Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

צבי רודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
צבי רודי
קובץ:צבי רודי.jpg

צבי רוּדי (Zvi Rudy;‏ 26 ביוני 1900 – 28 בספטמבר 1972) היה סופר, מסאי, סוציולוג, פילוסוף ודוקטור למדעי הטבע, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1939.

ביוגרפיה עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

רודי נולד בשנת 1900 במיכלובו שבסמוך לעיר ביאליסטוק, במערב האימפריה הרוסית (כיום פולין), בן לדב, בעל מרכז תעשייה לאריגים, ולשרה בת שמואל סלאפאק. את השכלתו קיבל בבית ספר עירוני גרמני ורוסי בביאליסטוק ובאוניברסיטאות פראג, ברלין, לייפציג ופריז, והוסמך כדוקטור לפילוסופיה ודוקטור למדעי הטבע על הדיסרטציות "הוויטליזם במאה ה-20" ו"הדומיניות של בעלי החיים הירודים".

רודי פרסם מספר רב של מאמרים, מסות ומחקרים בעיתונות בעברית ולועזית. שימש כמרצה לפילוסופיה וסוציולוגיה במספר בתי ספר גבוהים באירופה, והרצה בקונגרסים בינלאומיים בתחומים אלה ובפסיכולוגיה.

רודי עלה לארץ ישראל באפריל 1934 והיה ממייסדי ומראשוני המרצים לבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב וכיהן במוסד כמרצה ראשי לפילוסופיה וסוציולוגיה בין השנים 1935–1959.

בשנת 1948 ייצג את ארץ ישראל בקונגרס הבינלאומי לפילוסופיה באמסטרדם, בו הרצה על "הסוציולוגיה של ההמון". ולאחר הקמת המדינה קיבל את תפקיד המסגנן הראשי ורושם "קורות הימים" (Annales) במשרד החוץ.

בשנת 1939 היה רודי חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל עבור ספרו "לכסיקון לפילוסופיה: והמדעים הקרובים לה", שיצא בהוצאת דביר.

התגורר בתל אביב והיה נשוי לדורה לבית הורֶנשטיין. רודי נפטר בשנת 1972 ונקבר בבית העלמין הדרום בחולון.

פרסומיו עריכה

  • הדבורה: בתבניות מתקפלות על פי שיטת פסטלוצצי, ברלין: מ' קרימברג, תרפ"ט 1928.
  • יידן אין דער היינטיקער פסיכאלאגיע, [וילנה: חמו"ל], 1931. (ביידיש) ("יהודים בפסיכולוגיה בת ימינו")
  • גרגור יוהאן מנדל: חייו ותורתו, 2 כרכים, תל אביב: הטבע והארץ, תרצ"ו–תרצ"ז 1936 (ספרית הטבע והארץ, ה–ו). (חלק א: "חיי מנדל", תרצ"ו; חלק ב: "תורת מנדל", תרצ"ז.)
  • לכסיקון לפילוסופיה: והמדעים הקרובים לה; בעריכת צבי וויסלבסקי, תל אביב: דביר, תרצ"ט 1939.
  • יסודות הסוציולוגיה, תל אביב: בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה, תש"ה 1944.[1]
  • לדמותה של תקופה: בשולי המחצית הראשונה של המאה העשרים, תל אביב: נ' טברסקי, תשי"א 1951. (פילוסופיה)
  • תורת התורשה: פרקים במשנתו של מנדל ותולדות חייו, ירושלים: ר' מס, 1954.
  • הסוציולוגיה של העם היהודי, תל אביב: יבנה, תשי"ח 1958.
  • הוגים ובעיותיהם: מסות פילוסופיות וסוציולוגיות, תל אביב: אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשי"ח 1958.
  • יהודי ברית המועצות, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, תשל"ח 1978.
  • Ethnosoziologie sowjetischer Völker: Wege und Richtlinien, Bern: Francke, 1962. (בגרמנית)
  • Soziologie des jüdischen Volkes, Reinbek bei Hamburg: Rowohlt, 1965. (בגרמנית)
  • Die Juden in der Sowjetunion: Schicksal und Nationalitätenpolitik, Wien: Europa-Verlag, 1966. (בגרמנית)

ממאמריו עריכה

  • 'יוליוס רוברט מיאר', הטבע והארץ ו, א (תרצ"ט), 18–25; ב, 86–91.
  • 'בערפל המסתורי של ההיסטוריה: (למקרא חיבורו של טוינבי)', גשר (רבעון לשאלות חיי האומה) ד–ה (תשט"ו), 47–64.
  • 'ליב שטרנברג', העבר (לדברי ימי היהודים והיהדות ברוסיה) ט"ז (תשכ"ט), 182–191.

תרגומים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • אריה טרטקובר, 'על פילוסוף וחוקר החברה היהודית שכבר אינו אתנו (...צבי רודי ז"ל)', הדאר נג (תשל"ד), 152–153.

קישורים חיצוניים עריכה

מפרי עטו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ביקורת: יעקב ברזילי, יסודות הסוציולוגיה, משמר, 30 במרץ 1945.
  2. ^ עמנואל בן-גריון, עם קריאה ראשונה: הייתי בדאכאו, דבר, 9 בנובמבר 1945.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=צבי_רודי&oldid=345302"