Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

צבי רובינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: זהות גדולה מדי עם הכתוב בקישור.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: זהות גדולה מדי עם הכתוב בקישור.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
צבי רובינשטיין
צבי רובינשטיין
צבי רובינשטיין
לידה 6 בפברואר 1913
דרוהוביץ' שבאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 11 ביולי 2008 (בגיל 95)
תאריך עלייה 1997
שירות צבאי
השתייכות אצ"ל
תפקידים נוספים
מהנדס נפט- גיאופיזיקה

צבי הנרי רובינשטיין (6 בפברואר 1913 - 11 ביולי 2008) היה לוחם ומפקד האצ"ל באוסטריה.

קורות חייו עריכה

נולד ב-6 בפברואר 1913) בסחודניצה ליד העיר דרוהוביץ' שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום אוקראינה (לאחר שהייתה גם חלק מפולין) לשלומית ואריה רובינשטיין. רובינשטיין היה בן יחיד מתוך ששת ילדיהם ובגיל שמונה התייתם מאביו

לפני מלחמת העולם השנייה עסק רובינשטיין בהנדסת נפט ועזר למדינות רבות באיתור נפט בשטחיהן.

בין השנים 1935-1939 היה לו בית החרושת שלו, "פטרונפטה" ליד העיר קרוסנו שבפולין ב-1935 נפגש רובינשטיין עם מנהל חברת מקורות לעתיד בזאקופנה שבפולין, כדי להיעזר בו בתוכנית קידוחי המים בעמק זבולון, במסגרת תכנון מפעל השקיה מרכזי לעמק יזרעאל המערבי.

בבית החרושת שלו התחברו מאות יהודים. רובינשטיין סייע בהברחתם לארץ של רבים מהם, וסייע בהכשרתם לעבודה לקראת עליה לארץ ישראל.

עוד לפני המלחמה הצטרף רובינשטיין לבית"ר. הוא נפגש עם זאב ז'בוטינסקי ושימש לו כנהג בסיורו בדרוהוביץ'. לאחר פרוץ המלחמה ב-1941 ברח רובינשטיין לברית המועצות, זמן קצר לפני כניסתם של הגרמנים לדרוהוביץ', הוא היה מבוקש על ידי הגרמנים אשר האשימו אותו בהיותו מחבל. בברית המועצות המשיך רובינשטיין לעבוד בתחום הנפט. במהלך שהותו שם הוא נתפס על ידי הסובייטים אשר כלאו אותו מחשש להיותו מרגל פולני. רובינשטיין שוחרר בתום חמישים ושלושה ימים. לאחר שחרורו עלה לרכבת, וחבורת גנבים שדדו את כל חפציו. בין השנים 1942–1944 סייר באזורים שונים כדי למצוא נפט ומים, ביניהם קזחסטן, אוזבקיסטן, באזור בוחרה וטשקנט, שם פגש קהילה יהודית.

הצטרפותו לאצ"ל עריכה

לאחר המלחמה בשנת 1945 הגיע רובינשטיין לאוסטריה והתמה לתפקיד מפקד האצ"ל באוסטריה. בשנת 1946 הוא נפגש לראשונה עם שלוש אחיותיו לאחר חמש שנים של ניתוק מוחלט ממשפחתו.

בווינה לאחר המלחמה רובינשטיין היה פעיל ואחראי על מחנה פליטים של ניצולי שואה. קהילת יהודי אוסטריה בחרו בו להיות נציגם בקונגרס הציוני ה-22 בבזל בו נפגש בין היתר עם ארתור (אשר בן נתן). לאחר הקונגרס רובינשטיין גם הכיר את אשר בינוני שהיה מפקד בית"ר באוסטריה, והם דנו יחד בסוגיה הבוערת של השעה, בריחתם של יהודים לארץ ישראל.

ב-1948 לאחר הפעולה במלון זאכר ופיצוץ מלון "פארק הוטל שנבריון - Parkhotel Schönbrunn", הכיר רובינשטיין סוכן אף בי איי לו נתן מידע על הקומוניסטים, ובתמורה קיבל רובינשטיין מסמכים שאפשרו לו לנסוע מווינה לפריז. בבירת צרפת הוא נפגש עם אדון לסקל (ארתור קסטלר) שהיה מזכירו של זאב ז'בוטינסקי. רובינשטיין הקים אז באוסטריה שני משרדים של האצ"ל בזלצבורג ובלינץ, בשלבים אלו חלק מהפעילות הייתה שליחת חומר נפץ ותחמושת לישראל. באחת ההברחות נתפס חומר נפץ בידי אנשי מפא"י שהיה בגלגל הרזרבי במעבר ברנר, מעבר הרים בגבול אוסטריה ואיטליה, שניים מן הלוחמים הצליחו לברוח אולם השלישי מהם נתפס, רובינשטיין ועוד שני רוויזיוניסטים נסעו ושחררו אותו בכוח. באותה תקופה הופצצו שלושה מבנים של חיילים בריטים בווינה על ידי חיילי אצ"ל.

בנוסף, רובינשטיין פעל לפתיחת כיתות לימוד בווינה, זלצבורג ובלינץ. הפעילות לא התמקדה רק בלימוד השפה העברית, אלא גם הוכשרו לוחמים ונערכו רשימות של מועמדים לעלות על ספינת ה"אלטלנה" כאשר מרביתם היו ניצולי שואה גרמנים ואוסטרים. רובינשטיין נסע לפריז לפגוש את ז'ורז' בידו שהיה שר החוץ. בגין אינטרסים משותפים הוא העביר דרך רובינשטיין כמות משמעותית של נשק אשר נועדה לעלות על הספינה. כאשר חזר רובינשטיין לווינה הוא שמע על הטבעתה של ספינת "האלטלנה".

בשנת 1949 נסע רובינשטיין לישראל כדי לעזור לחברת מקורות להובלת מי קידוחים. מנחם בגין הציע אז לרובינשטיין אות הוקרה, אך רובינשטיין סירב. רובינשטיין ובגין היו ידידים טובים ובכל שנה הגיע רובינשטיין לישראל לכבוד יום הולדתו.

פעולותיו המבצעיות באצ"ל

רובינשטיין השתתף במספר פעולות מבצעיות של האצ"ל ובהן:

  • מטען צד- נקמה על תלייתם של שני אנשי האצ"ל. רובינשטיין קנה 6 שקים של פחם והכניס בהם חומר נפץ הניח אותם במקום ששהו בו בריטים. המטען התפוצץ אך לא דווח על הרוגים.
  • מכונית תופת בתחנת רכבת "גלנקו - Glencoe" – היה נזק רב אך לא היו הרוגים.
  • פיצוץ מלון זאכר שבווינה - שם הייתה המפקדה של הבריטים היה נזק קל אך לא היו הרוגים.
  • פיצוץ רכבת בתחנה בבאד גאסטיין שהובילה תחמושת של הבריטים.
  • פיצוץ מלון "פארק הוטל שנבריון - Parkhotel Schönbrunn" שבווינה - ששימש למטה הארצי של הבריטים. ב-19/03/1948 בסביבות השעה 22:00 בערב, רובינשטיין ועוד שני לוחמים התגנבו כדי להניח על דופן המלון 75 ק"ג של ט.נ.ט. שחולק לשלוש מזוודות, את המזוודות השעינו על הקיר החיצוני של הבניין. בשל היותו מהנדס, ידע בדיוק היכן להניח את המטענים כדי שיעשה את הנזק המרבי, שלושת הלוחמים מיהרו חזרה לרכב שחיכה עם הנהג לא רחוק משם, להפתעתם המנוע לא התניע והם החלו לדחוף את הרכב עד להתנעתו, לאחר זמן קצר שמעו מקרוב את המטענים מתפוצצים בעודם ברכב. באותו ערב יצא רובינשטיין עם שתי אחיותיו לנשף כדי שיהיה לו אליבי, שאחת מהם (אליזבט) חגגה את יום הולדתה באותו ערב. למחרת עזב את וינה עד שהשטח נרגע, דווח על נזק רב, אחד עשר פצועים מתוכם ארבעה קצינים בריטים והרוגה אחת (מנהלת המלון).
  • השגת נשק ואשרות לנוסעי ספינת "האלטלנה".

חייו האישיים עריכה

רובינשטיין נישא לרוז (שושנה) הוכנר ב-1954 ונולדו להם שני ילדים- ישראל איזידור וציפורה פלורנס. לאחר נישואיו, רובינשטיין עבר לגור בלימוז' והקים שם בית חרושת לבדים ובגדים. רובינשטיין נשאר לגור בצרפת כדי להיות קרוב לשלוש אחיותיו היחידות ששרדו את השואה לאחר ששתיים מאחיותיו ואימו נספו בשואה.
ב-1997 עלה רובינשטיין עם רעייתו לארץ ישראל והם עברו להתגורר בירושלים. במהלך חייו ידע רובינשטיין לדבר בשמונה שפות.

נפטר בח' תמוז התשס"ח (11/07/2008) ונקבר בהר המנוחות בירושלים, בחלקת לוחמי אצ"ל.

קישורים חיצוניים עריכה