צ'ייקה (סירה)
פעולות נוספות
| סירת צ'ייקה משוחזרת על ידי חוקרים אוקראינית | |
|
| |
| צ'ייקה קוזקית (Amsterdam 1664). | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | כלי שיט עתיק |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מלחמות וקרבות | קוזקים מול האימפריה העות'מאנית בים השחור ובנהרות מזרח אירופה ורוסיה |
| מידות | |
| תפוסה | 70-50 בני אדם |
| אורך | 20-18 מטר |
| רוחב | 4-3 מטר |
| שוקע | 4-3.5 מטר |
| נתונים טכניים | |
| גודל הצוות | 40-30 חותרים |
| מספר תרנים | 1 |
| הנעה | משוטים |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש | תותחים קלים מסוג Falconet |
צ'ייקה (באנגלית: Chaika (boat); באוקראינית: чайка; בהונגרית: csajka; בפולנית: czajka; בסרבית: шајка או šajka; בסלובנית: šajka או plitka; בטורקית: şayka; מילולית: שחף) הייתה סירת משוטים ללא סיפון, עשויה עץ, לעיתים עם תורן ומפרש, מסוג ספינת משוטים, גליאצה, ששימשה בלחימה בעת החדשה המוקדמת ובהובלת מטענים במזרח אירופה מאז המאה ה-16. כמו גם ששימשה את הקוזקים זפורוז'ים במאות ה-16–17.[1]
סירות דומות בשם זה או דומה שימשו גם באזורים גבוליים של האימפריה העות'מאנית על ידי עמים אחרים, ובהם סרבים בנהרות סאווה ודנובה וסלובנים בנהר דראווה במאות ה-16–19.[2][3]
אטימולוגיה עריכה
קיימות מספר גרסאות למקור השם „צ'ייקה”:
- דמיטרו יבורניצקי סבר כי מקור השם מן הטטרית „קאיק”, כלומר „סירה עגולה”;
- מן המילה הרוסית העתיקה „שייקה”, שהייתה שם לספינה קטנה;
- לפי גרסאות פולקלוריות, השם נובע מן העוף שחף ומדגיש את קלילותה ומהירותה של הסירה.[3]
מבנה עריכה
אורך הסירה נע בין 15 ל-22 מטר, רוחבה עד 4 מטרים והשוקע שלה כ-1.5 מטר.[1][4]
החלק המרכזי של הצ'ייקה היה סירת קאנו באורך כ-15 מטרים שנחצבה וגולפה מגזע יחיד של עץ (לרוב טיליה, צפצפה, ערבה או אלון), אשר שימש כשדרית (Keel) וכתחתית הסירה.[5] לדפנות נוספו לוחות עץ במספר שורות בשיטת חפיפה.[6][7] לוחות החיפוי חוברו לשלד בעזרת יתדות עץ ומסמרים מתכתיים. גוף הסירה נאטם באמצעות סיבים מצמחי פשתן או קנבוס ונמרח בזפת. מחוץ לדפנות נקשרו אגודות קנים ששיפרו את היציבות והציפה ואף הגנו על הצוות מפגיעות.[1][7][8] לצ'ייקות היו מחיצות רוחביות וספסלים.
הצ'ייקות הונעו באמצעות 10–15 זוגות משוטים ולעיתים גם באמצעות תורן שהורם עם מפרש מרובע. לסירה היו חרטום וירכתיים דומים בצורתם ולא היה לה הגה אחורי; ההיגוי בוצע באמצעות משוטי היגוי צדדיים משני קצותיה, מה שאפשר לה לנוע לשני הכיוונים ללא צורך בסיבוב.[1][8]
הסירה יכלה להיות מצוידת בתותחים קלים מסוג פלקונט ( Falconet ) בקוטר 30–50 מ"מ. צוות הצ'ייקה מנה 40–50 אנשים, בנוסף ללוחמים נוספים.[8]
בבניית הצ'ייקות השתתפו עד 60 בעלי מלאכה. בנייתן נמשכה כשבועיים. בתקופת ההטמאן איוואן מזפה, נוסף על העץ, נדרשו לבניית סירה קוזקית אחת 13 פוד (כ-200 ק"ג) של ברזל, 2 חביות זפת, 140 מטר בד, 20 חבלי סאז'ן, 15 קילוגרם של סיבי פשתן ו-150 מטרים של חבלים שונים לקשירת הקנים.[8]
שימוש עריכה
מבחינת מאפייניה, הייתה הצ'ייקה כלי שיט פשוט יחסית לזמנה, ולא יכלה להתמודד בים הפתוח עם ספינות מלחמה עות'מאניות או אירופיות.[9] עם זאת, היא התאימה במיוחד לפשיטות מהירות לאורך חופי הים השחור, הודות לגודלה הקטן, יכולת התמרון הגבוהה והמהירות היחסית שלה. תחתיתה השטוחה אפשרה לה להימלט למים רדודים ולהסתתר בין קנים, שם לא יכלו כלי שיט גדולים לרדוף אחריה.[10] מקורות עות'מאניים ואירופיים מתארים פשיטות קוזקיות רבות בסוף המאה ה-16 ובמחצית הראשונה של המאה ה-17.[9]
שיא פעילות הפשיטות הימיות של הקוזקים היה בין השנים 1600–1640. בהמשך הצליחו העות'מאנים לצמצם את פעילותם באמצעות הצבת מוצבים מבוצרים בשפך נהר דנייפר.[9]
אחד המקרים המאוחרים לשימוש בצ'ייקות היה בשנת 1828, כאשר יוסיפ גלדקי מסר את צי הקוזקים לידי הרוסים במהלך המלחמה העות'מאנית–רוסית.[11]
סוגי צ'ייקות עריכה
אוסטרית עריכה
צ'ייקות (Tschaika) היו באורך של 48 מטר (צ'ייקה כפולה), 24 מטר (צ'ייקה מלאה), 12 מטר (חצי צ'ייקה) או 6 מטר (רבע צ'ייקה), והופעלו באמצעות מפרשים או משוטים.[12] צוות הסירה מנה בין 30 ל-50 אנשים, בפיקוד קצין, וכלל הגאי, נשקאי, מתופף, שני קשתים ועד 36 חותרים.[13]
אוקראינית של צבא זפורוז'יה עריכה
אורכן של הצ'ייקות היה בין 18 ל-20 מטר, רוחבן 3–3.5 מטר ועומקן 3.5–4 מטר. תחתית הסירה גולפה מגזע עץ יחיד, והדפנות נבנו מלוחות עץ. כדי להגן על הסירה מירי אויב או מטביעה, נקשרו לאורכה חבילות קנים. סירה כזו יכלה לשאת כ-50–60 אנשים ועד 6 פלקונטים (תותחים קטנים). בחלק מהצ'ייקות היו גם שני משוטי היגוי, כך שלא היה צורך לסובב את הסירה כדי לשנות כיוון.
סירה דומה אך גדולה יותר, ששימשה את הקוזקים הזפורוז'ים הן להובלה והן ללחימה, נקראה ביידאק.
שחזור עריכה
במאה ה-20 וה-21 נמצאו שרידים של מספר צ'ייקות על ידי ארכאולוגים אוקראינים, וחלקן שוחזרו. לפי החוקרים, תנאי מים מתוקים ובפרט שכבות בוץ וחול אפשרו שימור טוב של חלקי עץ.[14]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- Royal Docks welcomes iconic Ukrainian Cossack boat
- Britannica Editors, Galley | Ship, History, Features & Uses, Encyclopedia Britannica, July 20, 1998
- Britannica Editors, Whaleboat | Sailing, Oar-Powered, Naval, Encyclopedia Britannica, July 20, 1998
- Ukrainians’ inventions that changed the world
- Ukrainian World Congress, Legendary cossack vessel docks in London, Ukrainian World Congress, September 30, 2024
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 Chaika, www.encyclopediaofukraine.com
- ^ Šajkarstvo na Slovenskem : (transportno-prometna dejavnost), dlib.si, 2003
- ^ 1 2 Chaika, www.encyclopediaofukraine.com
- ^ Винаходи та інновації. Винахідники України, www.logos.biz.ua
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 Lyakh SR, Turchenko FG, Pletsky SF, et al. (2002), p. 531
- ^ 1 2 3 4 Винаходи та інновації. Винахідники України
- ^ 1 2 3 King, Charles (2011). History of the Black Sea. Nika Center, Kyiv. ISBN 978-966-521-459-5
- ^ Rygelman A. I. Letopisnoe povestvanie o Malaya Rossii / A. I. Rygelman. — Moscow, 1847.
- ^ July 16 marked the 135th anniversary of the death of the last koshevo of the Transdanubian Sich, Josip Gladky.
- ^ Frontier on the Water: Conflict and Interaction of Balkan-Black Sea Shipbuilding Traditions of the 16th and 18th Centuries
- ^ Hollins, p. 11
- ^ Новини Запоріжжя: У Запоріжжі відновили унікальні козацькі кораблі, знайдені в Дніпрі, ТСН.ua, 2016-12-18