פרשת רכישת מסוקי העטלף

פרשת רכישת מסוקי העטלף היא פרשת שחיתות שהייתה כרוכה ברכש מסוקי יורוקופטר AS-565 פנתר (שכונו בישראל עטלף) על ידי ישראל מארצות הברית.

רקע

קובץ:IAF-AS-565.jpg

מסוק יורוקופטר SA565 פנתר, "עטלף"

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יורוקופטר AS-565 פנתר

ה-AS565 פנתר הוא מסוק בינוני, דו-מנועי, רב משימתי, מתוצרת חברת איירוספסיאל (בהמשך יורוקופטר, ואחר כך איירבוס הליקופטרס), הצרפתית. למסוק יכולת לבצע מגוון משימות לסיוע לכוחות ימיים ויבשתיים, ובהם סיור ימי, חיפוש והצלה, פינוי נפגעים, תספוקת אנכית, פיקוח ומעקב, תובלת סער לכוחות מיוחדים, לוחמה נגד צוללות ולוחמה נגד יחידות שטח. לפנתר שני מנועי טורבו-ציר טורבומקה אריאל, המניעים את הרוטור ואת רוטור הזנב, הבנוי בתצורת פנסטרון. המסוק נוח לתמרון ויכול לעמוד בעומסי ג'י משמעותיים ולשמור על רמה גבוהה של יציבות.

חיל האוויר הישראלי מפעיל מסוקי פנתר עבור משימות של חיל הים הישראלי. המסוקים נרכשו מחברת בת של חברת איירוספסיאל הפועלת בארצות הברית, "אמריקן יורוקופטר", כדי שמדינת ישראל תוכל להשתמש בכספי הסיוע האמריקאי, המחייבים רכש מארצות הברית. המסוקים הראשונים הגיעו לישראל ב-12 באוגוסט 1996 ונקלטו בטייסת 193 ("מגיני המערב"). בסך הכל נרכשו חמישה מסוקים, שהוטסו מארצות הברית במטוס מטען כשהם מפורקים בארגזים. עלות המסוקים הייתה כ-9 מיליון דולר למסוק. מסוקי ה"עטלף" נועדו להחליף את היורוקופטר HH-65 דולפין, שסבלו במהלך שירותם בטייסת מתקלות רבות. במסוקים הוכנסו מספר שינויים שנועדו להתאמתם לצורכי חיל האוויר הישראלי. בין השאר, הותקנו על המסוקים אמצעי הגנה שכללו משגרי מוץ ונורים ומערכת לוחמה אלקטרונית. ב-1997 יצאו סופית מסוקי ה-HH-65A ("דולפין") משירות בחיל האוויר הישראלי.

פרשת השחיתות ברכש המסוקים

בשנת 1994 פתחה ממשלת ארצות הברית בחקירה בחשד כי עסקת רכישת מסוקי ה"עטלף" – שהיקפה כ-58 מיליון דולר ושבוצעה בכספי סיוע אמריקאי לישראל - נופחה בכ-10 מיליון דולר. אף שהמסוקים יוצרו על ידי חברת איירוספסיאל הצרפתית, הרכש בוצע מחברת הבת האמריקאית שלה, "אמריקן יורוקופטר", כדי שישראל תוכל לממן את העסקה מכספי הסיוע האמריקאי, המחייב רכישות מתוצרת ארצות הברית.

על פי החשד, כ-4.8 מיליון דולר מהסכום שולמו למתווך בעסקה, אורי אדלסבורג – מנכ"ל חברת אדלטק – ועוד כ־2.4 מיליון דולר הועברו ל"פקידים זרים". יתרת הסכום לא הובהרה. בעקבות החקירה האמריקאית דרש ה-FBI מהרשויות בישראל לבדוק את הנושא, ונפתחה חקירה מקבילה נגד אדלסבורג ונגד ראש פרויקט המסוקים בחיל הים הישראלי באותה עת, תת-אלוף אלכס אייל. תת-אלוף אייל שיתף פעולה, עבר בהצלחה בדיקת פוליגרף ונוקה מכל חשד, ואילו אדלסבורג שמר על זכות השתיקה.

בינואר 1997 הוגש נגד אדלסבורג ושני חשודים נוספים כתב אישום בבית משפט בווירג'יניה. אחד מהם הורשע ונגזר עליו מאסר על תנאי, ואדלסבורג, שבחר שלא להתייצב למשפט, הוכרז עבריין נמלט. בפברואר אותה שנה הפסיק משרד הביטחון את התקשרותו עם אדלסבורג וביטל את היתר הייצוא הביטחוני של חברת אדלטק שבבעלותו..