Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

קונסטנטינוס השני, מלך יוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
קונסטנטינוס השני, מלך היוונים
Κωνσταντίνος Δεύθερος
צילום מ-1987
צילום מ-1987
צילום מ-1987
לידה 2 ביוני 1940 (גיל: 86)
ממלכת יווןממלכת יוון אתונה, ממלכת יוון
פטירה יווןיוון אתונה, יוון
מדינה יווןיוון יוון
בת זוג אנה מריה, מלכת יוון
ילדים ראו בהמשך
שושלת בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג
אב פבלוס, מלך יוון
אם פרדריקה, נסיכת הנובר
מלך יוון
6 במרץ 1964 – 1 ביוני 1973
(9 שנים וחודשיים)
המלוכה התבטלה ←

קונסטנטינוס השני, מלך היוונים (ביוונית: Κωνσταντῖνος Β΄, Βασιλεὺς τῶν Ἑλλήνων - קונסטנדינוס דפתרוס;‏ 2 ביוני 1940 – 10 בינואר 2023), היה המלך האחרון של ממלכת יוון. קונסטנטינוס השני מלך ביוון במשך 10 שנים מ-1964 ועד לביטול המלוכה בשנת 1974.

ביוגרפיה עריכה

בצעירותו עריכה

קוסטנטינוס נולד באתונה ב-2 ביוני 1940 לפבלוס, מלך יוון ופרדריקה, נסיכת הנובר, בתו של ארנסט אוגוסט, דוכס בראונשווייג ורעייתו ויקטוריה לואיזה, נסיכת פרוסיה. אחותו הגדולה היא סופיה, מלכת ספרד.

בתקופת מלחמת העולם השנייה בין השנים 1941–1946, בזמן שיוון הייתה תחת שלטון גרמניה הנאצית, שהתה משפחת המלוכה יחד עם הממשלה הגולה בלונדון ובקהיר, ורק בשנת 1946 חזרו ליוון.

ב-1 באפריל 1947 באמצע מלחמת האזרחים ביוון, מת דודו גאורגיוס השני, מלך יוון ללא ילדים, ואביו פבלוס עלה לשלטון במקומו. קונסטנטינוס היה תלמיד מצטיין בתיכון ובאוניברסיטה, ולאחר מכן שירת בצבא היווני.

קוסטנטינוס היה ספורטאי נלהב, ואף זכה במדליית זהב במפרשית דרגון באולימפיאדת רומא (1960).

שלטונו עריכה

ב-6 במרץ 1964 מת אביו פבלוס, מלך יוון, וקוסטנטינוס עלה לשלטון במקומו וב-18 בספטמבר באותה שנה התחתן קוסטנטינוס עם אן-מארי, נסיכת דנמרק.

בקיץ 1965 פרץ משבר פוליטי ביוון, הידוע כ"אפוסטסיה", בעקבות עימות חוקתי חריף בין ראש הממשלה גאורגיוס פפנדראו לבין המלך הצעיר קונסטנטינוס השני. המחלוקת התמקדה בשליטה על הצבא: פפנדראו ביקש למנות את עצמו לשר הביטחון כדי לטהר את שורות הצבא מגורמי ימין קיצוני, אך המלך סירב בטענה שמדובר בניגוד עניינים. סירוב זה נתפס כהתערבות מלכותית לא דמוקרטית בסמכויות הממשלה הנבחרת. עם התפטרותו של פפנדראו, פעל המלך במהירות להשבעת ממשלות חלופיות שהורכבו מ"פורשים" (אפוסטטים) מתוך מפלגת השלטון, מהלך שנתפס בציבור כחתירה תחת רצון הבוחר[1]. הרחוב היווני סער בהפגנות ענק ובשביתות שדוכאו בכוח[2], והמדינה נקלעה לכאוס פוליטי ולחוסר יציבות כרוני שנמשך כשנתיים.

בסופו של דבר, המשבר החליש את המוסדות הדמוקרטיים ביוון ויצר ואקום שלטוני מסוכן. חוסר היכולת להגיע להסכמה פוליטית ולקיים בחירות הוגנות סלל את הדרך לקבוצת קציני צבא לתפוס את השלטון בכוח, ובכך הוביל ישירות להקמת משטר צבאי. ב-21 באפריל 1967 תפס הצבא היווני בהנהגת קבוצת קולונלים את השלטון ביוון בהפיכה אלימה, והקים משטר צבאי - "דיקטטורת הקולונלים" שביטלה את הדמוקרטיה ביוון לשבע השנים הבאות. מכיוון שהמשפחה נרדפה על ידי תומכי החונטה השלטת, ברחו בני המשפחה לרומא, ומשם לקופנהגן, שם התגוררו עם חמותו אינגריד, מלכת דנמרק. השלטון הצבאי הסתיים ב-24 ביולי 1974, ובעקבות כך נערך משאל עם במדינה, ובו הוחלט על ביטול המונרכיה, ובשל כך יצאו קוסטנטינוס ומשפחתו לגלות בלונדון.

מלבד ביקור בן שעות ספורות ביוון במהלך הלוויית אמו, וביקור קצר במהלך אולימפיאדת אתונה (2004), נשאר קונסטנטינוס בגלות עד לשנת 2013, בה החליט לחזור ולהתיישב ביוון. בשנת 1994 איבד קוסטנטינוס את אזרחותו היוונית, עקב סירובו לאמץ שם משפחה.

ב-2015 פרסם קונסטנטינוס את האוטוביוגרפיה שלו, שיצאה לאור בשלושה כרכים על ידי העיתון היווני "To Vima".

בשנותיו האחרונות סבל קונסטנטינוס מבעיות בריאותיות, ביניהן מחלת לב וירידה ביכולת התנועה. ב-6 בינואר 2023 הובהל המלך לשעבר ליחידה לטיפול נמרץ בבית חולים פרטי באתונה לאחר שעבר שבץ מוחי, ונפטר כארבעה ימים לאחר מכן, בגיל 82. ממשלת יוון החליטה לא לערוך לו הלוויה ממלכתית, וב-16 בינואר נקבר קונסטנטינוס בטקס אותו ניהל הארכיבישוף של יוון, היירונימוס השני, ואליו הוזמנו כ-200 אנשים ותשעה מונרכים אירופיים וביניהם מלך ספרד, אביו ואמו, מלכת דנמרק ומלך שוודיה.

משפחתו עריכה

ב-18 בספטמבר 1964 התחתן קוסטנטינוס עם אן-מארי, נסיכת דנמרק בתם של פרדריק התשיעי, מלך דנמרק, ואינגריד, נסיכת שוודיה, בתו של גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה ממנה יש לו 5 ילדים:

אילן יוחסין עריכה

גאורגיוס הראשון, מלך היוונים
 
אולגה קונסטנטינובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
 
פרידריך השלישי, קיסר גרמניה
 
ויקטוריה, הנסיכה המלכותית
 
ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר
 
תירה, נסיכת דנמרק
 
וילהלם השני, קיסר גרמניה
 
אוגוסטה ויקטוריה, קיסרית גרמניה ומלכת פרוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון
 
 
 
 
 
סופיה, נסיכת פרוסיה
 
 
 
 
 
ארנסט אוגוסט, דוכס בראונשווייג
 
 
 
 
 
ויקטוריה לואיזה, נסיכת פרוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פבלוס, מלך יוון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרדריקה, נסיכת הנובר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קונסטנטינוס השני, מלך יוון


קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קונסטנטינוס השני, מלך יוון]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אריק רולו, פאפאנדריו לקונסטנטין: תצטרך לתת דחה על מעשיר בפני ההיסטוריה מאת אריק רולו, שירדת ,לא סוגד", מיוחד, הארץ, 13 באוגוסט 1965
  2. ^ אריק רולו, לה מונד, פאפאנדריאו: אני נאמן למלוכה, הארץ, 17 באוגוסט 1965
קונסטנטינוס השני, מלך יוון
בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג (ענף של בית אולדנבורג)
נולד: 2 ביוני 1940 מת: 10 בינואר 2023
פבלוס ממלכת יוון
1964–1974 		אין,
המלוכה התבטלה
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=קונסטנטינוס_השני,_מלך_יוון&oldid=507298"