פתחיה זליבנסקי
פעולות נוספות
| פתחיה זליבנסקי, יולי 1968 | |
| פתחיה זליבנסקי, יולי 1968 | |
| מדינה | ישראל ישראל |
|---|---|
| כינוי | יועד |
| שירות צבאי | |
| השתייכות |
קובץ:Logo of the Lehi movement.svg לח"י קובץ:Irgun.svg אצ"ל קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל |
| תפקידים בשירות | |
|
בלח"י:
בצה"ל:
| |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העצמאות מלחמת העצמאות מבצע קדש מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים | |
.png){kind=link}
פתחיה זליבנסקי ("יועד"; 9 במרץ 1924 – 25 בפברואר 1976) היה מפקד בכיר בארגון הלח"י, שעמד בראש הכוח הלוחם של הארגון בירושלים במהלך הקרבות על העיר במלחמת העצמאות. בין השאר פיקד על כוח הלח"י שכבש את הכפר דיר יאסין.[1] לאחר קום המדינה שירת כקצין בצה"ל והשתתף במערכות ישראל. נודע במחתרת בכינויו המבצעי "יועד".[2][3]
ביוגרפיה עריכה
נולד בתל אביב להרצל וללאה זליבנסקי. משפחתו הייתה בעלת שורשים עמוקים ביישוב היהודי: סבו מצד אביו, דוד זליבנסקי, הגיע לארץ ישראל בעלייה הראשונה בשנת 1881, ואילו מצד אמו היה פתחיה נצר למשפחת ליוואי מחברון. משפחת זליבנסקי הייתה מחלוצות תעשיית המצות בארץ וייסדה את המפעל "מצות אביב", ולכן נשלח פתחיה ללמוד בבית הספר התיכון למסחר.[4]
בשנת 1939, בגיל 15, עזב את בית הספר והצטרף לארגון האצ"ל. עם הפילוג בארגון נמנה עם הפורשים שעברו לשורות הלח"י. במחתרת פעל תחילה במחלקת הנוער ובהמשך עבר למחלקת הפעולות.[5]
פעילות מבצעית במלחמת העצמאות עריכה
לאחר החלטת האו"ם על חלוקת הארץ ופרוץ מלחמת העצמאות, לחם פתחיה עם כוחות לח"י בירושלים ומונה למפקד "החטיבה הלוחמת" בעיר. תחת פיקודו ובהשתתפותו נערכו כמה מבצעים. בין השאר לחם בראש הכוחות לכיבוש הכפר ליפתא והשכונות רוממה, שייח' באדר, קטמון ושייח' ג'ראח; עם עזיבת הבריטים את הארץ השתתף בניסיונות הפריצה של כוחות המחתרת אל תוך חומות העיר העתיקה, ונפצע במהלך הקרב בפעולה לפיצוץ מפקדת הלגיון הערבי ב"בית טאנוס" בפברואר 1948; פיקד על כוח הלח"י שפעל בשיתוף פעולה עם כוחות האצ"ל לכיבוש הכפר דיר יאסין ב-9 באפריל 1948.[1][6][7][2]
עם הכרזת המדינה וייסוד צה"ל התגייס יחד עם חברי לח"י רבים לגדוד 89, גדוד הפשיטה הממוכן של חטיבה 8, בפיקודו של יצחק שדה. במסגרת הגדוד מונה למפקד פלוגת המפקדה והשתתף בקרבות הגדוד במלחמה.[3]
לאחר קום המדינה עריכה
זליבנסקי המשיך לשרת במערך המילואים במלחמות ישראל. במבצע קדש פיקד על פלוגת מילואים בגדוד 106 ולחם בקרב על אבו עגילה בחצי האי סיני; במלחמת ששת הימים פיקד על הסיירת של חטיבה 10 (חטיבת הראל הממוכנת); לחם גם במלחמת ההתשה; במלחמת יום הכיפורים שימש קצין שליטה באוגדת מנדלר (אוגדה 252). במהלך המלחמה העביר שיירות של כוחות צה"ל מעבר לתעלת סואץ.
לאחר מלחמת העצמאות השתקע זליבנסקי בנתניה וניהל בעיר תחנת דלק.[8][1] כמו כן שימש מפקד היחידה המיוחדת של המשמר האזרחי בעיר, במסגרתה הקים את יחידת הצלפים של המשמר האזרחי.[3] לאחר מותו החלו להיערך תחרויות קליעה שנתיות לזכרו.
פתחיה זליבנסקי נישא ליהודית לבית שפי, לוחמת לח"י שכינויה היה "עתידה", ונולדו להם שני ילדים, ענת, ויועד, שלחם במבצע "קינוח" לכיבוש מוצב החרמון במלחמת יום כיפור.[9][10][11] מנישואיו השניים לאסתר לבית גרינשטיין נולדו לפתחיה זליבנסקי בת ובן, ליאת והילי.
ב-25 בפברואר 1976, בעת ששהה בחופשה בקפריסין, נהרג פתחיה זליבנסקי בתאונת דרכים בגיל 52.
קישורים חיצוניים עריכה
- עדויות - בחזרה לדיר יאסין, כל העיר, 1 במאי 1981
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 דיר יאסין מאת אורי מילשטיין, הארץ, 30 באוגוסט 1968
- ^ 1 2 דב הבלונדי, הארץ, 26 ביולי 1968
- ^ 1 2 3 שם: זליבנסקי פתחיה, באתר העמותה להנצחת מורשת הלח"י
- ^ עופר רגב, "אמונה ונחישות – סיפורה של משפחת שמואלביץ-זליבנסקי", פורת הוצאה לאור, 2003, עמ' 32–45
- ^ עופר רגב, "אמונה ונחישות – סיפורה של משפחת שמואלביץ-זליבנסקי", פורת הוצאה לאור, 2003, עמ' 72–73
- ^ אורי מילשטיין, "עלילת דם בדיר יאסין – הספר השחור", 2007, עמ' 27–71
- ^ שלמה נקדימון, "אלטלנה", הוצאת עידנים 1978, עמ' 219–259
- ^ תחנת "פז" נוסדה עם יסוד נתניה, היום, 16 במאי 1969
- ^ אורי דרומי, פיקד על הכיבוש מחדש של החרמון, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2007
- ^ יועד לודר, יודקה פלד, דויד כץ, רן גינוסר, הלוחמים חושפים: מה באמת קרה בחרמון?, באתר nrg, 4 באוקטובר 2012
- ^ אביחי בקר, "אינדיאנים על גבעה 16 – פלוגה בקרב החרמון", הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמוד 65