קונצרט של מלאכים
פעולות נוספות
| נתונים על היצירה | |
|---|---|
| מיקום | {{#property:P276}} |
קונצרט של מלאכים (באנגלית: Concert of Angels) הוא ציור מאת אל גרקו משנת 1608. היצירה נמצאת כיום בגלריה הלאומית של יוון באתונה. רוחב הציור עולה על שני מטרים, אך מקובל להניח כי במקור היה חלק מיצירה גדולה יותר שנחתכה והופרדה בשלב מאוחר יותר.
רקע עריכה
הציור נוצר בשנותיו האחרונות של אל גרקו, בתקופה שבה מעמדו כאמן התחזק והוא קיבל הזמנות רבות מאיטליה ומספרד. עומס העבודה בסטודיו שלו גדל באופן משמעותי, והוא שילב בתהליך העבודה אמנים נוספים ובהם ככל הנראה גם בנו. אף שהעסיק ציירים מיומנים, איש מהם לא השתווה לחדשנות ולסגנון האישי שלו. משום כך נהג אל גרקו לפקח על העבודות ולהותיר לעוזריו חלקים פשוטים יותר או פחות מרכזיים בקומפוזיציה.
לאחר מותו דעכה הפופולריות של אל גרקו למשך כמה מאות שנים, ורק במאה ה־19 התגלה מחדש. באותה תקופה, ככל הנראה, נחתכה היצירה מגודלה המקורי. עובדה זו מחזקת את ההשערה כי לא מדובר בלימוד הכנה אלא ביצירה מוגמרת שבעליה המאוחרים החליטו להקטין את ממדיה. כמו ביצירות רבות מן המאות ה־16 וה־17, גם לגבי ציור זה ידועים פרטים מעטים בלבד, ועדיין מתגלות יצירות חדשות המיוחסות לאל גרקו או לסטודיו שלו.[1]
תיאור היצירה עריכה
הקומפוזיציה מתארת מקהלת מלאכים בתנוחות מגוונות. כמה מן הדמויות מופנות בגבן אל הצופה, פתרון קומפוזיציוני שהיה נפוץ במנייריזם ושאל גרקו השתמש בו גם ביצירות נוספות.
המרחב סביב הדמויות מצומצם מאוד, והן נדחסות אל תוך הקומפוזיציה. צפיפות זו מוסברת לעיתים כתוצאה מחיתוך היצירה מתוך קומפוזיציה רחבה יותר. בשל כך נוצר רושם שחלקים נוספים של הסצנה המקורית אבדו.
הציור מאופיין במחוות נמרצות, בתנועה עזה ובאקספרסיביות חזקה. הדמויות מתוארות באופן חופשי ודינמי, וסגנון הציור מדגיש את העוצמה הרגשית של הסצנה.[1]
פרשנות עריכה
היצירה נחשבת לאחת הדוגמאות הבולטות לאופיו האקספרסיבי המאוחר של אל גרקו. עוצמת התנועה והמחוות של הדמויות הובילה להשוואות לאקספרסיוניזם ואף לרמזים מוקדמים של אמנות מופשטת, אף שהציור נוצר בראשית המאה ה־17.
יש שהציעו כי היצירה הייתה סקיצה או לימוד לקומפוזיציה אחרת, דבר שעשוי להסביר את חיתוכה לחלקים. לצד זאת הוצעה גם אפשרות אחרת, שלפיה בשלב זה של הקריירה שלו נעשה סגנונו של אל גרקו נועז, חופשי ואקספרסיבי יותר ויותר.
סדרת המלאכים והמחוות המודגשות יוצרת תחושת תנועה מתמשכת ומדגישה את התרחקותו של אל גרקו מן הנטורליזם המסורתי. ביצירה ניכרים מאפיינים שהובילו בהמשך להשוואות בינו לבין אמנים אקספרסיוניסטים מן העת החדשה.[1]
השוואות עריכה
השימוש בדמויות הפונות בגבן אל הצופה נקשר למסורת המנייריסטית, שבה פתרון זה היה נפוץ.
האופי האקספרסיבי של היצירה הושווה למגמות שהתפתחו מאות שנים מאוחר יותר באקספרסיוניזם ובאמנות המופשטת של המאה ה-20. היצירה נתפסה כדוגמה מוקדמת לנטייה לפרק את הצורה ולהדגיש הבעה רגשית על פני תיאור טבעי מדויק.[1]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 Tom Gurney, Concert of Angels, The History of Art