קיריבטי

הרפובליקה של קיריבטי
Ribaberiki Kiribati
Republic of Kiribati

דגל דגל סמל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	בריאות, שלום, ועושר
המנון לאומי	עמדי קיריבטי המנון המנון
ממשל
משטר	רפובליקה
שפה רשמית	גילברטית ואנגלית
עיר בירה	דרום טאראווה 1°19′N 172°58′E{{#coordinates:1|19|N|172|58|E|type:city|| | |name= }} (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	אוקיאניה
שטח יבשתי	811 קמ"ר (190 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC +12 עד +14
היסטוריה
הקמה
עצמאות מבריטניה	12 ביולי 1979
ישות קודמת	האימפריה הבריטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2026)	137,986 נפש (194 בעולם)
צפיפות	170.14 נפש לקמ"ר (79 בעולם)
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 80 בגיל 0–14 34.69% בגיל 15–24 17.31% בגיל 25–54 37.01% בגיל 55–64 6.75% בגיל 65 ומעלה 4.24%
כלכלה
תמ"ג (2024)	308 מיליון דולר (210 בעולם)
תמ"ג לנפש	2,231 דולר (169 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2023)	0.644 (140 בעולם)
מטבע	דולר אוסטרלי‏ (AUD)
שונות
סיומת אינטרנט	ki
קידומת בין־לאומית	686
(למפת קיריבטי מוגדלת) קובץ:Kiribati location map.svg   דרום טאראווה דרום טאראווה קיריטימטי קיריטימטי קנטון קנטון האוקיינוס השקט קיריבטי (למפת קיריבטי רגילה) קובץ:Kiribati location map.svg   דרום טאראווה דרום טאראווה קיריטימטי קיריטימטי קנטון קנטון האוקיינוס השקט קיריבטי

הרפובליקה של קיריבטי או קיריבס (בגילברטית: Ribaberiki Kiribati) היא מדינת איים באוקיינוס השקט, משני עברי קו המשווה, השוכנת במרכז האוקיינוס השקט הטרופי. 33 האטולים של המדינה מפוזרים על פני 3,500,000 קמ"ר. המדינה כוללת את איי גילברט, ליין, פניקס ובנבה.

מקור שמה של המדינה

בפי תושבי המדינה היא נקראת "קיריבס", מפני שעל פי כללי הכתיב המקומיים הצירוף ti נהגה s. השם "קיריבס" הוא דרך ההגייה המקומית של השם "גילברט" (ר' להלן: היסטוריה).

היסטוריה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היסטוריה של קיריבטי

בקיריבטי ישבה קבוצה אתנית מיקרונזית אחת, שדיברה את אותה שפה אוקיאנית ב-2,000 השנים שקדמו למגע עם המתיישבים האירופים.

האדמירל הרוסי אדם יוהאן פון קרוסנסטרן ורב החובל הצרפתי לואי דופרי נתנו לאיים את השם איי גילברט בשנת 1820. האיים נקראו על שם רב החובל הבריטי תומאס גילברט אשר חצה את האיים בשנת 1788.

בשנת 1892 הפכו האיים לפרוטקטורט בריטי, ובשנת 1916 הם הפכו למושבה. איי גילברט היו חלק מן המושבה שנקראה איי גילברטואליס, וב-1937 צורפו למושב איי פיניקס.

במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשו האיים והוחזקו בידי יפן בין השנים 1941–1943. בנובמבר 1943 כבשו האמריקאים את אטול טאראווה במה שנודע כקרב טאראווה. סביב אחד האטולים, קריטימטי (אי חג המולד), נערכו ניסויים גרעיניים על ידי בריטניה בסוף שנות החמישים, ועל ידי ארצות הברית בשנת 1962.

בשנת 1971 קיבלו האיים אוטונומיה. איי אליס הופרדו מן המושבה ב-1975, והיו ב-1978 למדינה העצמאית טובולו. בשנת 1979 הפכו האיים למדינה עצמאית, וצורפו אליה איי ליין כולל האי קיריטימני (אי חג המולד).

פוליטיקה

פרלמנט קיריבטי שנקרא "מאנבה ני מאונגאטאבו" נבחר אחת לארבע שנים ובו 42 נציגים. הנשיא משמש ראש המדינה וראש הפרלמנט. למעט ישראל מ-1996 עד 2001, קיריבטי היא המדינה היחידה שבה ראש הרשות המבצעת נבחר בבחירות ישירות והרשות המבצעת תלויה בפרלמנט. הרשות השופטת, שהיא בלתי תלויה, כוללת בית משפט לערעורים ובית משפט גבוה וכן בית משפט השלום בכל אי מיושב. סמכות שיפוט בתי משפט השלום אינה מוגבלת בענייני מקרקעין אך מוגבלת בתיקים פליליים ואזרחיים.

לכל אחד מ-21 האיים המיושבים יש מועצה מקומית (לאי טאראווה יש שלוש מועצות מקומיות: בטיו, דרום טאראווה וצפון טאראווה).

כלכלה

פרט לאי בנבה, חקלאות ודיג הם מקורות קיומם של האיים. הגידולים העיקריים: דקלי קוקוס, עץ הלחם, בטטה, טרו, ירקות ופירות. קיריבטי ידועה כיצרנית קופרה.

תחבורה

באיים 665 ק"מ דרכים, מהן 483 ק"מ כבישי אספלט. שתי אוניות בנפח כולל של 3,250 טון משמשות לתחבורה בין האיים.

גאוגרפיה

אקלים

האקלים משווני, חם ולח בכל חודשי השנה. הטמפרטורות הממוצעות של החודש החם ביותר ושל החודש הקר ביותר: 28, 27. כמות המשקעים השנתית 1,250-1,900 מ"מ. לעיתים פוקדות את האיים סערות טייפון קשות.

בשל עליית מפלס מי האוקיינוסים בעקבות ההתחממות הגלובלית המדינה נחשבת למקום המסוכן ביותר. על פי ההשערות, עד שנת 2050 ייעלמו האיים, שרובם מגיעים לגובה של 2.5 מטרים בלבד מעל פני הים. קיריבטי קנתה שטח אדמה בגודל 20 קמ"ר בפיג'י כדי להעביר את תושביה לשם במקרה שתוצף.

אזורי זמן

עד 1994 חצה קו התאריך הבינלאומי את המדינה. ב-1 בינואר 1995 הוזז קו התאריך באזור מזרחה, וכיום אזורי הזמן בקיריבטי הם 12+UTC עד 14+UTC.

דמוגרפיה

נכון לשנת 2010 גרו במדינה כ-103,000 תושבים. רוב האזרחים הם בני שבטים מיקרונזיים. בחלק מן האיים יושבים פולינזים. אומנם רוב האוכלוסייה כפרית, אך בשנים האחרונות חל תהליך עיור.

הנצרות היא הדת המרכזית בקיריבטי, לאחר שהובאה בידי מיסיונרים במאה ה-19. 53% מהתושבים קתולים, 40% פרוטסטנטים ו-6% מורמונים.

קישורים חיצוניים

• Kiribati: The world's next Atlantis?, באתר CNN, דצמבר 2014 (באנגלית)
• אתר למנויים בלבד מייק אייווס, הניו יורק טיימס, המדינה שנערכת לשקיעתה, באתר הארץ, 5 ביולי 2016
• קיריבטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)