צ'צ'ייגן
פעולות נוספות
צ'צ'ייגן (נולדה בסביבות 1186 – נפטרה אחרי 1253) הייתה בתם השנייה של ג'ינגיס חאן, מייסד האימפריה המונגולית, ואשתו הראשונה בורטה. כחלק ממדיניותו של ג'ינגיס חאן להשיא את בנותיו לשליטים רבי עוצמה בתמורה לכניעתם, היא נישאה בשנת 1207 לנסיך משבט האויירטים (אנ'), שחי ליד ימת באיקל. שם, היא קיבלה על עצמה תפקיד מנהלי בכיר בקרב עמו של בעלה, ארגנה אנשים ועדרים כמו נשים נוודיות רמות דרג אחרות. במהלך העשורים הבאים ארגנה צ'צ'ייגן סדרה של נישואים מועילים לשבעת ילדיה, ולאחר שתמכה בצד המנצח של המהפכה הטולויידית של תחילת שנות ה-1250, משפחת האויירטים שלה הפכה לאחת החזקות ביותר באימפריה. עם זאת, צאצאיה לא הצליחו לנצל את מלוא מעמדם, ובסופו של דבר איבדו את רוב השפעתם.
ביוגרפיה עריכה
רקע וראשית חייה עריכה
אמה של צ'צ'ייגן, בורטה, נולדה לשבט אונגיראט (אנ'), שחי לאורך רכס הרי החינגאן הגדולים מדרום לנהר ארגונה (אנ'), במונגוליה הפנימית של ימינו.[1] היא נישאה בסביבות שנת 1178 למנהיג מונגולי[א] בשם טמוג'ין, לאחר תקופת אירוסין בת שבע שנים.[3] במהלך עשרים השנים הבאות, בורטה ילדה תשעה ילדים: ארבעה בנים בשם ג'וצ'י, צ'אגאטאי, אוגדיי וטולוי, וחמש בנות בשם קוג'ין, צ'צ'ייגן, אלאקה, טומלון ואל-אלטן, הצעירה ביותר.[4] לאחר לידה אחרונה זו בסביבות שנת 1196, המשיך טמוג'ין להביא צאצאים עם נשים אחרות להן נישא (אנ'), אך אלה תמיד נותרו נחותות במעמדן בהשוואה לבורטה ולילדיה.[5]
צ'צ'ייגן נולדה ככל הנראה בסוף שנת 1187 או 1188, כנראה אחרי אוגדיי ולפני אלאקה.[4] בשני העשורים שלאחר לידתה, הגביר טמוג'ין בהתמדה את כוחו ודיכא שבטים יריבים, תהליך שהגיע לשיאו בשנת 1206 בהכתרתו כג'ינגיס חאן, שליט האימפריה המונגולית שזה עתה נוסדה.[6] לפני ואחרי הכרה זו, הציב ג'ינגיס חאן את בנותיו עם בורטה בתפקיד מכריע: הן נישאו לשליטים גברים חשובים, ולאחר מכן היו נכנעים לג'ינגיס בתמורה לדרגה וכוח באימפריה החדשה. מצד שני, ג'ינגיס זכה בנאמנותן של אוכלוסיות גדולות בערבה ללא שפיכות דמים מיותרת, וצ'צ'ייגן ואחיותיה מילאו תפקידים מנהליים חשובים בשבטים גדולים. בנוסף, הן שימשו כקשר בין אביהם לבין חתנו החדש, הווסאל[7] אחותה הבכורה של צ'צ'ייגן, קוג'ין, נישאה לבוטו משבט האיקירים, אלאקה ואל-אלטן נישאו למשפחות השליטות של האונגוד (אנ') והאויגורים בהתאמה, וטומלון נישאה לצ'יגו משבט האונגיראט (אנ') של בורטה.[8]
נישואים עריכה
בשנת 1207 שלח ג'ינגיס חאן את בנו הבכור, ג'וצ'י, להכניע את שבט הוי-יין ארגן שימוש בתבנית יפ עבור "ホイン・イルゲン" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(יפ'), אוסף של שבטים שחיו בין ימת באיקל להרי אורל, בקצה הטייגה הסיבירית (אנ').[9] אחד השבטים הללו היה שבט האויירטים (אנ'), שבעבר כרת ברית עם אויבי ג'ינגיס חאן כמו ג'אמוקה ושבט ניימן (אנ'). מתוך רצון לבנות מערכת יחסים חיובית יותר עם המונגולים, מנהיגם של האויירטים, קוטוקה בקי (אנ'), נכנע במהירות לג'וצ'י וסייע לו לשעבד את אלה שלא נכנעו.[10] הציות המהיר של שבט האויירטים השפיע גם הוא על שבטים אחרים להיכנע.[11]
כניעתו המהירה של קוטוקה בקי הבטיחה שהוא ושבטו יזכו בחסדיו של ג'ינגיס חאן.[12] בשנת 1207 התיר ג'ינגיס חאן לבניו של קוטוקה בקי, אינאלצ'י וטורולצ'י, להינשא לשתי נשים חשובות משושלתו: בתו צ'צ'ייגן ובתו של ג'וצ'י, קולוי. עם זאת, לא בטוח איזה בעל התחתן עם איזו אישה. בינתיים, אחיה של צ'צ'ייגן, טולוי, נישא לנסיכה משבט האויירטים.[13] הנישואים היו מועילים לכל הנוגעים בדבר: ג'ינגיס חאן זכה בנאמנות ובטריטוריות של שבט האויירטים, קוטוקה בקי הפך למנהיג צבאי בכיר באימפריה המונגולית החדשה ושמר על שליטה ישירה על נתיניו, ששימשו כעוזרים לצבא המונגולי (אנ') העיקרי. צ'צ'יגן קיבלה על עצמה תפקיד מנהלי בכיר בקרב אנשי בעלה, וארגנה אנשים ועדרים כמו נשים נוודיות בכירות אחרות.[14] תיעוד אחד מתאר כי מפקדו הבכיר של אביה, בואורצ'ו, נתן לה הוראות בחתונתה:[15]
הקשיבי, צ'צ'יגן אגאי! מכיוון שאת בת אביך החאן, את נשלחת למשול באנשי שבט אויירט... יומם ולילה, עלייך להיות זהירה כל הזמן. דבריך חייבים להראות את חוכמתך, עלייך לשמור על טהרה. עזבי את הדברים שלא שלטת בהם בבית, והביאי את כל הדברים בהם שלטת איתך. עליך לארגן את אנשי האויירט ולשלוט בהם!
לצ'צ'ייגן ולבעלה משבט האויירטים נולדו שבעה ילדים: שלושה בנים בשם בוקה טמור, בורטו'אה וברס בוקה, וארבע בנות בשם גויוק, אורקינה (אנ'), אלצ'יקמיש וקוצ'ו. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-13, חיפשה צ'צ'ייגן להשיא את בנותיה בחזרה למשפחת השלטון המונגולית. גויוק ואלצ'יקמיש נישאו לבני דודיהם הולאגו ואריק בוק, שניהם בניו של טולוי. בינתיים, אורקינה וקוצ'ו נישאו לנכדים של אחיה של צ'צ'יגן, ג'וצ'י וצ'אגאטאי: קארה הולאגו (אנ') וטוקוקאן (אנ'), בהתאמה.[16] בנוסף, שניים מבניה נישאו לצאצאי ג'ינגיס חאן. במהלך פרק זמן זה, קוטוקה בקי וצ'צ'ייגן שלחו גם כוחות משבט האויירט כדי לסייע במערכות צבאיות המונגוליות כמו כיבוש רוסיה בין השנים 1236 ו-1242, והמסעות של הולאגו בשנות ה-50 של המאה ה-13.[17]
חייה המאוחרים ומורשת עריכה
עד שנת 1253 הייתה צ'צ'ייגן עדיין בחיים. במהלך המהפכה הטולויידית של תחילת שנות ה-1250, היא והאויירטים תמכו במנשל המצליח מונגקה חאן, אחיהם של הולאגו ואריק בוק, שנראה כי הייתה להם ברית איתו.[18] תושייתה הפוליטית, הן מבחינת תמיכה בהפיכה זו והן מבחינת יכולתה לארגן נישואים מצוינים לילדיה הרבים, הבטיחה שלמשך זמן מה האויירטים היו אחת המשפחות החזקות ביותר באימפריה.[19] באופן בולט ביותר, אורקינה שלטה בחאנות צ'אגאטאי כעוצרת יחידה ועצמאית במשך יותר מעשור באמצע המאה ה-13.[20] עם זאת, עקב מקרי מוות בלתי צפויים ואתגרים רבים מצד משפחות יריבות, צאצאיה של צ'צ'ייגן מעולם לא זכו לשלוט כפי שציפו, ובסופו של דבר איבדו חלק ניכר מהשפעתם.[21]
לקריאה נוספת עריכה
- Atwood, Christopher P. (2004). Encyclopedia of Mongolia and the Mongol Empire. New York: Facts on File. ISBN 978-0-8160-4671-3.
- Broadbridge, Anne F. (2016). "Marriage, Family and Politics: The Ilkhanid-Oirat Connection". Journal of the Royal Asiatic Society. 26 (1): 121–135. JSTOR 24756044.
- Broadbridge, Anne F. (2018). Women and the Making of the Mongol Empire. Cambridge Studies in Islamic Civilization. Great Barrington: Cambridge University Press. ISBN 978-1-1086-3662-9.
- Broadbridge, Anne F. (2022). "Daughters, Consort Families, and the Military". In May, Timothy; Hope, Michael (eds.). The Mongol World. Abingdon: Routledge. pp. 341–350. ISBN 978-1-3151-6517-2.
- Dunnell, Ruth W. (2023). "The Rise of Chinggis Khan and the United Empire". In Biran, Michal; Kim, Hodong (eds.). The Cambridge History of the Mongol Empire. Cambridge: Cambridge University Press. pp. 19–106. ISBN 978-1-3163-3742-4.
- May, Timothy (2018). The Mongol Empire. Edinburgh: Edinburgh University Press. ISBN 978-0-7486-4237-3. JSTOR 10.3366/j.ctv1kz4g68.
- Ratchnevsky, Paul (1991). Genghis Khan: His Life and Legacy. Translated by Thomas Haining. Oxford: Blackwell Publishing. ISBN 978-0-6311-6785-3.
- Zhao, George Q. (2008). Marriage as Political Strategy and Cultural Expression: Mongolian Royal Marriages from World Empire to Yuan Dynasty. New York: Peter Lang. ISBN 978-1-4331-0275-2.
ביאורים עריכה
- ^ בתקופה זו, המילה "מונגולים" התייחסה רק לחברי שבט אחד בצפון-מזרח מונגוליה. מכיוון ששבט זה מילא תפקיד מרכזי בהיווצרות האימפריה המונגולית, שמם שימש מאוחר יותר לכל השבטים.[2]
הערות שוליים עריכה
- ^ Atwood 2004, p. 456.
- ^ Atwood 2004, pp. 389–391.
- ^ Broadbridge 2018, pp. 49–50, 57; Ratchnevsky 1991, pp. 20–21, 31; May 2018, pp. 23–28.
- ^ 1 2 Broadbridge 2018, p. 67.
- ^ Broadbridge 2018, pp. 73–75.
- ^ Atwood 2004, pp. 98–99; May 2018, pp. 34–39.
- ^ Broadbridge 2018, pp. 107–108; Broadbridge 2022, p. 342.
- ^ Broadbridge 2022, pp. 343–346.
- ^ Atwood 2004, p. 502; May 2018, pp. 44–45.
- ^ Broadbridge 2022, p. 343; May 2018, p. 45.
- ^ Dunnell 2023, p. 33; Zhao 2008, p. 69.
- ^ May 2018, p. 45.
- ^ Broadbridge 2016, p. 123; Broadbridge 2018, p. 115; Zhao 2008, pp. 136–137.
- ^ Atwood 2004, p. 502; Broadbridge 2016, p. 123; Broadbridge 2022, p. 343.
- ^ Zhao 2008, p. 70.
- ^ Broadbridge 2016, pp. 123–124; Zhao 2008, pp. 137–138.
- ^ Broadbridge 2022, pp. 343–344.
- ^ Broadbridge 2018, p. 212; Zhao 2008, p. 137.
- ^ Broadbridge 2018, pp. 240–241.
- ^ Broadbridge 2022, p. 344.
- ^ Broadbridge 2016, pp. 134–135.