פרעות קונסטנטין, אלג'יריה (1934)
פעולות נוספות
פרעות קונסטנטין, אלג'יריה התרחשו במשך שלושה ימים (3–5 באוגוסט 1934) בעיר קונסטנטין שבאלג'יריה ובהן רצחו המוסלמים 25 משכניהם, בני הקהילה היהודית בקונסטנטין, פצעו יהודים רבים נוספים והרסו את חנויותיהם ובתיהם.
רקע עריכה
יהדות אלג'יריה הייתה אחת הקהילות הגדולות של יהדות ארצות האסלאם ובשיאה מנתה כ-130,000 נפשות. בקונסטנטין, העיר השלישית בגודלה באלג'יריה, שכנה קהילה יהודית, מהעתיקות בצפון אפריקה. על פי המסורת המקומית, ראשית ההתיישבות היהודית במקום החלה עוד בתקופת בית ראשון ומכל מקום, לפחות החל מהמאה השנייה לספירה, כבר ניתן למצוא במקום קברים יהודיים. לקראת סוף המאה ה-19 הוערך מספר היהודים בעיר בכ-13,000 איש[1], ומספר זה גדל במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-20, בעיקר עקב הגירה יהודית ממרוקו ותוניסיה.
פרעות ואנטישמיות הכו ביהודי קונסטנטין, כמו בכל יהדות אלג'יריה, בכל מהלך שנות מגוריהם במקום, כולל בתקופה הצרפתית. ב-1896 אף ניצחה בבחירות העירוניות המקומיות בין המתיישבים הצרפתים בעיר, מפלגה אנטישמית. בין השנים 1915–1921 פעל ברחבי אלג'יריה ״הוועד האלג׳יראי למחקרים חברתיים״ (Le Sociales Etudes'd Algérien Comité), שהוקם בדיוק כדי להילחם בגילויים האנטישמיים הללו ברחבי המדינה, אולם דווקא קהילת יהודי קונסטנטין התנגדה לפעילותו של הוועד והוא אכן התמקד בעיקר במלחמה באנטישמיות בעיר אלג'יר. פעילותו הופסקה ב-1921 ויורש קם לו רק ב-1936, כשנתיים אחרי הפרעות בקונסטנטין ובמידה רבה בגללן[2]. לכל אלה חשוב להוסיף את זהותו של ראש עיריית קונסטנטין בתקופת הטבח, אמיל ז'אן מורינו - Émile Jean Morinaud שימוש בתבנית צר עבור "Émile Morinaud" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר'), פוליטיקאי אנטישמי מובהק, שעשה כל שביכולתו, הן כדי ללבות את השנאה כלפי היהודים לפני הפרעות והן כדי להטיל עליהם עצמם את האחריות למותם, לאחר מעשה.
בקרב המוסלמים, בשנות העשרים של המאה העשרים, הפכה קונסטנטין לאחד ממרכזי התנועה הלאומנית, אסלאמיסטית ואנטישמית החדשה, הסלפיה, שאחד ממנהיגיה נולד בעיר. בנוסף, בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הגיעו השפעותיו של המשבר הכלכלי הגדול, הכלל עולמי, גם לקונסטנטין והניגוד בין המוסלמים מוכי השבר הכלכלי לבין היהודים ששרדו אותו ונהגו להלוות לשכניהם כספים בריבית קצוצה, רק הגביר את השנאה האנטישמית. היהודים גם זוהו על ידי המוסלמים כחלק מהכיבוש הצרפתי. ולבסוף, בראשית שנות השלושים עלתה התעמולה הנאצית כפורחת, גם במדינות המזרח התיכון, בייחוד אחרי השתלטותו של היטלר על גרמניה ב-1933. ערבים רבים, גם בקונסטנטין הושפעו ממנה[3].
הטבח עריכה
בערב שבת, ה-3 באוגוסט 1934 עבר חייל יהודי בשם אליהו חאליפה, מהזואבים הצרפתים, ליד מסגד, ששכן סמוך לרובע היהודי של קונסטנטין. השמועה פשתה בין המוסלמים, שאותו חייל הטיל את מימיו על המסגד וקילל מוסלמים אחדים בעודו שיכור. הם התקבצו מיד והחלו לזרוק אבנים על היהודים שעברו בסביבה. 15 יהודים נפצעו באותו יום בטרם פיזרה המשטרה הצרפתית את ההמון.
השבת שלמחרת עברה בשקט, אך ביום א' ה-5 באוגוסט פרץ הפוגרום האמיתי. שוב פשתה שמועה בקרב המוסלמים והפעם היא אמרה שמוסלמי חבר מועצת העיר קונסטנטין נרצח על ידי היהודים. המון מוסלמי זועם פרץ אל תוך הרובע היהודי והשתלט על כל הדרכים בו. כלי רכב ואוטובוסים נעצרו ונבדקו למציאת יהודים בתוכם והיהודים שנמצאו הוצאו מהם ונשחטו. חנויות היהודים ובתיהם נבזזו ונשרפו. עד שעות הצהרים עלה מספר היהודים שנרצחו ל-25 וכ-130 יהודים נוספים נפצעו. חמישה בניינים הועלו באש וכ-200 חנויות נבזזו וחלקן הוצתו. גל הפרעות הגיע גם אל הכפרים סביב קונסטנטין. בשני מקומות נרצחו יהודים נוספים: חאמה ומילה ומכפר שלישי, עין באיידה גורשו וברחו כ-300 היהודים תושבי המקום. רק אז הואילה המשטרה הצרפתית להתערב בנעשה ופיזרה את ההמון.
ועדת חקירה צרפתית שבדקה את האירועים לאחר מעשה האשימה בעצם את היהודים, בכך שקבעה שבהיותם מלווים בריבית קצוצה למוסלמים, הם גרמו להתרוששותם של המוסלמים ובכך עוררו שנאה כלפיהם, דבר שהוליך לפרוץ הפרעות.
כל יהודי אלג'יריה ובהם יהודי קונסטנטין היגרו בשנת 1962 לצרפת ולישראל.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הפרעות ביהודים והטבח בקונסטנטין, אלג'יריה, 5-3 באוגוסט 1934, באתר בית התפוצות
- הרצאת ד"ר יוסף שרביט על יהדות אלג'יריה והפרעות בקונסטנטין, סרטון יוטיוב
- (Constantine Pogrom (1934
הערות שוליים עריכה
- ^ אלג'יריה, באנציקלופדיה היהודית
- ^ ״הוועד היהודי האלג'יראי למחקרים חברתיים״ מול האנטישמיות (1939-1936) באלג'יריה
- ^ קהילת יהודי אלג'יריה, באתר "המיליון שנשכח"