קולנוע רקס
פעולות נוספות
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
| <mapframe align="center" height="250" width="250" zoom="15">[]</mapframe> |
קולנוע רקס היה בית קולנוע שפעל בירושלים בתקופת המנדט הבריטי.
היסטוריה עריכה
קולנוע רקס שכן בין רחוב פרינסס מרי (כיום רחוב שלומציון המלכה) לרחוב הלל והיו בו כ-1,300 מקומות ישיבה. המגרש שעליו הוקם הקולנוע היה בבעלות הפטריארכיה הארמנית של ירושלים, נחכר על ידי היזם יונה פרידמן יחד עם המהנדס מורנו מיוחס, שהקימו עליו מבנה שכלל את בית הקולנוע, 17 חנויות ובתי קפה[1][2]. אולם בית הקולנוע הושכר על ידי פרידמן לחברה שהוקמה לצורך ניהולו, על ידי יזמים ערבים נוצרים, שביקשו להקרין בו סרטים לקהל ערבי, של קולנוע מצרי או סרטים בתרגום לערבית[1][3]. ב-16 ביוני 1938 נערכה בו הקרנת הבכורה, עם הסרט "החייל המקצועי" (אנ') בכיכובו של ויקטור מקלגלן[4][5].
בית הקולנוע היה מקום בילוי פופולרי בקרב תושבי העיר היהודים, הערבים וגם בקרב הבריטים, ואף הנציב העליון נהג לבקר בו[6]. פעלה בו מערכת חימום מרכזית, והוצגו בו, בין היתר, סרטי החברה המצרית "נייל פילם" (סרטי הנילוס). במקום גם נערכו הצגת תיאטרון[7], וכנסים[8].
בשנת 1944, נכחה בקולנוע השחקנית והזמרת הדרוזית המפורסמת אסמהאן, בעת הקרנת סרטה "אנתסאר אל שבאב" (בעברית: ניצחון הנעורים)[7]. בנובמבר אותה שנה פתח פרידמן בית קולנוע שני במבנה[9], קולנוע קטן בשם "סטודיו" עם 138 מקומות, חדר ההקרנה שכן מעל האולם והקרנת הסרט נעשתה דרך התקרה בעזרת מראה[10]. הסרט הראשון, שהוצג בפתיחת האולם החדש היה "במבי", סרט אנימציה של אולפני ההנפשה של וולט דיסני[11]. באותן השנים עבד בקולנוע השחקן ז'אק כהן והוא סיפר שהצפייה בסרטים הובילו אותו בסופו של דבר להפך לשחקן בעצמו[10].
אף על פי שהבניין היה בבעלות יהודית, הקולנוע שימש פעמיים זירה לפעולות תגמול של אצ"ל נגד "ערבים". ב-29 במאי 1939 נכנסה לקולנוע חוליה של שבעה פעילי הארגון, לאחר שרכשו כרטיסים לצפייה בסרט טרזן. במהלך ההקרנה הפעילו באולם מטען חבלה עם מנגנון השהיה שהוסלק בבטנת מעיל, והשליכו מטעני חבלה נוספים מן היציע, הרגו 5 אנשים ופצעו 18, רובם אנשי משטרת המנדט שהיו בחופשה[12]. לפי מקורות עיתונאים דאז ידוע על גבר (יששכר שמעוני בן 25 מסנהדריה) ואישה (חנה דרעי) שנפצעו[13]. לבית הקולנוע נגרם נזק של 20,000 לא"י. אנשי האצ"ל הצליחו לחמוק מן הקולנוע ללא פגע[14]. מחשש לפיגוע נקם החליט המפקד הצבאי הבריטי של ירושלים, ריצ'רד אוקונור, על סגירת בתי הקולנוע, בתי הקפה ושאר אתרי הבילוי היהודיים בעיר למשך שבוע[15]. לבית הקולנוע נגרם נזק כבד[16], אך הוא נפתח לאחר חודש של שיפוצים[17].
ב-4 בדצמבר 1947, כתגובה להצתת המרכז המסחרי היהודי בממילא יום קודם לכן, הוצת קולנוע רקס על ידי פעילי האצ"ל[18]. ציבור יהודי שהתקהל בסביבה צעק לעבר הפעילים כי הבניין הוא רכוש יהודי, אך הקריאות לא הועילו ואולם הקולנוע נשרף כליל ותקרתו קרסה[19]. לאחר מלחמת העצמאות היה האזור על גבול הקו העירוני והפעילות המסחרית בו פחתה. אולם קולנוע "רקס" לא שוקם, אך קולנוע "סטודיו" המשיך לפעול, והקרין בעיקר סרטים שהוקרנו קודם בקולנוע אדיסון, שגם היה בבעלות פרידמן באותה עת[20].
בשנת 1963 הסתיים חוזה החכירה של פרידמן עם הפטריארכיה הארמנית והמתחם חזר לרשותה[21]. אחר כך הגישה לאישור תוכנית לבניית בית מלון בן תשע קומות במגרש[22]. הבניין עצמו נהרס ביוני 1973[7]. קידום התוכנית התעכב במשך שנים, אך אז הצליח הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים, רפי לוי, לשכנע את הפטריארכיה הארמנית בירושלים למכור את המגרש ליזמים ישראלים, "האחים ישראל"[23]; שבנו במקום בניין משרדים, חניון תת-קרקעי ופסאז' מסחרי שנחנך ב-1983[24]. רפי לוי הורשע אחר כך (ב-1988) בקבלת שוחד מראשי העדות הנוצריות בירושלים[25].
בתרבות עריכה
יוסי בנאי מזכיר את הקולנוע בשירו הנוסטלגי "אני וסימון ומואיז הקטן", כזירת התרחשותן של חלק מעלילות ילדותו בירושלים:
אני זוכר קולנוע רקס ביומיות
ומרחוק פעמונים של כנסיות
ואיך רדפנו על גגות אחרי יונים
לעוף איתן רצינו עד לעננים
(....)
עברו שנים מאז, עכשיו העיר גדולה
מסימון לא שומעים, אפילו לא מילה
ומואיז הקטן, לאן הוא נעלם
וגם קולנוע רקס כבר לא קיים...— השיר המלא באתר שירונט
קישורים חיצוניים עריכה
- שיר אהרון ברם, עלייתו ונפילתו של קולנוע רקס, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוגוסט 2021
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 עניני ירושלים - בת־ קולנוע חדשים, הארץ, 21 ביוני 1938
- ^ יוסף בן-שאול, "אדיסון" שנשרף ־ ישוקם, מעריב, 11 באפריל 1965
- ^ פני הקולנוע החדש אל מי ?, דבר, 17 ביוני 1938
- ^ פתיחת קולנוע חדש ברח' חנסיכה מרי, ירושלים, הארץ, 16 ביוני 1938
- ^ ירושלים - קולנוע חדש, דבר, 16 ביוני 1938
- ^ הכלל והפרט, הארץ, 19 במרץ 1945
- ^ 1 2 3 גבריאל שטרן, הקולנוע שהיה-ex-rex, על המשמר, 29 ביוני 1973
- ^ ראה לדוגמה אירוע של מכירת איגרות חוב שנערך באולם - זכו בהגרלה השניה של הסריה השניה, הארץ, 5 באוקטובר 1945
- ^ במוצ"ש 25.11.44 פתיחת הקולנוע החדש 'סטודיו' בבנין קולנוע "רקס" ירושלים - עם הסרט הגרנדיוזי יצירתו של וולט דיסני "באמבי", הארץ, 22 בנובמבר 1944
- ^ 1 2 דן עומר, ז'ק כהן-כמו בסרטים מונולוג , כל העיר, 30 באפריל 1982
- ^ "באמבי" (ב"סטודיו־רקס" ירישלים) - באולם קטן ונעים, בעלית בנין קולנוע "רקס", נפתח קולנוע חדש — סטודיו להצגת סרטים מובחרים. הסרט הראשון, שהוצג בפתיחת האולם החדש, הוא מן המובחר שיצרה הוליבוד — סרס צבעוני מצוייר של וואלט דיסני. "באמבי", הארץ, 29 בנובמבר 1944
- ^ פצצות בקולנוע בירושלם, דבר, 30 במאי 1939
CONDITION OF "REX BOMB CASUALTIES, פלסטיין פוסט, 31 במאי 1939
התפוצצות בקולנוע <<רקס>> בירושלים, הארץ, 30 במאי 1939 - ^ למצב פצועי ראקס, הארץ, 31 במאי 1939
- ^ האצ"ל בפיקודו של דוד רזיאל באתר דעת
- ^ עונש ליהוד ירושלים איסור קונצרטים והצגות קולנוע, דבר, 30 במאי 1939
- ^ WRECKAGE AT THE REX, פלסטיין פוסט, 2 ביוני 1939
- ^ REX CINEMA RE-OPENS, פלסטיין פוסט, 20 ביוני 1939
תחת משמר חזק אמש נפתח ביחשלים קולנוע "רקס", הַבֹּקֶר, 20 ביוני 1939 - ^ בימים ההם ...קולנוע "רקס" בירושלים נהרס על־־ידי אצ"ל, חרות, 12 במאי 1959
- ^ גבריאל שטרן, כ"ט בנובמבר וכוד ט"ו שנים, על המשמר, 30 בנובמבר 1962
- ^ חיים ברעם, קולנוע סטודיו ברחוב שלומציון המלכה ירש את רקס המנדטורי. היה שם אולם הקרנה קטן במיוחד, ממש מיניאטורי, ובדרך־כלל הציגו שם סרטים בהקרנה שנייה, אחרי בכורה מרשימה יותר באדיסון, כל העיר, 9 באוגוסט 1985
- ^ גבריאל שטרן, קולנוע 'סטודיו' בבירה נסגר, הבעלות חזרה לארמנים, על המשמר, 11 באפריל 1963
- ^ עוזי בנזימן, הארמנים יקימו מלון בבירה, הארץ, 23 בפברואר 1969
- ^ נחום ברנע, פצצת הזמן של רפי לוי, כותרת ראשית, 12 בנובמבר 1986
- ^ רן לוי, 10 מיליון שקלים מנעו פינוי רקס - האחים ישראל אולצו לשלם ערבות להשלמת חניון ברחוב כורש, כל העיר, 1 ביולי 1983
- ^ רן לוי, רפי לוי הורשע. התביעה תדרוש שבע שנות מאסר, חדשות, 10 ביוני 1988
רן לוי, רפי לוי נכנס לכלא לשנתיים, חדשות, 18 ביולי 1988