Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

צל ומי באר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
"צל ומי באר"
סינגל בביצוע הדודאים והפרברים
מתוך האלבום "הדודאים והפרברים"
שפה עברית
אורך 4:12
כתיבה יורם טהרלב
לחן לוי שער

"צל ומי באר" הוא שיר שכתב יורם טהרלב והלחין לוי שער. השיר הוקלט עבור אלבום משותף של צמד "הדודאים" וצמד "הפרברים" ויצא לאור בשנת 1985.

רקע עריכה

השיר הוקלט עבור האלבום המשותף של "הדודאים" ו"הפרברים" ונקרא "הדודאים והפרברים".

השיר מדבר על הכנסת אורחים ודאגה למחסורם. השיר מבוסס על חוויה של המחבר יורם טהרלב בילדותו בקיבוץ יגור. בשנת 1945 כוחות של הפלמ"ח פרצו למחנה המעצר בעתלית במהלכה שוחררו מן המחנה עצורים יהודים והוברחו לקיבוץ יגור.

הסיבה לפריצה הייתה שיומיים קודם לכן, הגיעה לעתלית קבוצת מעפילים שנתפסה בכוח, בכפר גלעדי, לאחר שנכנסו לארץ בחשאי מגבול סוריה, במסגרת ההעפלה מארצות המזרח. הבריטים הודיעו שיחזירו את המעפילים לארצות מוצאם. רשמית, משמעות הדבר הייתה מאסר של שנה[1]. מעשית, היה מקום לחשוש שהמעפילים ירצחו בשובם. הנהגת היישוב לא יכלה להשלים עם כך, ולכן והוחלט על שחרורם באמצעות הפריצה למחנה עתלית.

משפחתו של טהרלב הסתירה אף היא אחת מן המשוחררות[2].

ההשראה מהמקורות התנ"כיים עריכה

ניתן לזהות בשיר מספר הקבלות לסיפור בני ישראל ביציאת מצרים ולקראת הכניסה לארץ:

  1. "מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם, מי שעייף ימצא פה צל ומי באר" המתאר את יחס קיבוץ יגור לפליטים מהווה תשובת המשקל ליחס העוין שעם ישראל קיבל מעמון ומואב: ”לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם. עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם” (ספר דברים כ"ג פסוקים ד'-ה').
  2. בני ישראל צריכים לעבור בדרכם ממצרים לארץ המובטחת, באדום, או באמורי. בתיאור חילופי הדברים בין משה לבין אדום נכתב: ”נַעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ” (ספר במדבר כ' פסוק י"ז). מאחר שהתשובה הייתה שלילית, פנה משה לסיחון מלך האמורי, והתשובה הייתה שלילית ולוותה בהתקפה. בפרק כ"א נכתב תיאור דומה בעת הדיבור עם סיחון מלך האמורי. את מי הבאר שסירבו לתת ליוצאים ממצרים, קיבלו ביגור היוצאים מעתלית.
  3. לצד האזכורים ביציאת ישראל ממצרים - אותם המוטיבים של מים, לחם וצל מופיעים גם אצל אבי האומה אברהם: ”וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃ וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃ יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃ וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙” (בראשית י"ח, ד').
  4. "מי שסוכתו נופלת חרש יכנס בדלת חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר". כאן המשורר מתייחס לפליטים שבאים מהגלות כמי שחיו בסוכות, שזה בעצם מצבו של עם ישראל בגלות עד להגעתו לארץ ישראל שרק שם הוא נכנס למקום קבע. יש כאן רמיזה לפסוק בספר עמוס (פרק ט' פס' יא') שבו נאמר על עידן הגאולה: "בַּיּוֹם הַהוּא, אָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת-פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ, כִּימֵי עוֹלָם". פסוק זה הפך לקטע תפילה הנאמר בחג הסוכות בברכת המזון: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". המשורר מתייחס אל הפליטים מהגלות כיוצאים מן המצב של סוכת דוד הנופלת, וכמו בפסוק "ובניתיה, כימי עולם", גם הם חוזרים אל המצב שבו "ועד עולם יוכל להישאר".

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עיתון "המשקיף" 4.10.1945. עונש של שנת מאסר צפוי למעפילים מסוריה ולבנון.
  2. ^ צל ומי באר, באתר האינטרנט של יורם טהרלב
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=צל_ומי_באר&oldid=701977"