Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פרשת ישראסוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת ישראסוב הייתה פרשת הונאה במסגרתה מעל ליאוניד רויטמן בכספי עולים מחבר המדינות במהלך שנות ה־90.[1] רויטמן שימש מתווך להעברת כספים מרוסיה לישראל באמצעות חברת "ישראסוב", אך השקיע חלק מהכספים בנדל"ן ובעסקים פרטיים.[2] בשנת 2003 הורשע רויטמן בגניבת כ-18 מיליון דולר[א].[1]

מהלך הפרשה עריכה

עם התפרקות ברית המועצות החל גל עלייה נרחב של מאות אלפי יהודים ממדינות ברית המועצות לשעבר. בשל היעדר תשתית בנציגויות הישראליות, נעזרו הנציגויות באנשי עסקים פרטיים במשימות שונות כמו הנפקת אשרות לעולים וגיוס עובדים.[3] מכיוון שחל איסור על הוצאת מטבע חוץ מרוסיה, ולישראל לא היה הסדר פורמלי עם ממשלת רוסיה, נאלצו העולים להעביר את הכספים בערוצים פרטיים.

ליאוניד רויטמן, שהיה ראש ועד קהילות יהודי ברית המועצות, סייע לשגרירות ישראל במוסקבה במציאת עובדים ודירות למגורים.[3] לשם העברת כספים מרוסיה לישראל הקים רויטמן מספר חברות, בהן "ישרא-סוב", עמה חתמו העולים על הסכם להעברת כספיהם.[4] במסגרת ההסכם נאמר כי אם לא ישולם הסכום שהפקידו, יוכלו העולים למשוך את הכסף מחשבון בנק בבנק המזרחי.[4] החברה הוצגה על ידי הנציגויות הישראליות כאפיק להעברת כספים לישראל.[5]

בין השנים 1992–1996 התקבלו בחברה כ-70 מיליון דולר מיותר מ-5,000 משפחות, מתוכם כ-53 מיליון דולר הגיעו למשפחות בישראל. החל מ-1995, בשל כישלון השקעותיו של רויטמן, לא יכלה החברה להחזיר לחלק מהמפקידים את סכומי הכסף שהופקדו, בסך של 18 מיליון דולר.[4] על אף עובדה זו המשיכה החברה לקבל כספים נוספים ולהשקיעם.[4] העולים שפנו ל"ישראסוב" בישראל קיבלו צ'קים ללא כיסוי, וסביב פברואר 1996 נסגרה חברת "ישראסוב" ופעילותה הוקפאה.[6] רויטמן השתמש בכספים להשקעות מסוכנות, קניית נדל"ן, תשלום משכורות ופעילות עסקית כללית.[1] מתוך הכספים בהם מעל, כ-9 מיליון לא הועברו לישראל כלל; 3.5 מיליון דולר מהכספים נתרמו לצדקה.[1]

במהלך החקירה שביצעה משטרת ישראל התברר כי רויטמן הציג ערבויות מזויפות מבנק ישראל, וטען שהוא פועל בהתאם לאישורים רשמיים.[2]

ההליך המשפטי עריכה

בשנת 1998 נעצר רויטמן, והוגש נגדו כתב אישום בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, עבירות מנהלים בתאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד והוצאת שיק ללא כיסוי.[2][4] בשנת 2003 הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בחמש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בעבירה של גניבה בידי מורשה בסכום של 18 מיליון דולר, בעבירת מנהל בתאגיד, בעבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד ובהוצאת שיקים ללא כיסוי.[4] רויטמן נידון ל-10 שנות מאסר בפועל, שנתיים על תנאי וכן נגזר עליו קנס של מיליון דולר.[7]מהלך המשפט טען רויטמן, באמצעות פרקליטו עו"ד שחר רוטקוף, כי לא ביצע כל עבירה פלילית, וכי מדובר ב"כישלון עסקי" בלבד.[2]

רויטמן ערער לבית המשפט העליון וטען באמצעות עורכי דינו בערעור, הלנה לובושיץ ורוזה פרידמן מהסנגוריה הציבורית, שמדובר בכישלון עסקי של יזם שפעל בתום לב במסגרת החוק ולא בעבירה פלילית.[4] בית המשפט העליון דחה את טענותיו וקבע כי מדובר ב"תרמית שיטתית" שפגעה באלפי עולים, תוך ניצול האמון שניתן בו ובמעמדו הציבורי.[8]

פעילות ציבורית ועמותת "סוד" עריכה

בעקבות חשיפת הפרשה, הובילה הציירת ורה גוטקינה את המאבק הציבורי למען הנפגעים. גוטקינה, שמשפחתה נפלה קורבן להונאה, ייסדה בשנת 1996 את עמותת "סוד - סיוע וסולידריות לנפגעי ישראסוב", שנועדה לאגד את מאות הנפגעים ולהיאבק למען הכרה בזכויותיהם. גוטקינה עמדה בראש העמותה ופעלה במשך שנים לקידום חשיפת הפרשה ולדרישת פיצויים לנפגעים, תוך שיתוף פעולה עם אנשי תקשורת, משפט וחברי כנסת.[8][9] שם העמותה "סוד" הוא משחק מילים הנושא משמעות כפולה – הן בעברית והן ברוסית: בעברית, המילה סוֹד (במלעיל) פירושה דבר מה מוסתר, נסתר מן העין. משמעות זו רומזת לתחושת ההסתרה, הערפול והחוסר בשקיפות שחשו הנפגעים בתחילת הדרך. ברוסית, המילה суд (נהגית סוּד) פירושה בית משפט או הליך משפטי, והיא מבטאת את המאבק המשפטי שניהלו הנפגעים למען גילוי האמת והשגת צדק. העמותה בהנהגתה של גוטקינה פעלה להעלאת הנושא לסדר היום הציבורי, לארגון הפגנות מול הכנסת, לפנייה לוועדות הכנסת ולתיווך משפטי מול המדינה. באוקטובר 1996 התקיימה ישיבה בוועדת העלייה והקליטה, בראשות חברת הכנסת נעמי בלומנטל, שעסקה בפרשה; בישיבה טען יורם שפטל כי על המדינה לפצות את העולים, טענה שזכתה לתמיכת יו"ר הוועדה.[10]

את העמותה ייצג משפטית עו"ד יעקב חסדאי. חסדאי פעל להכרה משפטית באחריות המדינה לנזק, בטענה שמדובר בכשל פיקוח מערכתי. העמותה דרשה להקים מנגנון פיצוי ממשלתי. דרישת העמותה התקבלה ופיצויים בשווי של כ-29 מיליון שקלים הועברו ל-465 ממשפחות הנפגעים.[1][11]

ביאורים עריכה

  1. ^ כ-35 מיליון דולר במונחי 2025.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה