשפה הספרדית בפרט, ולספרות העולמית בכלל. הרומן הפך לספר פולחן בקרב דורות של קוראי ספרדית, ונחשב לאחד הספרים החשובים במאה ה-20. רבים כוללים את "קלאס" במסגרת ספרות ה"בום" באמריקה הלטינית, לצד הרומנים הגדולים של גבריאל גרסיה מארקס, מריו ורגס יוסה, קרלוס פואנטס ואחרים. אך בניגוד אליהם, הרומן של קורטאסר אינו הולך בדרך הריאליזם המאגי אלא בורא עולם משלו, הן מבחינת התפיסה המרחבית, הן מבחינת הלשון והן מבחינת עולם הרעיונות המשתקפים בו. כטקסט העוסק בקשר בין תודעה, מקום ושפה, "קלאס" עומד בפני עצמו כיצירה חשובה בתולדות הספרות בשפה הספרדית ובתרבות העולם בכלל.[5]
תרגום לעברית עריכה
הספר יצא לאור בעברית בהוצאת כרמל (הספר ה-13 בסדרת אלדורדו) בינואר 2013 בתרגומו של יורם מלצר ובעריכת ינון קחטן, עם אחרית דבר מאת אדם גיא, בתמיכת המפעל לתרגום ספרות מופת ומשרד התרבות והספורט.
קישורים חיצוניים עריכה
- קלאס, באתר הוצאת כרמל
- אתר למנויים בלבד דניאל בלאושטיין, קסמי קורטאסר: להיות באפור ולהרגיש בוורוד, באתר הארץ, 13 במרץ 2013
- מידע על קלאס, חוליו קורטאסר בקטלוג הספרייה הלאומית
- השקת הספר "קלאס" בסינמטק ירושלים, 12 בפברואר 2013.
- המלצה לשבוע הספר: ניר ברעם על מבוך ספרותי, באתר ynet, 20 ביוני 2014
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Interviewed by Jason Weiss, Julio Cortázar, The Art of Fiction No. 83 (באנגלית)
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., קפיצת קלאס לחלל עם חוליו קורטאסר, באתר ynet, 3 באפריל 2013
- ^ 1 2 How to Win at Hopscotch: The 50th Anniversary of Julio Cortázar’s Novel, lareviewofbooks.org, 28 ביוני 2013
- ^ אתר למנויים בלבד דניאל בלאושטיין, קסמי קורטאסר: להיות באפור ולהרגיש בוורוד, באתר הארץ, 13 במרץ 2013
- ^ 1 2 Chris Power, A brief survey of the short story part 22: Julio Cortázar, The Guardian, October 20, 2009 (באנגלית)