קו החוף המערבי הראשי

קו החוף המערבי הראשי
West Coast Main Line

קובץ:397008 River Clyde at Bankfoot 260724.jpg
מידע כללי
מדינה	הממלכה המאוחדת
מפעיל	אוונטי וסט קוסט קרוסקנטרי ואחרים
מידע על ההקמה
פתיחת המסילה	1837
מידע על המסילה
תחילת המסילה	תחנת יוסטון, לונדון
סיום המסילה	גלאזגו או אדינבורו וייברלי, סקוטלנד
סוג המסילה	קו ראשי
אורך המסילה	641.6 ק"מ
רוחב המסילה	1,435 מ"מ (סטנדרטי)
מתח חשמלי	25 קילוולט זרם חילופין (AC)
מספר נוסעים בשנה	כ-75 מיליון
מספר התחנות	64
תרשים המסילה
קובץ:West Coast Main Line.png

קו החוף המערבי הראשי (באנגלית: West Coast Main Line או WCML) היא מסילה חשמלית וקו ראשי המחבר את העיר לונדון (תחנת קינגס קרוס) לגלאזגו (תחנת וייברלי) ומשרתת את אזור צפון-מערב אנגליה.

קו החוף המערבי הוא נתיב תחבורה עיקרי המחבר את דרום וצפון בריטניה במסלול מהיר לאורך מערב המידלנדס, צפון-מערב אנגליה וסקוטלנד. הקו נחשב לקו המעורב (נוסעים ומשא) העמוס ביותר באירופה, עם תנועה של כ-75 מיליון נוסעים בשנה, שהם כ-43% מתנועת נוסעי הרכבת בבריטניה, בנוסף לכ-90,000 רכבות משא שנתיות (נכון ל-2018). הקו עובר ב-64 תחנות, כאשר המפעילה העיקרית של שירותים לאורך הקו היא חברת אוונטי וסט קוסט ולצידה החברות קרוסקנטרי וטרנספניין אקספרס, בנוסף למספר מפעילות וקווים פרווריים קטנים יותר העוברים במקטעים של הקו בהן סקוטרייל, טרנספורט פור ויילס רייל ונורת'רן טריינס.

הקו הראשי עצמו הוא באורך 641 ק"מ, הוא עולה צפונה מלונדון ועובר בין היתר בערים מילטון קינס, נורת'האמפטון, ברמינגהאם, סטפורד, קרו, ליברפול, מנצ'סטר, לנקסטר, קרלייל, גלאזגו ואדינבורו.

היסטוריה

קובץ:46233 at Salterwath - July 2016 (2) - geograph.org.uk - 5045950.jpg

רכבת LMS סדרת קורוניישן (מס' 6233 "דוכסית סאת'רלנד") משומרת על קו החוף המערבי. סדרת קורוניישן שימשה את שירות האקספרס בין לונדון לגלאזגו או אדינבורו של חברת LMS בשנים 1937–1964, בתחרות ישירה עם רכבות LNER סדרה A4 בקו הסקוטי המעופף של רכבת לונדון וצפון-מזרח.

ראשית התפתחותו של הקו נעוצה בעשורים הראשונים של עידן הרכבות, בשנות ה-30 של המאה ה-19, אז נבנו המסילות בידי חברות פרטיות שפעלו באופן עצמאי. הצלחת מסילת ליברפול-מנצ'סטר עודדה משקיעים להרחיב את הרשת, וההשקעות התמקדו תחילה בקישור בין ערים גדולות בעלות פוטנציאל תנועתי גבוה. במסגרת זו הוקמו קווים כגון מסילת לונדון-ברמינגהאם, שחיברה את הבירה לערי מרכז אנגליה דרך קובנטרי ורגבי. בשנים שלאחר מכן, התרחבה הרשת במהירות עם הקמת קווי שלוחה וחיבורים משניים. עד 1846 אושרו כ-9,500 מיילים של מסילות חדשות. מספר חברות תרמו להתגבשות מה שיהפוך לקו החוף המערבי, ובהן נורת' סטפורדשייר ריילווי (NSR) שסיפקה נתיבים חלופיים למנצ'סטר וקלדוניאן ריילווי שחיברה את קרלייל לאדינבורו וגלאזגו. כבר בשנות ה-50 של המאה ה-19 פעלו רכבות ישירות מלונדון לגלאזגו, אף שזמן הנסיעה עמד אז על כ-12.5 שעות.

קריסת בועת ההשקעות לא עצרה את ההתפתחות לאורך זמן. מיזוגים בין חברות קטנות יצרו גופים גדולים ויציבים יותר, ובראשם רכבת לונדון וצפון-מערב (LNWR), שהרחיבה את הרשת בעשורים הבאים. הקו המערבי לא נבנה כתוכנית אחת כוללת, אלא התפתח בהדרגה כרשת של מסילות ותחנות שנוצרו ביוזמה פרטית, ולימים התלכדו לאחד מצירי התחבורה המרכזיים של בריטניה. בשנת 1923 אוחדו מסילות הרכבת במסגרת רפורמה ממשלתית לכדי "ארבעת הגדולים", וקו החוף המערבי עבר לאחריות חברת רכבת לונדון, מידלנד וסקוטלנד (LMS). בתקופה זו התפתחה תחרות עזה עם רכבת לונדון וצפון-מזרח (LNER) על שירותי לונדון-סקוטלנד, תחרות שכונתה "המרוץ לצפון". LMS שיווקה זמני נסיעה קצרים ושירותי יוקרה כגון "קורוניישן סקוט", אך מגבלות הטופוגרפיה של הקו המערבי הקשו על השגת יתרון מול הקו המזרחי. גם בתקופת מלחמת העולם השנייה המשיך הקו לפעול, עם זמני נסיעה מרשימים יחסית לתקופה.

הלאמת הרכבות ב-1948 יצרה את בריטיש רייל, ואז התקבע השם הרשמי "קו החוף המערבי הראשי" (West Coast Main Line). בין 1959 ל-1974 עבר הקו תהליך מקיף של שיפוץ וחישמול. קטעים ראשונים נפתחו בתחילת שנות ה-60, וב-1966 כבר פעלו רכבות חשמליות מלאות בין לונדון, מנצ'סטר וליברפול; ברמינגהאם חוברה ב-1967 וגלאזגו ב-1974. שיפורים אלה אפשרו זמני נסיעה קצרים יותר, הובילו להשקת מותג אינטרסיטי (InterCity), והביאו להכפלת מספר הנוסעים תוך כעשור. בעשורים המאוחרים יותר התמודד הקו עם אתגרי קיבולת ואמינות, ונעשו ניסיונות טכנולוגיים שאפתניים שלא הבשילו. לאחר הפרטת הרכבות, הובילה ריילטראק החל מ-1997 תוכנית שדרוג רחבה, שהושלמה בידי נטוורק רייל ב-2008. התוכנית כללה חידוש מסילות, מערכות איתות מתקדמות, הרחבת קטעים לארבע מסילות בעמק טרנט, ושדרוג תחנות מרכזיות. צעדים אלה אפשרו הפעלת רכבות מתנדנדות מהירות, ובהן רכבות מסדרה 390 "פנדולינו", והשלימו את חישמולו של הקו כמעט במלואו במתח של 25 קילו-וולט זרם חילופין.

מפעילות וקווים עיקריים

קובץ:Avanti West Coast Pendolino 7.20.jpg

רכבת מסדרה 390 של אוונטי וסט קוסט, דרומית לברמינגהאם.

קובץ:397001 Wandel 260724.jpg

רכבת מסדרה 397 של טרנספניין אקספרס בדרך לאדינבורו.

קובץ:LNR 350 at Cathiron 7.20.jpg

רכבת מסדרה 350 של לונדון נורת'ווסטרן ריילווי על קו עמק טרנט המהווה חלק מקו החוף המערבי.

	שם	מהירות מרבית	קווים
‏אוונטי וסט קוסט
קובץ:390151 & 390008 at London Euston 130924 (53991666077).jpg	בריטיש רייל סדרה 390 "פנדולינו"	200 קמ"ש	לונדון – מנצ'סטר לונדון – ליברפול לונדון – בלקפול לונדון – ברמינגהאם לונדון – גלאזגו לונדון – אדינבורו לונדון – צ'סטר לונדון – ברמינגהאם לונדון – רקסהאם לונדון – וולברהמפטון לונדון – הוליהד (קו צפון ויילס הראשי)
קובץ:805005 at Crewe.jpg	בריטיש רייל סדרה 305 "אוורו"	200 קמ"ש
קובץ:AWC-AT300.jpg	בריטיש רייל סדרה 307 "אוורו"	200 קמ"ש
‏קרוסקנטרי (אריבה)
קובץ:Hugh llewelyn 220 002 (6701873995).jpg	בריטיש רייל סדרה 220 בריטיש רייל סדרה 221	200 קמ"ש	ברמינגהאם – מנצ'סטר אדינבורו – גלאזגו
‏נורת'רן טריינס
קובץ:Beverley Railway Station - geograph.org.uk - 7313462.jpg	בריטיש רייל סדרה 158	145 קמ"ש	לידס – קרלייל (קו סטל-קרלייל)
קובץ:323231 of Northern Trains at Lime Street.jpg	בריטיש רייל סדרה 323	145 קמ"ש	קרו – מנצ'סטר סטוק-און-טרנט – מנצ'סטר בלקפול-נמל התעופה מנצ'סטר (דרך פרסטון)
קובץ:Northern 331 101 leaving Ben Rhydding (cropped).jpg	בריטיש רייל סדרה 331	161 קמ"ש
‏טרנספניין אקספרס
קובץ:TransPennine Express train at Haymarket station - geograph.org.uk - 7326694.jpg	בריטיש רייל סדרה 397‏	200 קמ"ש	נמל התעופה מנצ'סטר – גלאזגו נמל התעופה מנצ'סטר – אדינבורו ליברפול – גלאזגו
קובץ:TPE 802 210 Huddersfield (54956168178).jpg	בריטיש רייל סדרה 802 "נובה 1"	200 קמ"ש
‏לונדון נורת'ווסטרן ריילווי
קובץ:350232 at Watford Junction.jpg	בריטיש רייל סדרה 350‏	180 קמ"ש	קרו – מנצ'סטר סטוק-און-טרנט – מנצ'סטר בלקפול – נמל התעופה מנצ'סטר (דרך פרסטון)
קובץ:LNWR 730234 Stafford.jpg	בריטיש רייל סדרה 730‏	177 קמ"ש	לונדון – בורמינגהאם (דרך טירינג, מילטון קינס ונורת'האמפטון) בירמינגהאם – ליברפול קרו – לונדון (דרך קו עמק טרנט)
‏טרנספורט פור ויילס רייל
קובץ:Class 153 at Ty Glas station crop (geograph 6162860).jpg	בריטיש רייל סדרה 153	120 קמ"ש	צ'סטר – קרו
קובץ:Super Sprinter at Llandudno Junction (2) - geograph.org.uk - 7786819.jpg	בריטיש רייל סדרה 158	145 קמ"ש	ברמינגהאם – שרוסברי ברמינגהאם – אבריסטווית' (קו קמבריה) ברמינגהאם – הוליהד (קו צפון ויילס הראשי)
‏סקוטרייל
קובץ:385008 at Gourock station buffers.jpg	בריטיש רייל סדרה 385	161 קמ"ש	גלאזגו – אדינבורו (קו שוטס)
‏קלדוניאן סליפר
קובץ:92014 at Glasgow Central (42816616185).jpg	בריטיש רייל סדרה 92	140 קמ"ש	לונדון – אדינבורו (רכבת לילה) לונדון – גלאזגו (רכבת לילה)
קובץ:67004Waverley.jpg	בריטיש רייל סדרה 67	200 קמ"ש	לונדון – אינוורנס (רכבת לילה) לונדון – פורט ויליאם (רכבת לילה) לונדון – אברדין (רכבת לילה)

ראו גם

• קו החוף המזרחי הראשי
• מסילה מהירה 1
• מסילה מהירה 2

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קו החוף המערבי הראשי]] בוויקישיתוף

• The Line, West Coast Rail
• West Coast Main Line, Railway Technology, ‏7 בדצמבר 2020