קופידון נענש
פעולות נוספות
| נתונים על היצירה | |
|---|---|
| מיקום | {{#property:P276}} |
קופידון נענש (באנגלית: Cupid Chastised) הוא ציור שמן על בד משנת 1613 מאת ברתולומאו מנפרדי. היצירה מוצגת במכון האמנות של שיקגו.[1]
רקע היסטורי עריכה
גרסה אחת טוענת שהרופא ואספן האמנות ג'וליו מנצ'יני ביקש מקאראווג'ו לצייר עבורו גרסה של "קופידון נענש", אולם מנפרדי הציע מחיר נמוך יותר וקיבל את ההזמנה. גרסה אחרת גורסת כי קראוואג'ו צייר גרסה עבור מנצ'יני, אך הקרדינל דל מונטה נטל אותה, ולכן הוזמן מנפרדי לצייר גרסה נוספת; היצירה שיוחסה לדל מונטה אבודה בימינו.[2]
תיאור היצירה עריכה
הציור מתאר רגע של דרמה עזה: מרס, אל המלחמה, מצליף בקופידון כעונש על כך שגרם לו להתאהב בוונוס ובכך חשף אותו ללעגם ולזעמם של האלים. ונוס מנסה לשווא לעצור את מעשה האלימות. מרס מוצג כשרירי וזועם, בתנוחה המדגישה כוח ודומיננטיות, בעוד קופידון שכוב ועירום, גופו פגיע וכנוע. ונוס כורעת לצידם, ועיניה פעורות. הדמויות מוקפות חשכה ומוארות באור חזק משמאל, המעצים את הדינמיות ואת עוצמת העימות. הסיפור מוצג גם כסמל לעימות הנצחי בין אהבה למלחמה.[1]
סגנון והשפעה עריכה
מנפרדי פעל ברומא והושפע עמוקות מקאראווג'ו, וגם ציורו זה מאופיין בסגנון קאראווג'יסטי מובהק. השימוש בניגוד חריף בין אור לצל, בטנבריזם, ובתיאור טבעי של מודלים בתפקידים מיתולוגיים משקף את אימוצו והמשכו של הסגנון הקאראווג'יסטי. בעת רכישת היצירה בשנת 1947 יוחסה תחילה לאסכולת קראוואג'ו, ולאחר שהוצגה בתערוכה במילאנו בשנת 1951 עודכן הייחוס למנפרדי. במאה ה־17 נחשב מנפרדי לשווה ערך לקראוואג'ו, והשפעתו ניכרה במיוחד בקרב הקרוואג'יסטים בצרפת ובהולנד.[3]
פרשנות צורנית וסמלית עריכה
הקומפוזיציה בנויה כך שהפעולה מתמקדת במערך משולשי שראשו בידו המורמת של מרס ויורד אל גופו של קופידון. מודגשות גם צורות מעגליות, ובהן קימור גלימתה של ונוס ותנועת השוט של מרס. פרטים נוספים הנראים בסצנה כוללים יונים העוזבות את התמונה, גלגל מרכבה מאחור, וחצים שבורים וקסדה בקדמת הציור מתחת לקופידון. אלמנטים אלה נקשרים למשמעויות סמליות במסגרת הסיפור המיתולוגי.[4]
השוואות ליצירות אחרות עריכה
יש שהישוו את היצירה ליצירה אהבה מנצחת הכל מאת קראוואג'ו. השוואה זו מבליטה את האופן שבו דמות קופידון עוצבה במסורת האמנותית מראשית הרנסאנס. ביצירה זו מתואר קופידון כנער רזה ולא כתינוק שמנמן, בהתאם להתפתחות איקונוגרפית שהעדיפה דמות נעורים על פני ייצוג ילדי. בהקשר זה מצטרפת יצירתו של ברתולומיאו מנפרדי למסורת רחבה יותר של תיאור קופידון כנער פגיע, ומעמידה את דמותו בתוך רצף איקונוגרפי שנע בין אידיאליזציה קלאסית לבין הדגשה של פגיעות וגופניות.[3]
הציור משתלב בהקשר הקאראווג'יסטי של ראשית המאה השבע עשרה, שבו מוטיבים הומוארוטיים שימשו מעטפת לתוכן פילוסופי, דתי ולעיתים פוליטי. בהקשר זה נקשר הציור לניצחון האהבה מאת קאראווג'ו ולדדלוס ואיקרוס מאת אורציו רימינלדי. הארוטי, כשהוא מנותק מהקשרו הביולוגי הנורמטיבי, נתפס כאנרגיה טהורה, אקסטטית ורליגיוזית. בתוך מסגרת זו מתקיימת גם קונבנציה המזהה את הארוס עם ריחוף, כגון חטיפת גנימד במיתולוגיה היוונית ודמות קופידון כאל מכונף. בהקשר זה שיפוט מוסרי כלפי הדימוי נתפס כתלוי באופן תפיסתו התרבותית ולא כקביעה עובדתית.[5]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Brian, Cupid Chastised, The Baroque Art Accessibility Consortium, 2025-07-07 (ב־English)
- ^ 1 2 Bartolomeo Manfredi painted 'Cupid Chastised,' now on view at the Art Institute of Chicago, under the nose of the pope, The Washington Post, November 4, 2020 (באנגלית)
- ^ What It Feels Like To Be Human, Hours of Idleness-A Photographer's Journey in St. Louis, 2010-06-25 (ב־English)
- ^ אתר למנויים בלבד יונתן הירשפלד, תמונה | למלט אותנו מכוח הכבידה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023
